📷
ברבעון הראשון של שנת 2020 שברה אפליקציית טיקטוק (TikTok) שיא של כל הזמנים: 315 מיליון הורדות ברחבי העולם. זה הוביל אותה לנקודת ציון משמעותית במיוחד, על רקע מגפת הקורונה העולמית - יותר מ-2 מיליארד הורדות בסך הכול, מחנויות האפליקציות הרשמיות של גוגל ואפל, ויותר ממיליארד משתמשים פעילים בכל העולם. עכשיו כבר אין ספק - הקורונה עשתה רק טוב לרשת החברתית הצעירה.
כמעט ביחס ישיר להצלחה המסחררת של טיקטוק, הרשת החברתית העולה נתקלה בחודשים האחרונים בביקורת נוקבת. הפעם לא מדובר בפאניקה השגרתית שמלווה כל פלטפורמה ייעודית חדשה לצעירים וילדים: תכנים בלתי הולמים, פדופיליה, אנטישמיות, פגיעה עצמית ודברי הסתה - עם כל אלה טיקטוק מתמודדת בשגרה, וביתר שאת מאז מוזגה עם מיוזיק.לי ושוחררה מחדש בהשקה רשמית לפני כשנתיים. טיעונים מהסוג הזה נשמעים בדרך כלל מול כל מגנט חדש לאוכלוסייה צעירה - כולל אינסטגרם ופייסבוק בתחילת דרכה, יוטיוב, סנאפצ'ט ואפילו המשחק פורטנייט.
3 צפייה בגלריה
דונלד טמראפ ג'ו ביידן טיקטוק טיק טוק
דונלד טמראפ ג'ו ביידן טיקטוק טיק טוק
דונלד טמראפ ג'ו ביידן טיקטוק טיק טוק
(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock, AP, רויטרס)
הפעם החשש הוא אחר: טיקטוק, שנמצאת בבעלות בייטדאנס הסינית - ומהווה כיום את היצוא המוצלח ביותר מסין למדינות המערב, סופגת אש בגלל השורשים: החשד המרכזי הוא שטיקטוק מהווה הלכה למעשה "סוס טרויאני", דלת אחורית שבאמצעותה הממשל הסיני יכול לשאוב מידע רגיש ואישי על משתמשים בכל העולם. חשד אחר הוא שהשלטונות הסינים, הידועים במה שמכונה "חומת האש הגדולה" - עסוקים בניטור וצנזורה של תכנים גם בטיקטוק, ועשויים אגב כך לייצר השפעה תרבותית בלתי רצויה.
בשבועות האחרונים החששות האלה, שמגיעים בעיקר מכיוון הבית הלבן וממשל טראמפ, הולכים וגוברים. הם מחדדים את ההבנה שהרבה מעבר למאבקים השגרתיים על תשומת לבם של ילדים ובני נוער, על תקציבי פרסום שמנים או על גבולות השיח והצנזורה - שמאפיינים כל רשת חברתית אחרת, יש כאן זירה חדשה-ישנה של מאבק גיאופוליטי אמיתי. למה חדשה-ישנה? כי כבר ראינו את זה, ביתר שאת, עם ענקית הטלקום הסינית וואווי, שסומנה בשיא הצלחתה בדיוק באותו האופן, הוחרמה ועברה תהליך ממשי של דה-לגיטימציה בארה"ב ובמדינות אירופה.
מהצד השני, יש שטוענים שגם במקרה הזה - החששות נגועים במידה רבה של גזענות טיפוסית כלפי סינים בפרט, או לכל הפחות בחשדנות אמריקנית-מערבית כלפי כל מה שמגיע מהמזרח. עכשיו, תוסיפו לכל זה את ענייני הקורונה: הנגיף המסתורי שעל פי הנרטיב הרשמי של הבית הלבן מכונה "הנגיף הסיני"; תיאוריות הקונספירציה שמחלחלות לעיתים גם לערוץ הטוויטר הרשמי של הנשיא טראמפ - החל מהקשר הטכנולוגי לפריסת אנטנות 5G, דרך מדיניות המעקב של הסינים אחרי אזרחים וטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים, ועד השתלת שבבים תוך מתן חיסונים; והידרדרות מוחלטת של מערכת היחסים המורכבת גם כך בין וושינגטון לבייג'ינג.
אבל 2020 היא לא רק "שנת הקורונה". ארה"ב מתמודדת בחודשים האחרונים עם קרקע חברתית רעועה במיוחד על רקע מחאות Black Lives Matter, עם קמפיין בחירות לנשיאות, עם משבר כלכלי ובריאותי עולמי ועם מאבק ממשי על גבולות השיח ברשתות החברתיות. בנוף המורכב הזה של מאבקים פנימיים, אויב מבחוץ הוא כזה שקל להסכים לגביו. פה נכנסת לתמונה טיקטוק, שמצליחה בדיוק באותו פרק זמן להפוך לסנסציה כלל עולמית.
