ראש אמ"ץ מתגייס למאמץ

ב"מפת הדרכים" של הקורונה טמון סוד. קבוצה לא גדולה של מקבלי החלטות בישראל, הן ברמה הפוליטית והן בדרג המקצועי, שומרת לעצמה קרוב מאוד לחזה את המועד שבו אפשר יהיה לדבר באופן ודאי על תום עידן הקורונה ולהכריז: המגפה מאחורינו.

לכולם ברור שהעידן הזה יסתיים כאשר יהיה בידי ישראל חיסון אפקטיבי נגד הנגיף. כל ההשקעות וכל המאמצים מכוונים לתאריך הזה, שגם צמרת הקהילה המדעית בארץ מאמינה שהוא ריאלי: חודש אפריל 2021. אך ההערכה היא שעוד קודם לחיסון המיוחל, שעל פיתוחו עמלים כעת במכון הביולוגי בנס־ציונה ובמכוני מחקר אחרים בעולם, כבר תהיה בידי האנושות תרופה שתזרז את החלמתם של הנדבקים. אולי אפילו חודשים רבים קודם לכן.

התאריך הזה, אפריל 2021, נשמר בינתיים בבטן. למרות הביטחון שמגלים המדענים, אף פוליטיקאי לא רוצה להתחייב, לאכזב ולהתאכזב. מה גם שזה נראה רחוק ומייאש. בינתיים "מפת הדרכים" הזו אוחזת בשני מועדים: המועד שבו החלה המגפה להתפשט בעולם וחדרה לישראל, והמועד שבו היא עתידה, על פי התחזיות, להיעלם. ובאמצע, בין שני הקצוות, תהום של ניסוי וטעייה. וליתר דיוק: ניסוי ותהייה. יותר שאלות מתשובות.

ובמצב כזה, של חוסר ודאות, מילת המפתח היא משל"ט — מרכז שליטה לאומי שינהל את המשבר באופן ריכוזי, תוך ניצול כל משאבי החברה הישראלית כדי לאתר את מוקדי השריפה במהירות ולנסות להכיל אותה. משל"ט כזה הוקם באופן חלקי בתל השומר בגל הראשון, זכה לתועפות יחסי ציבור — לא מעט בזכות ביקורו של ראש המוסד במקום, פוזר, והלקח המרכזי שהותיר אחריו הוא איך לא מנהלים משבר.

גלזברג. הקרפ"ר הבא | צילום: עמית מגל

בישיבת קבינט הקורונה הראשונה, ב־17 ביוני, הביא ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), מאיר בן־שבת, הצעת החלטה להקמת משל"ט במבנה אחר, על בסיס לקחי הגל הראשון. למשל, גוף המודיעין של הזירה הטכנית באמ"ן, ש"נתרם" בזמנו לטובת המשל"ט בתל השומר, הפך להיות מרכיב קבוע, מתוקצב על ידי משרד הבריאות, כחלק מצוות המשל"ט החדש. המהלך הזה התרחש לפני כשבועיים ו־99 אנשי צבא ומשרד הביטחון הושאלו, במשרה מלאה, למרכז המידע והידע של משרד הבריאות המנוהל על ידי סגן־אלוף מחטיבת המחקר של אמ"ן.

השבוע החליט המנכ"ל הנכנס של משרד הבריאות, תא"ל (מיל') פרופ' חזי לוי, להקים את המשל"ט במתכונת שעליה המליץ צוות המומחים של המל"ל בראשות פרופ' אלי וקסמן. במקביל התקיים דיאלוג בין פרופ' לוי לראש אגף המבצעים בצה"ל (אמ"ץ), אלוף אהרון חליוה, שהכין מסמך ארוך ומפורט המתאר את המבנה ואת אופן הפעולה הרצוי של המשל"ט. בעיקרון, אין הבדל תהומי בין שני המסמכים. הצבא פשוט משתמש בטרמינולוגיה אחרת. ראש המשל"ט, מבחינתו, הוא "מפקד המערכה".

