סיפוח או נורמליזציה | בכיר באיחוד האמירויות במאמר מיוחד ל"ידיעות אחרונות"
רגע לפני סיפוח אפשרי, מבקש יוסף אל-עוטייבה, שר המדינה באיחוד האמירויות ושגריר האיחוד בוושינגטון, להסביר לישראל מה תפסיד: "היינו רוצים להאמין שישראל היא הזדמנות, לא אויב. פוטנציאל ענק לקשרים חמים יותר", כתב במאמר מיוחד שמתפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"
עד לזמן האחרון דיברו מנהיגים ישראלים בהתלהבות על נורמליזציה ביחסים עם איחוד האמירויות הערביות ומדינות ערביות נוספות. אבל דיבורים אלה עומדים בסתירה לתוכנית הסיפוח הישראלית.
בהיותה פעולה חד-צדדית ומחושבת, הכרזה על סיפוח מהווה השתלטות לא חוקית על אדמה פלסטינית. היא מתריסה נגד הקונצנזוס הערבי – ולמעשה גם הבינלאומי – בנוגע לזכות הפלסטינית להגדרה עצמית. היא תצית אלימות ותעורר את הקיצונים. היא תשלח גלי הדף ברחבי האזור. והיא בעיקר תשפיע על ירדן, אותה ירדן שמהיציבות שלה – שלעיתים מתקבלת כדבר מובן מאליו – מרוויח האזור כולו ומרוויחה ישראל במיוחד.
ניהלנו דיפלומטיה שקטה ושלחנו מסרים פומביים מאוד כדי לשנות את הדינמיקות ולקדם את האפשרי. הייתי אחד משלושת השגרירים הערבים בחדר המזרחי בבית הלבן כשהנשיא טראמפ חשף את תוכנית השלום שלו בינואר. עבדתי צמוד גם עם ממשל אובמה, כולל על תוכנית לצעדים לבניית אמון שהייתה מעניקה יתרונות משמעותיים לישראל – בדמות קשרים משופרים עם מדינות ערב – בתמורה לאוטונומיה גדולה יותר והשקעה בפלסטין.
וכאן: ציוץ בעברית של מנהלת מערך התקשורת במשרד החוץ של איחוד האמירויות שבו התייחסה לפרסום המאמר
באיחוד האמירויות ובחלק גדול מהעולם הערבי, היינו רוצים להאמין שישראל היא הזדמנות, לא אויב. אנו ניצבים בפני יותר מדי סכנות משותפות ורואים את הפוטנציאל הענק לקשרים חמים יותר. החלטה של ישראל לספח תהיה סימן שאי אפשר לטעות לגביו - בנוגע לשאלה האם היא רואה את הדברים באותו אופן. pic.twitter.com/LqXlBvsf5F
— هند مانع العتيبة Hend Al Otaiba (@hend_mana) June 12, 2020
סיפוח יהפוך על ראשן, בוודאות ובאופן מיידי, את כל השאיפות הישראליות לקשרי ביטחון, כלכלה ותרבות משופרים עם העולם הערבי ועם איחוד האמירויות. ישראל ואיחוד האמירויות הן מדינות עם שניים מהצבאות המוכשרים ביותר באזור, עם דאגות משותפות בנוגע לטרור ולתוקפנות, ועם יחסים ארוכים ועמוקים עם ארצות הברית. הן היו יכולות ליצור שיתוף פעולה ביטחוני קרוב ואפקטיבי יותר. בהיותן שתי המדינות בעלות הכלכלות המתקדמות והמגוונות באזור, הרחבת העסקים והקשרים הכלכליים ביניהן הייתה יכולה לקדם צמיחה ויציבות בכל רחבי המזרח התיכון. העניין המשותף שלנו בנושאים כמו שינוי אקלים, ביטחון, מזון ומים, טכנולוגיה ומדע מתקדם – יכול להמריץ עוד חדשנות ועוד שיתופי פעולה. בהיותה מרכז של חברות תעופה בינלאומית, לוגיסטיקה, חינוך, תקשורת ותרבות, יכולה הייתה איחוד האמירויות להיות שער פתוח שמחבר את ישראל לאזור ולעולם.
סיפוח גם יקשיח את ההשקפות הערביות על ישראל, בדיוק כאשר יוזמות האמירויות פתחו הזדמנות לחילופי תרבות ולהבנה רחבה יותר של ישראל. איחוד האמירויות עודדה את הישראלים לחשוב על הצד החיובי של יחסים יותר פתוחים ונורמליים. ועשינו דבר דומה בקרב אזרחי האמירויות ועם הערבים בכלל. למשל: ישראל הוזמנה להשתתף באקספו – התערוכה העולמית שמתוכננת להיערך בדובאי בשנה הבאה. לדיפלומטים ישראלים יש נוכחות באבו דאבי במסגרת המטה של סוכנות האו"ם הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת. מוזיאון הלובר באבו דאבי מציג בבולטות, זה לצד זה, קוראן מהמאה השביעית, ברית חדשה בגותית מימי הביניים, וספר תורה בתימנית מהמאה ה-15.
אחרי ביקורו ההיסטורי של האפיפיור פרנציסקוס בשנה שעברה באיחוד האמירויות ופגישתו עם האימאם הגדול של א-זאהר, הכרזנו על הקמתו של "בית משפחת אברהם" באבו דאבי – מקום שבו מסגד, כנסייה ובית כנסת ישוכנו יחדיו באותו מתחם. רק בחודש שעבר הושק בדובאי שירות קייטרינג כשר חדש שמשרת את האוכלוסייה היהודית ההולכת וגדלה – הקהילה היהודית החדשה הראשונה בעולם הערבי מזה יותר מ-100 שנה.
אלה הגזרים, התמריצים, הצדדים החיוביים עבור ישראל. יותר ביטחון. קשרים ישירים. קבלה הולכת וגדלה. זה מה שהנורמליות יכולה להיות. אלא שנורמליות איננה סיפוח. סיפוח הוא פרובוקציה מוטעית בסדר גודל אחר. כאשר ממשיכים לדבר על נורמליזציה במצב כזה, יוצרים תקווה שגויה ליחסים טובים יותר עם העולם הערבי.
באיחוד האמירויות, ובחלק גדול מהעולם הערבי, היינו רוצים להאמין שישראל היא הזדמנות, לא אויב. אנו ניצבים בפני יותר מדי סכנות משותפות ורואים את הפוטנציאל הענק לקשרים חמים יותר. החלטה של ישראל לספח תהיה סימן שאי-אפשר לטעות לגביו באשר לשאלה האם היא רואה את הדברים באותו אופן.
יוסף אל-עוטייבה, שר המדינה באיחוד האמירויות הערביות ושגריר האיחוד בוושינגטון
לפנייה לכתב/ת 
