שתף קטע נבחר

כך דגו לפני 15 אלף שנה בעמק החולה

חוקרים מצאו קרסי דיג עשויים עצם שהשתמרו היטב. ההערכה היא כי בתקופה הנאטופית הגיעו הדגים באזור לגודל של עד 2.5 מטרים

טכנולוגיות הדיג לפני 15 אלף שנה בארץ היו דומות לאלו של היום. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מהמכללה האקדמית תל חי. המחקר התבסס על קרסי דיג העשויים עצמות המשויכים לתרבות הנאטופית. במחקר גם נמצא כי הדגים באותם הימים הגיעו לגודל של עד 2.5 מטרים.

 

חלק מהקרסים שנמצאו בעמק החולה (צילום: פרופ' גונן שרון)
חלק מהקרסים שנמצאו בעמק החולה(צילום: פרופ' גונן שרון)

 

באתר מדרגות הירדן, השוכן דרומית לעמק החולה ומצפון לגשר בנות יעקב, נמצאו עדויות לביקורים של דייגים פרהיסטוריים המתעדים רצף של נוכחות אנושית, החל מלפני כ-20 אלף ועד לפני כעשרת אלפי שנים. מפני ששכבות הקרקע היו רוויות במים נוצרו תנאים האנארוביים (ללא חמצן) שאיפשרו שימור יוצא דופן של שרידים ארכיאולוגיים. באתר נשמרו עצמות בעלי בחיים, בין היתר של פרות, ציפורים וכן שרידי צמחים מגוונים, שהעידו על הסביבה שהתקיימה באגם החולה לפני עשרות אלפי שנים. כלי הצור, בזלת וגיר, שנמצאו במקום, העידו גם על החיים האנושיים במקום.

 

בין הממצאים שנמצאו באתר נמצאו קרסי דיג עשויים עצם שהשתמרו היטב, חלקם שרדו עם כל חלקיהם כולל הזיזים והשקעים ששימשו לקשירת חוטי הדיג. הקרסים משויכים לתרבות הנאטופית לפני 15 אלף שנים. הנאטופים הם אחרוני הציידים-לקטים באזורנו. הם חיו בכפרי קבע, כמו בכפר הגדול של עינן בעמק החולה, ועם זאת כלכלתם לא התבססה על חקלאות, אלא על ציד ומתברר שגם על דיג.

משקולות שסייעו בדיג (צילום: פרופ' גונן שרון)
משקולות שסייעו בדיג(צילום: פרופ' גונן שרון)

חלק מהקרסים שנמצאו בעמק החולה (צילום: פרופ' גונן שרון)
חלק מהקרסים היו גדולים(צילום: פרופ' גונן שרון)

 

בחינת קרסי העצם, והעובדה שבאתר נמצאו קרסים בגדלים שונים, מעידות על התאמות שעשו הדייגים הקדמונים בין שיטת הדיג, סוג הפיתיון וגודל הדג. השוואה בין הקרסים הקדומים וקרסים בני ימינו מראה כי הדבר המהותי היחיד ששונה הוא השימוש בחוטי הניילון במקום שימוש בסיבי צמחים וגידים מהחי.

 

לצד הקרסים התגלו באתר גם משקולות רבות, העשויות מגיר ששימשו להשקעת הקרסים במים. באתר התגלו גם שפע של עצמות דגים שלימדו את החוקרים על סוגי הדגה באותם הימים: שפמנונים, אמנונים וקרפיונאים. בעזרת שיני לוע ענקיות של קרפיונאים הבינו החוקרים כי באתר היו דגים שגודלם הגיע לעד 2.5 מטרים. בנוסף נמצאו באתר עצמות של דגי טרוטה המעידות כי דגים אלו, ממשפחת הסלמון, חיו באגם החולה הקדום הרבה לפני שהתחילו לגדל אותם בברכות הדגים בצפון העמק.

חלק מהקרסים שנמצאו בעמק החולה (צילום: פרופ' גונן שרון)
הקרסים עשויים מעצמות(צילום: פרופ' גונן שרון)

חלק מהקרסים שנמצאו בעמק החולה (צילום: פרופ' גונן שרון)
חלק מהקרסים שנמצאו בעמק החולה(צילום: פרופ' גונן שרון)

 

 

"תושבי האתר מדרגות הירדן שבו במשך אלפי שנים לאותו אזור בחופו של אגם החולה הקדום כדי לדוג ולנצל את המשאבים העשירים שהאגם מעמיד - דגים, רכיכות, סרטנים, צבים ודו-חיים וכן ציפורי מים, ציפורים נודדות ובעלי חיים גדולים כגון חזירי בר ופרות בר", הסביר פרופ' גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי. "המחקר באתר מדרגות הירדן מדגיש את חשיבותם של משאבים מן המים לחייהם ופרנסתם של אחרוני הציידים דייגים לקטים בעמק החולה הקדום ומלמד על תפקידם של משאבים אלו ותרומתם לאחד התהליכים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית - המעבר מחבורות קטנות ונודדות של ציידים לקטים לקהילות הגדולות ויושבות הקבע של חקלאים שעיצבו את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו היום".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פרופ' גונן שרון
חלק מהקרסים שנמצאו
צילום: פרופ' גונן שרון
מומלצים