אלוף חליוה עבד במשך חודשיים מול מרכז השליטה הישן של משרד הבריאות בתל השומר, ואת המסמך בן עשרת העמודים כתב ביוזמתו על בסיס הלקחים והתובנות שאסף באותה תקופה. מדובר בדוח אישי שחליוה כתב בעצמו, ולאחר מכן ביקש וקיבל את אישורו של הרמטכ"ל אביב כוכבי להעבירו לפרופ' לוי. שני המסמכים — הן של אלוף חליוה והן של פרופ' וקסמן — מפרטים את הלקחים ואת בעיות התפקוד של המשל"ט בגל הראשון. הם חושפים התנהלות ביורוקרטית מסורבלת וארכאית של מנגנונים ממשלתיים, שאינה עולה בקנה אחד לא עם הדימוי ולא עם היכולות של החברה הישראלית. במסמך שכתב פרופ' וקסמן לממונים עליו בתחילת השבוע, ושבו הוא ממליץ להקים מחדש את המשל"ט, הוא מגדיר את התנהלות משרד הבריאות כ"כשל מקצועי המונע בניית יכולת אחרת, יעילה יותר".

כאשר שר הבריאות יולי אדלשטיין דיבר השבוע על "פרויקטור" לניהול משבר הקורונה הוא התכוון לאיש שינהל את המשל"ט. בראש המשל"ט עומד היום סמנכ"ל משרד הבריאות, אבי בן־זקן (שאינו רופא). גם חליוה וגם מומחי המל"ל ממליצים לממשלה להעמיד בראשו אלוף שפרש לאחרונה מצה"ל. לא רק בזכות הניסיון שיש לאיש צבא בניהול חמ"ל בחירום, אלא גם כדי להבטיח שיזכה למלוא שיתוף הפעולה של מערכת הביטחון, שהיא מאגר האמצעים וכוח האדם המרכזי למאבק בקורונה. ואכן, ביום שני השבוע התחיל פרופ' לוי לחפש מועמדים לניהול המשל"ט בקרב שורה של אלופים במילואים. השם הבולט ברשימה הוא אלוף (מיל') רוני נומה, שניהל את המשבר בבני־ברק בהצלחה מרובה. חשוב להדגיש: אף שמדובר באלוף במילואים, הוא יהיה כפוף ישירות למנכ"ל משרד הבריאות ולא לרמטכ"ל ויגויס למשימה כאזרח לכל דבר.

נומה. ניסיון מבני־ברק | צילום: אוהד צויגנברג

על פי התוכנית שהציגה המל"ל ואישרה הממשלה, יהיו במשל"ט כ־200 איש שיעבדו במשמרות. סביב שולחנו של ראש המשל"ט יישבו נציגים של אגף המבצעים, שיידעו לומר מה היכולות של הצבא בנקודת זמן כזו או אחרת, ויקצרו הליכים בהורדת הנחיות הפעולה מהמטכ"ל לפיקוד העורף. יישבו שם גם נציגי פיקוד העורף ומשרדי הממשלה הרלוונטיים — ובראשם משרד הבריאות, לצד נציגי המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר. וכל הגוף הריכוזי הזה יונחה על ידי קבינט הקורונה באמצעות מנכ"ל משרד הבריאות והמל"ל. ראש המשל"ט יימצא בקשר יומיומי עם מנכ"ל משרד הבריאות, עם שר הבריאות ובמידת הצורך — גם עם ראש הממשלה, שיאשרו להם תוכניות. שכן רק הדרג המדיני יכול לאשר תוכניות של סגרים. ראש המשל"ט יצטרך להציג לדרג המדיני עמידה ביעדים כמותיים המעידים על קטיעת שרשרת ההדבקה.

במסגרת המשל"ט יוקמו "תאי מצב" למעקב וטיפול באוכלוסיות השונות: חרדים, עובדים זרים, מוסדות חינוך וכיוצא באלה. המשל"ט ירכז גם את הצד הלוגיסטי־טכנולוגי של המאבק בקורונה. בגל הראשון התפזר כל רכש הציוד הרפואי בין גופים שונים, כולל המוסד, מה שעלה לישראל הרבה מאוד כסף והוביל לא פעם להבאת ציוד מיותר. המשל"ט אמור למנוע זאת.

גדוד הקורונה

במסמך שלו מצביע אלוף חליוה על צורך במאמץ שונה לחלוטין מזה הקיים היום לקטיעת שרשרת ההדבקה, שהיא המפתח להכלת הקורונה ושמירת המחלה על אש קטנה. מצב השליטה היום, הוא אומר, מוביל לאובדן זמן יקר. מרגע שהאזרח חש ברע, מדוווח על כך ונבדק, ועד תום החקירה האפידמיולוגית — יחלפו מספר ימים עד שבועיים. זה לא תורם לקטיעת שרשרת ההדבקה. מה גם שהחקירות בנויות על רצונו של האזרח לשתף פעולה, אין שימוש מספק ביכולות בסיסיות של עיבוד והיתוך המידע כדי להבין את תמונת התחלואה, ואין מנגנון איתור ואכיפה על אנשים מחויבי בידוד. צמצום היקף התחלואה, קובע אלוף חליוה, טמון ביכולתה של המדינה להעמיד מנגנוני זיהוי, תחקור ובידוד מסונכרנים ויעילים. חליוה מציג במסמך מודל שיאפשר לסיים את התהליך בתוך 48 עד 72 שעות.

