שתף קטע נבחר

צילום: מוטי קמחי

מפת ההתפרצות בתל אביב: יפו והזרים בדרום העיר

51 תלמידים אובחנו עם קורונה בתל אביב מאז שמוסדות החינוך בה חזרו לפעול. הרוב המוחלט של הנדבקים הם ילדי זרים מדרום העיר או ערבים תושבי יפו ‑ שם נרשמה התפרצות חריגה בבית ספר יסודי. כוח אדם דל מטפל בחקירות אפידמיולוגיות בקרב קהילת מהגרי העבודה

בדיקות קורונה לעובדים זרים (צילום: נגב אבס)
בדיקות קורונה לזרים בדרום תל אביב(צילום: נגב אבס)

התפשטות הקורונה בתל אביב מתמקדת בדרום העיר: למעט תלמיד אחד, כל התלמידים שנדבקו הם מקהילת מבקשי המקלט ומהגרי העבודה או ערבים מיפו. כך עולה מנתוני התחלואה במערכת החינוך בעיר שפרסם משרד החינוך.

 

אף שעיריית תל אביב-יפו ערכה סקר מדגמי בקרב כ-2,000 תלמידים בעיר, כל התלמידים החיוביים משתייכים לקבוצות האלה, למעט תלמיד ממוסד חינוכי חרדי. נכון לאתמול (יום ד'), בתל אביב-יפו נדבקו 51 תלמידים ו-12 עובדי הוראה.

התפרצות קורונה בבית ספר אג'יאל ביפו (צילום: דנה קופל)
בית הספר אג'יאל ביפו. 22 תלמידים כבר נדבקו(צילום: דנה קופל)

מפת הקורונה במערכת החינוך בתל אביב -יפו ()

"אנחנו רואים שתי קבוצות שבהן תחלואה מוגברת", אומרת שירלי רימון-ברכה, ראש מינהל החינוך בעיר. "תלמידים של מבקשי מקלט ומהגרי העבודה ותלמידים תושבי יפו. לא הייתה אף הדבקה מחוץ לשתי הקבוצות הללו. כרגע בכל בדיקות הסקר האחרות שעשינו בקרב צוותי החינוך מיתר בתי הספר הממלכתיים לא איתרנו ולו הדבקה אחת. יש לציין שעיקר ההדבקות נעשו באירועים גדולים: ניחום אבלים ביפו, למשל, היה אירוע מהסוג הזה".

 

עוד אמרה כי "היות שמדובר בקבוצות מאוד ספציפיות, אני מניחה שיש קשר לאופן המגורים, לחיי הקהילה ולהרגלים החברתיים של הקבוצות הללו". אחד הנתונים החריגים ביותר הוא ריבוי מקרי ההדבקה בבית הספר היסודי אג'יאל ביפו. נכון לאתמול, לא פחות מ-22 תלמידים במוסד הזה אובחנו עם הנגיף. בבית הספר, שנסגר ביום חמישי שעבר, נדבקו גם שש מורות ועוד שני עובדים.

 

 

אחד האתגרים המשמעותיים בהתמודדות עם התפשטות הנגיף בקהילה הזרה הוא כוח אדם מצומצם במיוחד שמבצע בדיקות אפידמיולוגיות – צעד משמעותי בקטיעת שרשרת ההדבקה. לפני כשבוע אמרה בדיון בוועדת הקורונה של הכנסת ראש חטיבת ביטחון פנים ועורף במל"ל, טליה לנקרי, כי יש רק חוקר אחד או שניים שאחראים על ביצוע חקירות אפידמיולוגיות בקרב קהילת הזרים בדרום תל אביב.

 

"אין לנו מספיק כוח אדם שעוסק בנושא כפי שיש באוכלוסיות אחרות", אמרה לנקרי. "בתל אביב יש לנו אחד-שניים שעוסקים בזה". היא מספרת כי "העירייה מממנת מגשר דובר השפה התיגרינית כדי שיסייע בחקירות האפידמיולוגיות, שעושה את הטלפונים לכל המשפחות והסביבה כדי להבין מי עוד עלול להידבק".

 

צעד נוסף של העירייה שמטרתו להגביר את המודעות בקרב ילדי שתי הקבוצות הללו הוא הצגה ייעודית. "ערכנו פעילות הסברה בקרב האוכלוסייה המבוגרת ועכשיו אנחנו עובדים גם על פעילות הסברתית לילדים בתיגרינית ובערבית", מספרת רימון-ברכה. "אנחנו מזהים חשש עצום בקהילה הזרה ובקרב ההורים. הילדים לא הגיעו לבתי הספר, וההורים מאוד חששו לשלוח אותם כשמערכת החינוך חזרה לשגרה. זו קהילה ממושמעת שנענית להנחיות. כרגע תשומת הלב שלנו ממוקדת בעיקר בקרב שתי הקבוצות הללו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נגב אבס
בדיקות קורונה בדרום תל אביב
צילום: נגב אבס
מומלצים