שתף קטע נבחר

בשורה ליבואנים לגבי מס והנחות "על תנאי"

"דלק מוטורס" קיבלה הנחה ממאזדה בתנאי שתעמוד ביעדי מכירות. אגף המכס חייב אותה במס יבוא על המחיר המלא. בעקבות תביעה היא תקבל החזר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה תביעה של חברת "דלק מוטורוס" נגד אגף המכס, וקבע שהמס ששילמה על חלפי מאזדה שייבאה בשנים 2014-2012 צריך להיות על המחיר לאחר ההנחה.

 

חברת "דלק מוטורס" ייבאה חלפים מתאגיד מאזדה היפני. בהסכם נקבעה הנחה מותנית שלפיה היבואנית תחזיר למאזדה את סכום ההנחה במקרה בו לא תעמוד ביעדי מכירות מסוימים. בשנים האמורות דלק מוטורס שילמה מסי ייבוא לפי המחיר לאחר ההנחה. ואולם, אגף המכס הוציא לה הודעות חיוב שלפיהן עליה לשלם את מיסי הייבוא לפי המחיר המלא שנקבע בהסכם, לפני ההנחה.

 

דלק מוטורס שילמה את תוספת המס "תחת מחאה" והגישה תביעה. היא טענה שלמרות מה שנכתב בהסכמים בינה לבין מאזדה, בפועל לא מדובר בהנחה מותנית אלא הנחה קבועה ושהיא לא נדרשה להחזיר אותה, גם אם לא עמדה ביעדים.

 

היא הוסיפה כי לפי כללי הערכת הטובין בהסכם הבינלאומי ולפי הדין הישראלי כשמדובר בהנחה הניתנת במעמד היבוא, כפי שהיה במקרה שלה, יש להתחשב בכך בחישוב המס.

 

אגף המכס טען מנגד כי על פי כל ההסכמים שחתמה התובעת מדובר בהנחה מותנית התלויה בהשגת יעדי מכירות תקופתיים. לשיטתו, כיוון שבמועד שחרור החלפים מהמכס לא ניתן היה לדעת אם תעמוד התובעת ביעדי המכירות, הרי שאין להכיר בהנחה המותנית אותה קיבלה מהספק.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בפסק הדין סקר השופט שמואל בורנשטין את הכללים שנקבעו בפקודת המכס בעקבות חתימת מדינת ישראל ב-1994 על ההסכם להערכת טובין של ארגון הסחר העולמי.

 

הוא הבהיר כי בסעיף הרלוונטי בפקודה נקודת המוצא היא שיש למסות את הטובין לפי מחיר העסקה בפועל ורק במקרים בהם שאין אפשרות לקבוע מחיר זה יש לפנות למספר שיטות חישוב חלופיות שנקבעו בפקודה. הוא קבע שהתובעת לא הוכיחה כי תנאי העמידה ביעדים שנקבע בהסכמים נכתב מבלי שהייתה לצדדים כוונה אמיתית ליישמו.

 

עם זאת, ניתוח הפסיקה וחוות הדעת מטעם הוועדה להערכת טובין של ארגון המכס העולמי מעלה כי נקודת המוצא היא שיש לשאוף להטיל את מיסי הייבוא לפי המחיר ששולם בפועל. זאת, גם אם המכירה הייתה כפופה לתנאי וגם אין וודאות בעת הייבוא כי התנאי, בשלו מתקבלת ההנחה, אכן יתקיים.

 

לדבריו, ככל שסכום ההנחה מוחזר לספק בדרך של הקטנת ההנחה או הגדלת המחיר במשלוחים הבאים, לא קיים קושי לרשות המכס להחזיר לעצמה את המיסים החסרים על ידי הטלת מיסי הייבוא על מלוא התמורה ששולמה במשלוחים הבאים. במקרים בהם ההנחה מוחזרת בדרך אחרת, על היבואן להצהיר על כך בפני רשות המכס ולשלם את תוספת המס.

 

השופט הבהיר כי תוצאה זו עדיפה על פני האפשרות לחייב במס על המחיר המלא ללא תלות בהנחה, מה שעלול לגרור חיוב יתר. בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה, ביטל את הודעות החיוב וחייב את אגף המכס להשיב לתובעת את המיסים ששילמה תחת מחאה. הנתבע חויב בהוצאות בסך 40 אלף שקל.

 

• בפסק הדין שהותר לפרסום הושמטו שיעורי ההנחות ונתונים מספריים אחרים מטעמי סודיות מסחרית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה
מומלצים