מהצד של טיקטוק לא חסרות בעיות: כאמור, היא מתמודדת עם בסיס משתמשים צעיר במיוחד, שבאופן אוטומטי מושך את תשומת הלב של הורים, מחנכים ופוליטיקאים.
וכמו כל אפליקציה מתחרה, היא מושכת מעת לעת גם את תשומת לבם של חוקרי אבטחה, שמוצאים בה פגיעויות שונות. החודש נחשף למשל כי טיקטוק נמצאת ברשימה של אפליקציות שנוהגות לשאוב מידע מהקליפבורד (לוח וירטואלי שאליו מגיע כל מה שאנחנו עושים לו העתק-הדבק). בטיקטוק מיהרו להודיע כי יבטלו בעדכונים הקרובים את האפשרות הזו - שממילא קיימת לטענתם רק במכשירי אייפון, והבהירו כי פיצ'ר המעקב נועד למניעת הפצה של ספאם ולא נעשה בו כל שימוש אחר. אז כן, יש ענייני אבטחה ופרטיות, יש גם חששות פופוליסטיים כאלה ואחרים, אבל מה לגבי "דלת אחורית"?
"בתחילת השנה התגלו פרצות אבטחה רבות באפליקציית טיקטוק, אך החשש של האמריקנים מגיע דווקא מכיוון אחר: חוק משנת 2016 בסין מחייב חלק מהחברות הסיניות לאחסן חלק מהמידע בשרתים בסין, ולאפשר למדינה גישה לביצוע בדיקות", מסביר אלכס שטיינברג, מומחה שירות ותמיכה בחברת אבטחת המידע ESET. "החשש בשימוש באפליקציות כמו טיקטוק, מגיע מכיוון גניבת נתוני זיהוי ביומטריים של המשתמשים כמו תווי פנים, רשתיות העיניים ועוד מידע אישי ורגיש על המשתמש, אשר יכולים להיות נגישים לרשויות בסין או לגורמים עוינים".
לדבריו, "על פי פרסומים שונים, השלטונות בסין משתמשים בטכנולוגיית זיהוי הפנים מבין המתקדמות בעולם באופן נרחב על אזרחיה. אף אחד לא ישמח שהסיסמאות שלו יגיעו לגורמים זרים, אך האם אנו מוכנים לחלק את תווי הפנים שלנו? בניגוד לסיסמה של אתר כלשהו, את תווי הפנים שלנו קשה מאוד להחליף".
3 צפייה בגלריה
טיקטוק טיק טוק אפליקציה
טיקטוק טיק טוק אפליקציה
טיקטוק טיק טוק אפליקציה
(אילוסטרציה: Shutterstock)
כדאי לקחת בחשבון שארה"ב עצמה מתנהלת עם טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים ברשלנות וללא רגולציה, באופן שמעורר ביקורת ציבורית רחבה בשנה החולפת. בחודשיים האחרונים ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אמזון ו-IBM הודיעו על השעיה בשימוש, מכירה ופיתוח של טכנולוגיות לזיהוי פנים, מחשש לטעויות בזיהוי, גזענות מובנית ואפליה של אוכלוסיות. אבל גם מכאן אנחנו מוכרחים לחזור לטיעון המקורי - קיומה של "דלת אחורית", שמאפשרת גישה לשלטונות הסינים. האמריקנים, מיותר לציין, עוד לא הוכיחו אותה.
מטעם טיקטוק חוזרים על המנטרה שלפיה מידע הנוגע למשתמשים בארה"ב מאוחסן על שרתים שם, ולא בסין. בייטדאנס כלל לא מפעילה את טיקטוק במולדת - אלא גרסה מרוככת של הרשת החברתית שמותאמת לשוק הסיני. כדי להסיר את הספקות לגמרי, הודיעה טיקטוק בתחילת החודש כי היא יוצאת מהשוק המקומי בהונג-קונג לגמרי, לאחר שנכנס לתוקף חוק אבטחת מידע חדש, שמאפשר לשלטונות הסינים גישה ומשטור של המשתמשים לצורך מניעת מחאות פרו-דמוקרטיות.
