נמסטה בימי קורונה

תקופת הקורונה גרמה למסעדות רבות להיקלע לקשיים כלכליים שאף הובילו לסגירת העסק, ועל דלתות של בתי קפה אחרים נתלו שלטים "להשכרה". הסיפור של הג'ירה הוא מקרה חריג - שני צעירים בני 27, תום שוורץ וטל לזר, שפתחו דווקא עכשיו מסעדה לאוכל הודי בירושלים.

השניים הכירו לפני מספר שנים במטבח של מסעדת "טלביה" היוקרתית בירושלים, מקבוצת מחניודה. שוורץ עזב לפני כשלוש שנים ונסע למסע ארוך להודו. כשחזר לארץ התעסק קצת בקולנוע ובמקביל עבד במאפיית הבוטיק "ראסל" שבשוק מחנה יהודה. הקורונה תפסה אותו לא מוכן. "הוציאו אותי לחל"ת וכאילו ברגע אחד עשו לי 'קאט' על החיים", מספר שוורץ. "ישבתי בבית וחשבתי להתחיל לבשל אוכל הודי, שבעיניי הוא האוכל שהכי מתאים לתקופה הזאת של הקורונה. גם במקומות הכי מזוהמים שיטות ההכנה הן פשוטות, והאוכל ההודי הוא גם מזין וגם הכי בטוח".

כך החל שוורץ לבשל אוכל הודי במטבח בדירת השותפים שהוא גר בה בשכונת רחביה, ולבצע משלוחים לאנשים שהיו בסגר בבית. "פירסמתי בקבוצות בפייסבוק שאני מכין אוכל הודי והיה ביקוש מטורף, תוך זמן קצר לא עמדתי בעומס", הוא משחזר. כשהמטבח נהיה קטן מדי עבור ההזמנות, שוורץ החליט לשכור מטבח של בית קפה בסתת שבמרכז העיר, שהיה סגור בגלל הסגר, ומשם הוציא את המשלוחים. בשלב הזה הוא הבין שהוא צריך סיוע, והציע לטל לזר, שעבד איתו במטבח של מסעדת טלביה וטייל גם הוא בהודו, לחבור אליו למיזם החדש.

למרות שיש הרבה סוגים של מסעדות בירושלים, באופן מפתיע, בוודאי ביחס למספר הישראלים שטיילו בהודו, אין מסעדה הודית בעיר. "בסופו של דבר לישראלים שמדברים על אוכל הודי יש בראש תמונה של מה שהם אכלו בטיול בהודו: מנות כמו אלו גובי, פלאק פאניר, מלאי כופתה. אנחנו רוצים לתת לאנשים טעם של אוכל ביתי. מה שאנחנו עושים זה ליישם את הפילוסופיה ההודית, לקחת את חומרי הגלם הכי זולים וטעימים וטריים שיש, וליצור אוכל שמתקשר את התרבות ההודית". כחלק מהתפיסה הזאת, השניים קונים את חומרי הגלם כל בוקר בשוק שבשער שכם, ומכינים את כל המנות במקום בלי קיצורי דרך של רטבים קנויים.

כאשר השניים הופיעו במדור של "ידיעות אחרונות" למען העסקים הקטנים, העסק היה עדיין בתחילת הדרך. "הייתי אחרי לילה לבן שעבדתי במאפייה, ופתאום קיבלתי טלפון ממישהי מפתח־תקווה שקראה עלינו ורצתה להזמין אוכל. חודש אחר כך המשיכו להגיע אנשים שקראו עלינו בעיתון, לא ציפינו לזה", אומר שוורץ, "אני וטל חשבנו שהיום הכי מטורף יהיה כשנחתים עובד על טופס 101 ועכשיו יש לנו שישה עובדים".

לשאלה אם לא חששו לפתוח עסק בתקופה של חוסר ודאות כלכלית עונה שוורץ כי "זה היה קל כי לא תיכננו לפתוח מסעדה. לא הייתה לנו תוכנית עסקית, התחלנו וזה התגלגל מעצמו. הדבר היחיד שגרם לזה לעבוד זה ההסתגלות למציאות. היה סגר - הפעלנו משלוחים. הסירו את הסגר - פתחנו מקומות ישיבה. זה תפס והיה לנו מזל. הייתה לנו הזדמנות להגשים חלום. עבדנו פה באמצע הלילה כשהכל סגור מסביב, היינו בעולם שלנו ובבועה שלנו, ובגלל שהיה ביקוש כל הזמן, זה היה הדלק שלנו. אני לא יודע אם היינו מקימים את הג'ירה בנסיבות אחרות, אבל ההצלחה הזאת נותנת בעיקר תקווה, שיש אופציה שאפשר אחרת, גם בקורונה. יש הזדמנויות לחלום גם כשכלואים בתוך הסיפור הזה".