מעגל המִחְזוּר: כך יוצרים איזון בין האדם לטבע

בשיתוף אסם נסטלה

אתם זורקים או ממחזרים? עם יד על הלב, יש לכם מקום בבית בו אתם מפרידים נייר מאריזות שונות, בקבוקי פלסטיק מזכוכית? אם הכדור הזה שכולנו חיים עליו חשוב לכם, אתם חייבים למחזר כי אריזות יכולות להפוך למשהו טוב שיחסוך הרבה זיהום סביבנו וייתן לכם הרגשה מצוינת, שבכל יום עשיתם משהו טוב באמת. עכשיו שיש גם אמצעים – פח כחול ופח כתום, כלוב לבקבוקי פלסטיק ומכל לזכוכיות – וזה גם הרבה יותר פשוט.

עוד דרכים למצוא איזון בחיי בתחומים שונים תמצאו במתחם "חיים מאוזנים - חיים טובים"

(צילום: shuttertock)

מעגל המחזור - מהפח וחזרה לתעשייה

שאלנו את שאלנו את רני איידלר, מנכ"ל תמיר תאגיד מחזור האריזות, מה קורה לאריזות אחרי שזרקנו אותן לפח הכתום?

"תמיר ממחזרת בשנה כ-400 אלף טון. כדי להבין משמעויות של כמויות כאלה, צריך להבין את עניין הנפח", הוא אומר ומסביר: "לנפח האריזות יש השפעה גדולה על הכמויות, יותר משלמשקל. את החישוב יש לעשות כך: היחס הוא בערך 1:30 כך ש-400 אלף טון הם שווי ערך לכ-12 מיליון טון של איסוף חומר. משקל זה מציין מחזור של אריזות מהתעשייה ואריזות ממשקי הבית הפרטיים, שני מקורות המחזור העיקריים".

עיקר פסולת המתכת, הפלסטיק והקרון נמצאת בשוק הביתי, בבתים של כולנו. איסוף הפסולת הזו מאתגרת יותר כי היא תלויה בכולנו ואריזות המזון הן החלק הארי מתוך כל הפסולת הביתית.

מנכ"ל תאגיד תמיר, רני איידלר(צילום: שירה וויס)

מה עושים עם שקיות הניילון, ההתלבטות הקבועה שלנו מול הפח הכתום?

"מחזור שקיות ניילון ושקיות הפלסטיק הוא באמצעות הפח הכתום. בתהליך המיון מתקיימת הפרדה בין אריזות התלת ממד והדו ממד, למשל, שקית פלסטיק היא דו ממדית וממוחזרת בישראל במפעל מקומי שם היא הופכת להיות יריעות פלסטיק לצנרת וליריעות בידוד לתעשייה או דליים שחורים (50 שקיות ניילון מתמחזרות לדלי אחד)".

למה חשוב למחזר אריזות?

"אם לא נשים את הפסולת בפח הכתום של המחזור, החומרים יגיעו להטמנה באדמה וזה מסוכן לניקיון הקרקע והמים של כולנו.

"מעבר לכך, המחזור יוצר מעגליות בתעשייה ומאפשר לצמצם אמצעים מהטבע לאריזות חדשות, תהליך מזהם בפני עצמו".

(צילום: shutterstock)

המחזור מתחיל בבית

התהליך כולו מתחיל בבית. משם תכולת הפחים הכתומים נאספת ומגיעה לשני מפעלי מיון שנמצאים בארץ. שם מוציאים את התכולה מהפחים והיא עוברת למכונות מפרידות ששוטפות את החומרים וגורסות את הפלסטיק, מתיכות את המתכת, שוטפות את הקרטון וכן הלאה. החומר שנוצר עובר למפעלי התעשייה, לייצור מוצרים חדשים.

האם כל האריזות עוברות למחזור?

"כל האריזות שהולכות לפח הכתום מונעות הטמנה מזהמת באדמה. מוצרים שאינם מתמחזרים עוברים השבה ועוברים לשימוש בתהליך חוזר במפעל נשר למלט כתחליף לנפט, שמשמש לבערה במקום.

