עבור 50 אלף ש': מתווך הטעה והתערב בהסכם

כדי להגדיל את העמלה שיקבל הציג מתווך לרוכשת מחיר גבוה מזה שדרשה בעלת הנכס. תביעה שלו לקבל את הכסף הסתיימה בדחייה ובנזיפה

עו"ד כרמית סוויד | פסקדיןפורסם: 11.08.20 , 07:38

בית משפט השלום בראשל"צ דחה לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נגד רוכשת דירה בעיר בטענה שהראה לה את הנכס לאחר שחתמה על הסכם תיווך, ומשרכשה אותו עליה לשלם לו 2% מהתמורה. הרשמת ליאת ירון הסכימה עם הרוכשת שהמתווך פעל בניגוד לחוק כשמסר לה שמחיר הדירה גבוה ב-50 אלף שקל מהמחיר שנדרש כדי לגרוף את הסכום לכיסו.

התובע סיפר שפרסם מודעה למכירת הדירה שבה צוין כי המחיר הוא 1.59 מיליון שקל. לאחר פרסום המודעה יצרה עמו הנתבעת קשר והם חתמו על "התחייבות לתשלום דמי תיווך" שבמסגרתה צוין כי אם היא תרכוש את הדירה היא תשלום לו סכום בשווי 2% מהתמורה.

אבל לדבריו, הנתבעת רכשה את הדירה מאחורי גבו ולא שילמה לו את דמי התיווך המגיעים לו, בסך 37,206 שקל. הוא הגיש בקשה להוצאה לפועל ולאחר שהנתבעת הגישה התנגדות התיק עבר לבית המשפט.

(צילום: shutterstock)

הנתבעת טענה מנגד שהתברר לה שהמתווך לא מסר לה מידע נכון בקשר למחיר הדירה. בהסכם התיווך בין המוכרת לתובע נקבע כי המחיר המבוקש הוא 1.5 מיליון שקל, אלא שבסופו של יום הדירה נמכרה לה ב-80 אלף שקל מעל המחיר המבוקש. לטענתה, המוכרת סיפרה לה שהמתווך העלה את המחיר על דעת עצמו, ככל הנראה כדי להגדיל את דמי התיווך שביקש לשלשל לכיסו.

היא הוסיפה שכשהמתווך הציג לה את הדירה הוא אמר לה שהחניה מקורה ורק בדיעבד התברר לה שכל החניות בבניין מקורות למעט החניה שלה. זאת ועוד, הוא התעקש להיות נוכח במעמד חתימת זיכרון הדברים בינה לבין המוכרת ואף הוסיף סעיף שנוגע לפינוי הדירה על ידי השוכר שהיה בה באותה תקופה, בניגוד להוראות חוק המתווכים.

הרשמת ליאת ירון קיבלה את ההתנגדות ודחתה את התביעה. היא קבעה שמהראיות עולה כי המתווך לא היה מעוניין שהנתבעת תיפגש עם המוכרת שכן הוא מסר לה מידע לא נכון ביחס למחיר שאותו דרשה המוכרת.

השופטת קבעה כי "בזמן אמת" המוכרת הסכימה למכור את הדירה תמורת 1.5 מיליון שקל, אלא שהתובע הציג לרוכשת מחיר של 1.55 מיליון שקל מתוך כוונה ש-50 אלף שקל יעברו אליו בנוסף לדמי התיווך.

היא הבהירה כי התנהלות זו מהווה ניהול משא ומתן שלא בתום לב בניגוד לחוק החוזים וחוק המתווכים המטיל על המתווך חובה לנהוג בהגינות ובזהירות ולגלות ללקוח אם יש לו עניין אישי בעסקה. בנוסף, התובע הפר את החוק כשמסר לנתבעת מידע שגוי בעניין החניה.

מעבר לדרוש קיבלה הרשמת גם את טענת הנתבעת כי התובע פעל בניגוד לחוק כשהתערב בעריכת זיכרון הדברים. היא הבהירה כי על מתווכים חל איסור לערוך או לסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ומתווך שעושה כן אינו זכאי לדמי תיווך. המתווך חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 6,200 שקל ובהוצאות בסך 3,000 שקל.