דייטים בזמן מגפה: מה באמת השתנה?
לצד שינויים בדפוסי ההיגיינה האישית ותודעת החיטוי הגבוהה, אחד השינויים המהותיים שהביאה איתה מגפת הקורונה לעולם קשור דווקא באינטראקציה היומיומית בין בני האדם. ומה קורה בתקופה הזו לעולם הדייטינג?
בשיתוף דורקס
"גם לפני הקורונה לא עבדתי בלצאת לדייטים ובלמצוא סטוצים", מספר תומר (30, השם המלא שמור במערכת). "אבל משום מה דווקא בזמן הסגר, זה הרגיש כאילו הגיע הזמן לחזור לטינדר. כולם היו בבית, לא היה מה לעשות. שיחה שהייתה עולה הרבה בין החברים בשבועות האלה היא שבגלל הסגר כולם בטינדר, כולם מחפשים. פתאום יצא שאני רק מחפש סיבות לדבר עם בחורות ולהיפגש איתן. מצאתי שבחורות שדיברתי איתן היו יותר בחששות לצאת מהבית, אז זה אפילו הרגיש כמו איזה מן אקט הירואי כזה, אני יוצא לשדה הקרב כדי להגיע אליהן".
גם במקרה של אביגיל (28, השם המלא שמור במערכת), איבוד מקום העבודה וסגירת מקומות הבילוי השפיעו על המוטיבציה לחיפוש אינטראקציה רומנטית. "כשרק התחיל עניין המגפה נמנעתי מלצאת לדייטים. גם בגלל הפחד וגם בגלל שלא היה לי כוח להסביר את עצמי. מה יקרה אם אתשעל או אתעטש? הרגשתי לא בנוח. עם זאת, אחרי שפוטרתי מהעבודה היה לי מלא זמן פנוי ופתאום התעורר הצורך הזה. ככל שהרעש בחוץ הושתק, פחות יציאות, פחות חברים, אין עבודה - אני חושבת שאנשים הבינו שאינטראקציה אנושית זה משהו שחסר להם".
"הרגשתי את השינוי גם באופי האינטראקציה", אביגיל מוסיפה, "במיוחד בתחילת תקופת הקורונה, היה איזה אלמנט של התמסרות לסיטואציה. הדבר היחיד שבא לי לעשות זה לתת את כל מה שיש לי לשיחה. גם לצאת להיפגש עם מישהו הפך להיות משהו מרגש יותר, מן יציאה למסע. אני לא יודעת אם הייתה תחושת סכנה מהקורונה עצמה, אבל עצם העובדה שאומרים לך להישאר בבית ואת יוצאת, אומרים לך לא להיפגש עם אנשים ואת נפגשת - היה בזה משהו מרגש".
אורי (35, השם המלא שמור במערכת), לעומת זאת, מתאר את חודשי הקורונה באופן אחר לגמרי. "לא הייתי בדייטים בתקופת הקורונה בכלל. אני מוצא את עצמי פוגש הרבה פחות אנשים, בין שזה סתם לדרינק, לדייט ובין שלסטוץ. בחודשים הראשונים נכנסתי לאפליקציות היכרויות הרבה פחות. התחושה הייתה שאין לזה תכלית כל כך, זה הוציא לי את החשק. התחושה הכללית הייתה לא נעימה, סוג של אווירת דיכאון ופחד".
"כשהסגר עבר ועוד לא ידעו לאן הנגיף הולך היה שינוי", מתאר אורי. "פתאום הקונסטלציה הזאת של דייט הפכה להיות אחרת, היה משהו לא מחייב ויותר קליל. אפשר היה לשבת על ספסל ברחוב, לצאת לטיול. נפגשים, מדברים ואם נחמד - ממשיכים. כל צריכת התרבות והחברה שלי ירדה בצורה משמעותית מאוד. אני לא מסתגר בבית, אבל אם אפשר להוריד סיכונים אז עדיף".
את השוני בחשק ובמוטיבציה למפגשים בין-אישיים, מתאר ד"ר עידן מיליצ'ר, סקסולוג מבית החולים איכילוב, כפועל יוצא של יצר ההישרדות האנושי. "הדחף לדייטינג ולאינטימיות יכול לבוא לידי ביטוי בשני האופנים הללו. כיונקים, כשאנחנו בחרדה ולחץ אנחנו עלולים לפתח הימנעות מפגישות, ולהימנע מאינטימיות מקרבה. אצל אנשים אחרים, לעומת זאת, אותו לחץ ומתח מביאים לרצון לקיום יותר יחסים ויותר קרבה. תקופת הקורונה היא לא מצב של מלחמה, אבל היא מהדהדת סכנת חיים. במקרים כאלה, כמו בעת מלחמות, יש דחף אצל חלק מהאנשים להשאיר את הגנטיקה שלנו בעולם, אנחנו מכירים את זה מתופעת הבייבי-בום שמתרחשת לרוב אחרי מלחמות".
דייטים בזמן הקורונה(צילום: shutterstock)
משוחחים על הקורונה במיטה
"אין תשובה חד משמעית בנוגע לאיך עולם הדייטינג נראה כרגע ויראה בעתיד, פשוט בגלל שעוד לא נעשו מחקרים אמפיריים בנדון", מסביר ד"ר מיליצ'ר. "עם זאת, אני מאמין שבתקופה הקרובה ההתנהגות שלנו במסגרת של דייטים תשתנה באופן מודע ואפילו לא מודע. אנחנו כן נהיה ערים יותר לכל שיעול או עיטוש וניתן להם משמעות שונה לחלוטין מזו שנתנו לפני שנה. יהיו כאלה שישמרו יותר מרחק וכאלה שלא".
"אני מרגיש שהרבה יותר קל להפוך את המפגשים לסטוציים כשנפגשים בבית", מספר תומר. "הרצון להתקרב קיים שם, ומרגיש שאם כבר הגדלנו ונפגשנו וגם ככה הפרנו את המרחב הבטוח הזה, אז הרבה יותר קל ללכת על זה עד הסוף. השיח על הקורונה תמיד שם, יש מין חצי שעשוע ומשחק כזה, חוויתי את זה בחצי הומור. מצאתי את עצמי שכשאני בסיטואציה עם בחורה אני לא חושב על זה יותר מדיי. עשיתי בחירה שאני פה - אז אני פה, אין חצי דרך".
"המגפה עלתה בעיקר כבדיחות", מוסיפה אביגיל, "אני מעשנת ומשתעלת לפעמים, אז תמיד היו צחוקים על זה. אבל בחוויה שלי הרגיש לי כמו עניין של אמון. אני שואלת את הפרטנר יש לך? אתה מרגיש טוב? יש לך חום? אתה משתעל? מבחינתי אם אתה אומר לי לא, אני מאמינה לך. אני רוצה להאמין בגברים שאני יוצאת איתם".
אורי מתאר את היציאה לדייטים או פגישה לסטוצים בצל הקורונה כמעך סיכונים. "כל אחד עושה את השיקולים שלו. אני לא מתנשק בכל דייט ולא נכנס למיטה בכל דייט, אבל כבר פגשתי מישהו וזה כבר זורם, אני לא חושב שאעצור את זה בגלל הקורונה. אם היא תגיע היא תגיע, אני לא יכול לעצור את החיים שלי. בסטוצים זה אחרת, אם אני אדבק בקורונה בגלל הנאה רגעית אני אתבאס על עצמי הרבה יותר מאשר אם מדובר היה בדייט עם פוטנציאל למשהו רציני".
מה בין מסכה וקונדום?
את השינויים בדפוסי הדייטינג והמיניות כתוצאה ממגפת הקורונה, מתאר ד"ר מיליצ'ר כמשיקים להתנהלות ולהתמודדות עם מחלות מין בעולם. המודעות הגבוהה שהתעוררה בכל הנוגע למחלות, הברירה הדקדקנית יותר של פרטנרים מיניים וההנחיות לריחוק חברתי, בלמו במידת מה את התפשטות מחלות המין, בעיקר בחודשים מרץ ואפריל.
"לפי נתוני משרד הבריאות שיעורי הנדבקים במחלות מין עלו לאין שיעור בשנים האחרונות", מסביר ד"ר מיליצ'ר. "בשנת 2019 הוכפלו מספר הנדבקים בעגבת, כלמידיה וזיבה לעומת ב-2018 והמספרים המשיכו וגברו גם אל תוך 2020. העירנות הזו שמגפת הקורונה יצרה יכולה וצריכה להתרחב גם למודעות למחלות מין. החיסון העתידי לקורונה יגיע בסוף, אך למחלות מין אין עדיין חיסון - לכן חשוב בדייטים ובסטוצים להגן על עצמנו ולהתחשב בסובבים אותנו".
"למחלות מין לא מתלווים תסמינים כמו עיטוש או שיעול, אבל הן בהחלט אמיתיות, משפיעות ומסוכנות", הוא מסביר. "כשם שאנחנו מגינים על עצמנו ועל הסובבים אותנו באמצעות מסכה, אנחנו צריכים להגן על עצמנו ועל הפרטנרים המיניים שלנו באמצעות קונדום, שהוא האמצעי הבטוח ביותר למניעת הידבקות. על אחת כמה וכמה משום שמחקרים מצאו שאצל לפחות 15% מהגברים הנשאים של נגיף הקורונה, גם כאלה שלא סובלים כלל מתסמינים, קיימים וירוסים בזרע".
"אני מודה שבהתחלה הייתה תחושה שהקורונה זה משהו לא שלי", מספר תומר. "הרגשתי שזה של מבוגרים, של אנשים עם מחלות רקע. הייתה תחושה של אנשים צעירים וחופשיים שחוגגים את הבריאות שלהם, אבל המחשבה על מחלות מין הייתה שם כל הזמן. גם במהלך סטוצים וגם במהלך דייטים בתקופה הזו הקפדתי לשים קונדום. אין קשר בין השניים".
"אני לא עושה סקס לא בטוח, בכל מצב", מוסיף אורי. "אני גיי, ובגלל הכניסה של פרפ כתרופה מונעת ל-HIV לחיי המין בקהילה, הרבה פעמים יש תחושה שהכל הולך. אני פשוט לא מסוגל לסמוך על זה. יש אלף מחלות אחרות שלא בא לי עליהן ובכל סיטואציה, לא קשור למיניות אלא בחיים, אני אוהב שהשליטה על הביטחון שלי היא בידיים שלי. הקורונה רק חיזקה את המצב הזה של חוסר הוודאות בעניין הזה, וכל מה שאני יכול לעשות כדי להוריד סיכונים - אני לוקח".
"לא רחוק היום בו עולם הדייטינג יחזור לקדמותו", מסכם ד"ר מיליצ'ר. "אני מאמין שאנשים יסתכלו אחורה על הקורונה ויידעו איך להתנהל עם זה. אנחנו רואים עכשיו עלייה באנשים שנבדקים לקורונה, שיודעים מה הסטטוס שלהם, שרוצים לשמור על הסביבה שלהם - ואנחנו חייבים לקחת את התודעה הזאת גם לעולם המיניות. להיבדק ולדעת האם אנחנו נשאים של מחלה כלשהי ולהשתמש בקונדום כשאנחנו מקיימים יחסי מין עם אנשים שאנחנו לא מכירים או לא בטוחים לגבי הסטטוס שלהם - אלו פעולות שחייבות להיכנס לתודעה ולהישמר. מדובר בפעולות שבבסיסן עומדים ערכים של אמון ותקשורת, עליהם מתבססים יחסים אינטימיים בריאים".
בשיתוף דורקס
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
