שתף קטע נבחר
צילום: AP, EPA

הגזענות הממוסדת נוסעת ברכבת הקלה

הרקע למחאות בארה"ב הוא מן הסתם מושרש ומקיף הרבה מעבר להרג של ג'ורג' פלויד. התחבורה הציבורית בפיטסבורג, פנסילבניה, כמקרה מבחן

 

הפגנה מחאה מפגינים וושינגטון נגד גזענות אלימות שוטרים ג'ורג' פלויד (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

חוסר שוויון ההזדמנויות בין שחורים ללבנים בארה"ב – נושא שמלבה את מחאות השבועות האחרונים שפרצו בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד - הוא תופעה מורכבת ובעלת רבדים רבים. כדי להבין מעט יותר את שורש הפערים, שלאחדים מרגיש שקוף עד כדי בלתי קיים, ניתן להסתכל על מערכת התחבורה הציבורית בעיר פיטסבורג, פנסילבניה, כמקרה בוחן של גזענות ממוסדת.

 

 

מדובר במקרה אחד מני רבים בתחום הגזענות הממוסדת בתחבורה הציבורית בארה"ב, אך הוא לא בא להכליל את כלל התחום. כמו כן, יש תופעות רבות המשפיעות על תחום התחבורה הציבורית באופן רב-כיווני, ואלה מחזקות את מסקנות המאמר.

 

במפה המצורפת ניתן לראות את גבולות העיר פיטסבורג בירוק, את המחוז שבו שוכנת העיר באפור כהה ואת קווי הרכבת הקלה באדום (בקירוב, בעקבות הלחמת שתי מפות שונות). כפי שניתן לראות, הקווים מתחילים במרכז העיר, בין מפגש הנהרות, ונמשכים לאורך אזור דרום העיר והפרברים הדרומיים.

 

מפת העיר פיטסבורג ומערכת הרכבת הקלה (מתוך: city-data.com and urbanrail.net):

פיטסבורג מפה רכבת תחתית ()

קווים אלו אינם משרתים את תושבי שכונות מזרח וצפון העיר פיטסבורג. לצורך המאמר, אתמקד בצפון העיר: השכונות באזור זה מורכבות מתושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, עם יותר מ-40% בתי אב החיים מתחת לקו העוני. הן מאופיינות בריכוז של בתי אב שחורים (ראו תרשים), ובעלת צפיפות הדומה ליתר שכונות העיר. לעומת זאת, שכונות הדרום הן שכונות עם בתי אב במעמד סוציו-אקונומי גבוה, עם רוב לבן מובהק.

 

כאן עולה שאלה מעניינת של ביצה ותרנגולת: האם תחנות הרכבת הקלה נבנו בשכונות לבנות, או שמא בתי אב לבנים עברו לשכונות עם ציר רכבת קלה?

 

אחוז אוכלוסיית השחורים בעיר פיטסבורג וסביבותיה, לפי שכונות (מתוך: city-data.com):

פיטסבורג מפה רכבת תחתית ()

ההיסטוריה של קווי התחבורה הציבורית בארה"ב הולכת אחורה עד ראשית המאה ה-19, כאשר שירותי התחבורה הציבורית שכללו כרכרות סוסים הוחלפו בקווי טרולי חשמליים שנסעו על מסילות. בזמנים אלו, עשורים לפני ביטולה הרשמי של העבדות, הופעלו קווי התחבורה הציבורית על ידי חברות פרטיות שהוחזקו על ידי לבנים. מכיוון שהרווחיות של תחבורה ציבורית היא מועטה, החברות הללו בחרו לשרת בעיקר את המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה ולא את מעמד הפועלים הנמוך.

 

יתרה מכך, חברות התחבורה עבדו עם חברות פיתוח נדל"ן, והפעילו קווי תחבורה ציבורית אל שכונות שתוכננו עבור בתי אב לבנים. שכונות אלה היו רחוקות כמה קילומטרים ממרכז העיר התעשייתי, ההומה והמלוכלך (דוגמה בולטת לכך, אחת מני רבות, היא חברת "פסיפיק אלקטריק", ששירתה את אזור אורנג' קאונטי בקליפורניה). מערכות אלו תוכננו על ידי לבנים עבור לבנים, שנים לפני שעבדות השחורים נאסרה לפי התיקון החוקתי. עסקי התחבורה המשיכו להיות מנוהלים על ידי לבנים במשך עשרות שנים, עד שחברות תחבורה ציבוריות הוקמו במאה ה-20.

 

במקביל, בתחילת המאה ה-20 הוקמה מערכת הרדליינינג (redlining). מערכת זו ראויה לכתבה מקיפה, אך אזכיר בקצרה שהיא עודדה - בעזרת חוקים פדרליים – הפרדה על בסיס גזעי ומצב סוציו-אקונומי ובכך מנעה מבתי אב שחורים מעבר לשכונות לבנות.

 

וכאן אנחנו חוזרים לפיטסבורג. בשנת 1964 הוקמה חברת התחבורה הציבורית של העיר, והיא רכשה מספר רב של חברות תחבורה פרטיות באזור. בעוד מרבית קווי הטרולי ומערכת המסילות בפיטסבורג הוסבו לקווי אוטובוס, מתוך צורך כלכלי לצמצום הוצאות על ידי חברת התחבורה הציבורית החדשה, מערכת המסילות לכיוון דרום הייתה היחידה שהוסבה לקווי רכבת קלה בעקבות לחץ מקומי.

קורל בוך (צילום: מישל ביירס)
קורל בוך(צילום: מישל ביירס)

גם בתקופה זו, שכונות הדרום שמרו על הצביון הלבן, ובשילוב מעמד סוציו-אקונומי גבוה הייתה להן את האפשרות להפעיל לובי כנגד הריסת המסילות. חוסר ההלימה בין מפת הרכבת הקלה למפת אחוזי השחורים של שכונות העיר מספרות את סיפור הפערים הבין-גזעיים בחברה האמריקנית.

 

מחקרים רבים עוסקים בשכונות בעלות אמצעי תחבורה רבים ומגוונים, ומתארים כיצד העושר התחבורתי מביא לרווחה תעסוקתית וכלכלית. תחבורה מניעה אותנו להצלחה, וכאשר אין מסביבנו אפשרויות תחבורה רבות, זהו עלול להיות סממן לצמצום הזדמנויות בתחומים נוספים בחיים.

 

כמהנדסת תחבורה, כאשר אני קוראת על גזענות ממוסדת, זו דוגמא אחת מיני רבות שחולפות בראשי. כמו דוגמאות רבות, זו זועקת את הפער מתוך מרכז אורבני בארה"ב.

 

  • קורל בוך היא מהנדסת תחבורה, דוקטורנטית בתחום הרכבים החשמליים באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, ופעילה למען קידום נשים בתעשיית התחבורה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מישל ביירס
קורל בוך
צילום: מישל ביירס
מומלצים