איפה השכל? | כשהמשטרה מחבקת את הטעות

נראה שכאשר אירוע מפתיע את הקצונה הבכירה, קשה לניצבים להתמודד איתו. אירוע מעצרו של תא"ל במיל' אמיר הַשְׂכֵּל ליד מעון ראש הממשלה בירושלים ביום שישי, הוא דוגמה לאופן שבו בכירי המשטרה מחבקים את הטעות, וממשיכים איתה הלאה. ואין מפקד שיעצור.

אין לאיש כוונה לאפשר למפגינים לשבש לגמרי את החיים או לפרוק כל עול. אבל ההפגנה אתמול ברחוב בלפור לא הייתה מהסוערות והקשות ביותר שידעה משטרת ישראל. גם אם החליטו לעכב את השכל, מישהו היה צריך לחשוב על פתרון יצירתי במהלך סוף השבוע, ולא לגרור את האירוע למוצאי שבת.

מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד, הריח מראש את האירוע הנפיץ וביקש שלא יהיו מעצרים בלי אישור שלו. כששמע על עיכובו/מעצרו של השכל, זה כבר היה מאוחר מדי.

כשהשכל לא הסכים אמש לחתום על תנאי ההרחקה לשחרור, האירוע הסתבך עוד יותר. וכאן כבר הבירוקרטיה של המשטרה ניצחה את המערכת.

להצביע על ניצב ידיד כאחראי היחיד, לא יהיה נכון. מה עם ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן? כבר שנה וחצי שהמפקח הכללי בסטטוס זמני. איפה הוא שיורה לכולם מלמעלה לעצור את האירוע המתגלגל ולחשב מסלול מחדש?

ככה זה כשבמשטרה פועלים על פי פקודות ולא על פי ההתרחשויות בשטח. היחיד שניסה להרגיע את השטח היה השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שכתב ברשתות החברתיות שהעצור השכל ישוחרר בבית המשפט ומעצרו לא יוארך. אבל זה היה מאוחר מדי. המעצר כבר תדלק את ההמונים ועכשיו המשטרה עומדת לפני גל המעצרים של ההפגנות הבאות.