לא צריך להיות מומחה כדי לדעת על מה הוא מדבר. אחת הנקודות הכואבות שעליהן מצביע חליוה היא החקירה האפידמיולוגית. אחיות יושבות ליד טלפונים ומנהלות רישומים בכתב יד. הן עובדות עד עשר בלילה, נופלות מהרגליים ואין סיכוי שיצליחו להגיע למאות הנדבקים. אין בנמצא מערכת דיגיטלית אחודה כדי לעבוד על בסיס נתונים אחיד עם המשטרה, הרשויות המקומיות ומשרד הפנים כדי לאתר נדבקים. האזרח רוצה לספר את האמת? מספר. רוצה לדווח על כניסה לבידוד? מדווח. לא רוצה? לא נכנס. החקירות האפידמיולוגיות הללו אמורות להיות קו ההגנה המרכזי נגד התפשטות הנגיף. קטיעת שרשרת ההדבקה תבטיח את המשך פעילותו של המשק ותמנע אסון כלכלי־חברתי. אבל המשל"ט לא מסוגל להתמודד עם שרשרת ההדבקה.

לנוכח הביקורת על תפקוד משרד הבריאות בתחום החקירות האפידמיולוגיות ועל אי־מתן מענה לאזרחים המערערים על האיתורים השגויים של השב"כ, פנה המשל"ט לאגף המבצעים במטכ"ל וביקש סיוע. ביום ראשון השבוע התקיימה שיחה בין ראש המשל"ט בן־זקן לאלוף חליוה, ובתוך 24 שעות גויס גדוד חילוץ והצלה של פיקוד העורף, כ־300 איש, כדי לסייע הן בחקירות האפידמילוגיות והן במענה טלפוני לפניות האוכלוסייה. אתמול אישר שר הביטחון גנץ גיוס של עוד 2,000 אנשי מילואים מפיקוד העורף. במחנה הפיקוד ברמלה הוקם מתקן גדול, ממוזג וממוחשב והותקנו מערכות תקשורת המחוברות למרכזיות של משרד הבריאות. אנשי המילואים גויסו ל־21 יום, עברו השתלמות וביום רביעי התחילו לעבוד. הם לא יעבדו עד עשר בלילה אלא 24 שעות סביב השעון, בשלוש משמרות. ניהול מבצעים בהיקף גדול, תוך גיוס מהיר של משאבים, יודע רק גוף אחד בישראל לעשות: הצבא.

ביום שלישי, כשביקרו שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר הביטחון בני גנץ בפיקוד העורף, הוחלט שהוא יהיה הגוף הביצועי הלאומי במלחמה בקורונה, לא רק דה פקטו אלא גם דה יורה. פיקוד העורף קיבל אחריות כמפקדה משימתית על כל דרישה מבצעית שתגיע מהמשל"ט הלאומי דרך אגף המבצעים במטכ"ל: החל ממימוש סגרים, דרך אספקת מזון לאוכלוסייה האזרחית שנמצאת בבידוד, וכלה בתיאום עם הרשויות וגופי ההצלה. המחוזות של פיקוד העורף הפכו לגופים מבצעיים במלוא מובן המילה בהתמודדות עם הקורונה. 70 אחוז מן האנרגיות של הפיקוד מופנות כיום למאבק הזה. חטיבה סדירה של פיקוד העורף נמצאת בכוננות מתמדת של שעות ספורות מרגע קבלת הקריאה כדי להתערב במשברים בתוך הערים.