אבל ארה"ב לא לבד. מחוץ למגרש הסיני הביתי - שם כאמור טיקטוק פועלת תחת שם אחר ובגרסה מותאמת, שני השווקים הגדולים שלה הם הודו וארה"ב. הראשונה הכריזה בצעד חסר תקדים על איסור שימוש גורף באפליקציה בסוף החודש שעבר, לצד יותר מ-50 אפליקציות נוספות מתוצרת סין. הנימוק? "סכנה ממשית לבטיחות הודו ואזרחיה, לשלטונות בהודו ולסדר הציבורי".
גם במקרה הזה החרם מגיע אחרי חודשים של עימותים בקו הגבול שבין המעצמות - סין והודו, כולל תקריות ביטחוניות ובהן חיילים הרוגים משני הצדדים. ההודים, אגב, מתקשים לעמוד בגזרה הכואבת. כותרות כמו "החיים אחרי טיקטוק", ו"הכוכבים שהתרסקו ומחפשים פרנסה חדשה", מספקות טעימה מהחשיבות הגדולה שקנתה לה הרשת החברתית על אדמת הודו השכנה. גם במקרה הזה - לא התקבלה ראייה ממשית לקיומה של "דלת אחורית".
בארה"ב רואים את החרם ורוצים גם. כבר בחודש דצמבר האחרון הורה הפנטגון על עובדיו להסיר את האפליקציה מטלפונים ומכשירים, בעקבות חששות שהועלו בקונגרס האמריקני - על ידי רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, בנוגע לבטיחות השימוש באפליקציה, והאפשרות שהיא תשמש לצורכי ריגול אחר אזרחים. התנופה נמשכה גם מתוך הבית הלבן, כשטראמפ הודיע בשבועות האחרונים כי הוא בוחן את האפשרות להטיל חרם על שימוש באפליקציה. סגן הנשיא מייק פנס, מזכיר המדינה פומפאו ובכירים נוספים בממשל מתראיינים בנושא ומבהירים כי טיקטוק, בהיותה בבעלות סינית, מהווה סכנה ביטחונית.
הנרטיב מחלחל גם מחוץ למסדרונות הבית הלבן. לפני פחות משבועיים שלחה אמזון מזכר לעובדיה בדרישה להסיר את טיקטוק ממכשירים ניידים "עד לסוף היום". אולם היא חזרה בה שעות ספורות לאחר מכן, בטענה כי המזכר "נשלח בטעות".
טראמפ אולי מעלה הילוכים, אבל בכלל לא בטוח שהאויב שלו יושב בבייג'ינג. בחודש שעבר הוא ספג השפלה כואבת במיוחד - כשהגיע לעצרת תמיכה ראשונה מאז הוטלו מגבלות הקורונה, בטולסה שבאוקלהומה. טראמפ הבטיח מיליון תומכים אבל קיבל רק אלפים בודדים, מתגודדים בין קרחות הדשא העצומות. את הנוכחות הדלה הוא מיהר להסביר בחשש מפני הדבקות, אבל יש גם הסבר חלופי: מאות אלפי צעירים משתמשי טיקטוק התאגדו בקמפיין וירטואלי וסימנו "הגעה" לעצרת - כשבכלל לא התכוונו לתמוך בנשיא המכהן.
3 צפייה בגלריה
טראמפ. ממה הוא כל כך חושש?
טראמפ. ממה הוא כל כך חושש?
טראמפ. ממה הוא כל כך חושש?
(צילום: AFP)
גם החודש המשתמשים הצעירים נעמדו מולו. לאחר שטראמפ קרא להחרים את טיקטוק, הם העניקו בהמוניהם דירוגים נמוכים לאפליקציית הקמפיין הפרטית שלו. כוכב אחד ונימוקים כמו "אפליקציה גרועה ביותר", "תיזהרו להוריד!" הציפו את חנויות האפליקציות תוך ימים ספורים.
השבוע שוב הגיע תורו של טראמפ. המכה שלו הפעם - קמפיין רשמי מטעמו, שמקדם חרם על טיקטוק ברשתות החברתיות המתחרות - פייסבוק ואינסטגרם. הכותרת זועקת בצבעים בוהקים: "טיקטוק מרגלת אחריכם", וקוראת לפעולה בכפתור שמוביל לעצומה הקוראת לחרם כללי ולחרם מפרסמים על הרשת החברתית. טירוף המערכות הזה צפוי לצבור תאוצה ככל שטראמפ והאמריקנים מתקרבים ליום הבוחר.
ממה טראמפ מפחד יותר - מסוס טרויאני שמוביל ישירות לבייג'ינג, או מצעירים אמריקנים שתובעים מחדש את קולם ברשת חברתית, שהוא והיועצים שלו לעולם לא יוכלו להבין או לשלוט בה? אולי זה שילוב של השניים.