התרגש מהיציאה לפנסיה והוכר כנפגע עבודה

ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר בין ההתרגשות של איש מכון ויצמן מיציאתו לגמלאות אחרי 46 שנים לבין התקף הלב שקיבל. אבל בית הדין חשב אחרת

עו"ד אסף ברק | פסקדיןפורסם: 10.08.20 , 07:17

שמונה שנים של הליכים נגד ביטוח לאומי הסתיימו לאחרונה בפסק דין שהכיר בגמלאי מכון ויצמן בן 75 כנפגע עבודה בעקבות התקף לב שקיבל יום אחרי הפרישה. שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב יפית מזרחי-לוי קיבלה את עמדתם של שני מומחים רפואיים שקבעו נחרצות כי ההתקף נגרם כתוצאה מהתרגשות העזה של הגמלאי מהפרישה.

התובע, ששימש מנהל מעבדות לפיתוח אלקטרוני ומכני, הגיע בקיץ 2010 ליום העבודה האחרון שלו, שבמהלכו ערך אירוע פרידה. עוד בבוקר הוא חש כאבים בחזה אבל היה בטוח שמדובר בפרפרי התרגשות מכך שעמד לסיים 46 שנות עבודה במכון. אלא שבערב שלמחרת החל לחוש לחץ חזק בחזה בליווי חולשה והזעה, ולאחר שהובהל לבית החולים אסף הרופא אובחן אצלו התקף לב חריף והוא עבר צנתור.

ב-2012 הוא תבע את ביטוח לאומי על שסירב להכיר באירוע כתאונת עבודה אבל התביעה נדחתה והוא ערער לבית הדין הארצי לעבודה.

(צילום: shutterstock)

בשנה שעברה הכריע בית הדין הארצי לטובתו וקבע כי היום האחרון לעבודתו היה אירוע חריג כך שהתקיים התנאי הראשוני להכרה בדחק נפשי כתאונת עבודה. הודגש כי כל היום, כולל שעות הבוקר, נכנס לגדר האירוע החריג, ועל רקע זה הוחזר התיק לבית הדין לעבודה בתל אביב לצורך בחינת התנאי השני לקיומה של תאונת עבודה: קשר סיבתי בין ההתרגשות החריגה בעבודה לבין האירוע הלבבי.

לאחר שמומחה רפואי שמונה לשם כך אישר בחוות דעתו את הקשר בין ביקש ביטוח לאומי להחליף אותו בטענה שלא נצמד לתשתית העובדתית שלפיה הכאבים בחזה החלו מיד כשהתובע התעורר, לפני שהגיע לעבודה, והתעקש שהתקף הלב החל בערב שלמחרת הפרישה. בית הדין אמנם נעתר לבקשתו אלא שהמומחה הרפואי השני הגיע אף הוא למסקנה דומה.

גם הפעם ביטוח לאומי טען שהייתה בעיה בחוות הדעת וביקש לדחות את התביעה או למנות מומחה שלישי. אולם השופטת יפית מזרחי-לוי לא מצאה כל צורך בכך. היא קבעה כי אין שום סיבה לסטות מחוות הדעת של המומחה השני גם אם קבע שהכאבים שחש התובע בבוקר הגיעו למצב של התקף לב קשה רק בלילה למחרת.

בהקשר הזה הסבירה כי הקביעה של בית הדין הארצי הייתה כי כל היום האחרון של התובע בעבודה, כולל הבוקר שבו קם בהתרגשות יתרה ולא חש כתמול שלשום, נחשב ל"אירוע חריג".

המשמעות היא שגם הכאבים שחש התובע בבוקר היום המרגש נכנסו לתוך מתחם האירוע החריג שקשור בעבודה. בהתאם לכך קבעה השופטת כי אין שום בעייתיות בקביעת הקשר הסיבתי שכן הכאבים שהובילו להחמרת המצב בערב שלמחרת הפרישה נגרמו בשל ההתרגשות העזה מיום הפרישה.

לפיכך התביעה התקבלה. נקבע כי התובע הוכיח שהתקף הלב נחשב לתאונת עבודה וביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל.