מה גרם למותו של חולה הקורונה בן ה-26 שכבר החלים
מהי התסמונת הקטלנית שממנה נפטר אושרי אסולין בן ה-26 לאחר שהחלים מקורונה. מי נמצא בסיכון, ולמה כל כך קשה לאבחן אותה?
פרופ' איתן פרידמן מסביר באולפן ynet על הסיבוך:
מחום גבוה להתקף לב קטלני: באחרונה הצטברו עוד ועוד מקרים שבהם ילדים וצעירים חולי קורונה לוקים בתסמונת קטלנית הדומה מאוד לתסמונת "קוואסאקי" ונדירה אף היא, בשם "דלקת רב מערכתית" שבאחת מהן, כפי הנראה, לקה אושרי אסולין ז"ל, בן ה-26 שהלך לעולמו ביום ראשון האחרון.
אסולין, תושב כפר סבא שהתגורר לאחרונה בבני ברק, אושפז בבית החולים תל השומר לפני כחודשיים. מצבו הלך והידרדר לאחר שכבר החלים נגיף הקורונה. בדיקות שעבר עם אשפוזו הראו כי הוא סובל מדלקת בשריר הלב. מצבו המשיך להידרדר עד שחובר למכונת לב ריאה. ביום ראשון כאמור הוא נפטר.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
בבית החולים הסבירו כי לקה בדלקת שריר הלב מיוקרדיטיס, ובתסמונת קוואסאקי, אולם לפחות על פי מומחה בכיר למחלות זיהומיות, מדובר כפי הנראה בתסמונת "תאומה", לקוואסאקי, הנקראת דלקת רב מערכתית שתוארה בחולי קורונה צעירים ברחבי העולם.
את סינדרום קוואסאקי, מכיר עולם הרפואה עוד משנת 1967, אז תיאר רופא ילדים יפני יותר ויותר ילדים הסובלים מתסמינים הכוללים חום מעל חמישה ימים ובמקרים מסוימים מעל 3 ימים, נפיחות בבלוטות לימפה, לשון תותית (אדומה הנראית כתות שדה), קילופים בשפתיים ובאצבעות, נפיחות בכפות הידיים וברגליים, מדדי דלקת מוגברים בבדיקות דם, וסיכון גבוה לאוטם בשריר הלב ופגיעה בעורקים גדולים.
לאחרונה התגברו דיווחים בארה"ב על עשרות ילדים ובני נוער שלקו בתסמונת הדלקת הרב מערכתית לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה. המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, הפיץ הנחיות חדשות כיצד לזהות את סימני האזהרה של שתי התסמונות ומתי להפנות את המטופלים לאשפוז דחוף.
על פי הידוע, מדובר בסיבוך של ההדבקה בנגיף COVID-19 המופיע בילדים שנדבקו בנגיף, אם כי כמה מהחולים נמצאו שליליים לנגיף בבדיקת הקורונה. עדיין רב הנסתר על הגלוי בתסמונת הזו ובקשר שלה לקורונה, אולם מתחזקות ההערכות כי מדובר בתוצאה של דלקת רבת עוצמה המתחוללת בגוף בתגובה לחדירת הנגיף. הדלקת עלולה להתרחש זמן קצר לאחר ההדבקה, אולם לעתים גם שבועות אחריה.
הסכנה המרכזית היא אי ספיקת איברים רב מערכתית, נפילת לחץ דם, ודום לב. בשל סיכון גבוה להיווצרות קרישי דם קטלניים, עלולה התסמונת גם לגרום לחסימה של כלי דם, ובשל הדלקת בעורקים, גם לקרע שלהם.
הטיפול בתסמונת, כולל אשפוז, מתן עירוי נוגדנים (IVIG), וטיפול בנוגדי קרישה, לצד ניטור קפדני צמוד. החולים הללו לרוב ממשיכים במעקב קרדיולוגי בשל הסיכון הגבוה לחסימות עורקים, ונדרשים להמשיך ליטול תרופות נוגדות קרישה גם לאחר השחרור מבית החולים.
"הדלקת הרב מערכתית מבלבלת מאוד עם מחלת קוואסאקי לפעמים", מסביר פרופ' דני מירון, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ילדים במרכז הרפואי העמק, "היא מאוד דומה, אך מתרחשת בצעירים ולא בילדים, והיא זו שנקשרה לחולי קורונה. מדובר בתסמונת קשה הפוגעת באיברים רבים.
"עדיין לא ידוע מדוע היא מתרחשת, אבל סערת הציטוקינים, כלומר הדלקת הקשה שמתרחשת בגוף בשל נגיף הקורונה, היא שפוגעת באיברים, עד למותם. במקרה של חשד בדלקת הרב מערכתית, אנחנו מאשפזים את החולים בטיפול נמרץ, ומטפלים בהם בכל מה שניתן, מתרופות החייאה, נוגדי קרישה, ועד הטיפולים הביולוגיים, בתקווה שמשהו מזה, או כולם ביחד – יצילו את החולה מהפגיעה הרב מערכתית הקשה".
לפנייה לכתב/ת 