שיהיה ברור: צה"ל לא קיבל אחריות על ניהול משבר הקורונה ועל קבלת ההחלטות המקצועיות. הוא קיבל את הסמכות לביצוע המדיניות. עכשיו חוזר הצבא לפתוח שמרטפיות ליד בתי החולים עבור צוותי הרפואה; יחידות בתי החולים של פיקוד העורף, המתגברות את בתי החולים בעובדים פרה־רפואיים, מתחילות להתגייס; פיקוד העורף תיגבר את המעבדות בעוד 100 חובשים וחזר לנהל בתי מלון למחלימים ומבודדים. עדיין לא התקבלה החלטה בנושא, אבל סביר להניח שפיקוד העורף יחזור לבתי האבות כדי לחסוך את המראות המבישים שבהם חזינו בתחילת הגל הראשון, וירכז את נושא ההסברה לאוכלוסיות השונות. אבל ליבת העשייה היא בצוותי הקישור של פיקוד העורף עם הרשויות המקומיות ושיתוף הפעולה עם המשטרה באכיפת ההנחיות.

זיהוי לפי הריח

ובינתיים, גם בתוך הצבא פנימה העלו הילוך בכל הנוגע למאבק בקורונה. בצה"ל נבנתה תוכנית הכוללת ארבע מדרגות של תחלואה ומפרטת את דרכי ההתמודדות בכל מדרגה. השבוע עבר הצבא ממדרגה ב' למדרגה ג'. במדרגה ג' מעדכן הצבא את הפקודות הנוגעות לאימונים והתכנסויות, חלק מהיחידות עוברות לעבוד בקפסולות, חיילי יחידות השדה לא יוצאים הביתה לפרקי זמן, ואלה שכן יוצאים לחופשה – נדרשים להישאר בבית. מדרגה ד' היא שלב הקטסטרופה שאף אחד לא רוצה לחשוב עליו.

כרגע יש בצבא כ־6,000 מבודדים, בהם הרמטכ"ל אביב כוכבי – מספר גבוה שעלול להשפיע על תפקוד יחידות. יותר מ־300 חיילים נדבקו בקורונה, איש מהם אינו חולה קשה או מונשם. חיל הרפואה נערך כך שהצבא מטפל בעצמו, כולל מחנות בידוד, שאחד מהם כבר פועל באולגה, עם אופציה לשימוש במתחמים מסוימים בבתי החולים הקיימים ובבית החולים הצבאי 10 בחיפה. המטרה היא לבלום את המחלה בתוך הצבא ולמנוע עומס על המערכת האזרחית.

נכון לעכשיו, חיל הרפואה של צה"ל, בפיקודו של תא"ל טריף בדר, אחראי להתמודות עם הקורונה אך ורק בתוך הצבא. עם זאת, פרויקט שיזם קצין בכיר בחיל עשוי לסייע בהתמודדות גם ברמה הלאומית ואף מעבר לכך. מדובר למעשה בספר הראשון בעולם שנכתב על הקורונה. את הספר כותבת, וממשיכה לעדכן כל העת, קבוצת סטודנטים לרפואה במסלול העתודה של חיל הרפואה בהובלתו של אל"מ פרופ' אלון גלזברג, המופקד על החלק הרפואי של המלחמה בקורונה בצה"ל ועתיד להיכנס באוקטובר לתפקיד קצין הרפואה הראשי. הספר נכתב במסגרת מרכז המידע והידע של חיל הרפואה, שצובר מידע תוך ניהול דיאלוג מתמיד עם מקביליו בעולם. הוא מורכב מאינספור שאלות ותשובות על הקורונה ומנתח באופן מקצועי־רפואי את התנהגות המחלה באזורים ובאוכלוסיות שונות בעולם. יש בו אפילו תשובות לשאלות הפשוטות ביותר, על יעילות המסכות למשל (המסכה הכירורגית הפשוטה היא מספיק טובה, נכתב שם). ועדיין, יש כמות גדולה של שאלות שאין עליהן תשובה ודאית.

והנה עוד תרומה אפשרית של מערכת הביטחון למאבק הלאומי והעולמי בנגיף: משרד הביטחון, באמצעות מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), ניהל לא פחות מ־22 פרויקטים חדשניים שאולי יביאו תועלת ואולי לא. היה שם הרבה רצון טוב, אבל לא היה מאמץ מרכזי שיתעל את כולם על פי תוכנית סדורה. גם זה אמור להיות אחד מתפקידי המשל"ט. בין 22 הפרויקטים של מפא"ת יש אחד שצפוי להבשיל לקראת סוף השנה. מדובר במערכת המזהה חולה בקורונה באופן מיידי לפי ריח. אם המערכת אכן תתחיל לעבוד, תהיה זו פריצת דרך עולמית בשבירת שרשרת ההדבקה.