"כל אריזות הפלסטיק, המתכת, הקרטון – עוברות מחזור בארץ וחוזרות לשוק בצורה כזו או אחרת. קרטוני המשקה הם היחידים שטסים לחו"ל למחזור וגם הם וחוזרים לתעשייה", הוא מסביר את התהליך המעגלי החשוב.

איידלר מסביר שסימון האריזות קריטי לשיתוף הפעולה של האוכלוסייה. לכן, המציאו סמל ישראלי וכל אריזה מקבלת סימון בצבע של הפח אליו היא צריכה להיזרק. כשהאריזה כוללת 2 חומרים שונים, נניח לגוף האריזה חומר אחד ולמכסה אחר, יש סימון נפרד לכל חלק, לפי הפח אליו הוא צריך להיכנס.

(צילום: shutterstock)

"חשוב לדעת, ילדים הם המנוע העיקרי להפעיל את ההפרדה בבית, לכן הומצאה אפליקציית המשחק כתומולו - Catomolo - לפני 3 שנים, שמלמדת באמצעות משחק מה נכנס לפח הכתום ומה לא ובאווירה שמחה", אומר איידלר ומספר שבקרוב עוד עולמות ועוד שלבים יתווספו למשחקים.

אחריות החברות

במקביל לעבודת המחזור של תמיר, חברות במשק מיישמות פעולות שונות על מנת לפעול למען איכות הסביבה, כפי שמסבירה חן ריבנר, עוזרת מנכ"ל ומנהלת אחריות תאגידית באסם-נסטלה.

חן ריבנר, מנהלת אחריות תאגידית באסם-נסטלה(צילום: אפרת קופר)

"אחריות תאגידית היא האופן שבו הארגון מיישם הוגנות, שיקולים חברתיים, סביבתיים, כלכליים ואתיים בערכיו ובפעילותו. היא משקללת השפעות כלכליות, סביבתיות וחברתיות של הארגון ואת מערכות היחסים שלו עם כלל מחזיקי העניין (עפ"י The Business Case for CR, 2003)", אומרת ריבנר.

"אחריות תאגידית היא נקודת המפגש בין פעילותה העסקית של פירמה לבין ערכיה החברתיים והסביבתיים, תוך הבאה בחשבון של צרכי מחזיקי העניין בעשייה העסקית, לשיפור התחרותיות והרווחיות לטווח הארוך. למשל, נסטלה, כחברת המזון הגדולה בעולם, מעוניינת לייצר ערך מוסף לפעולות שלה, מתוך מטרה לשפר עוד היום את איכות החיים של כולם וגם חושבת על העתיד, עבור הדורות הבאים."

(צילום: shutterstock)

למה חשוב לייצר אריזות שמאפשרות מחזור?

"האחריות החברתית פועלת לצמצם את ההשפעה הסביבתית שלנו כמה שניתן. אם נסתכל על כלל ההיבטים הסביבתיים שלנו אז קיימים חומרי גלם, חומרי אריזה, מים, אנרגיה אך גם פליטות לסביבה, שקורות בתהליך העבודה (פסולת תוצרי לוואי, שפכים) כשהמוצר יוצא אל השוק מהמפעל – החיים שלו לא נגמרים, הוא מגיע לצרכן והצרכן יצטרך לעשות משהו ב"סוף חיי המוצר", עם הפסולת.

"אנחנו צריכים להבטיח שגם את ההשפעה הסביבתית של האריזה הזו אנחנו מצמצמים. היום יש תופעה גלובלית של זיהום פלסטיק שמגיע מכלים לשימוש חד פעמי ואריזות (לרוב של מזון) והמטרה הכללית בעולם הפלסטיק למנוע מהאריזות שלנו לפגוע בסביבה – בדרכי מים באוקיינוסים ועוד.

(צילום: shutterstock)

"כשהפלסטיק מטופל בצורה לקויה על היבשה, הוא מגיע לים. כל פסולת שלא מטופלת כראוי מגיעה לאתרי הטמנה, שבהם עם הרוח והגשם ובעלי החיים הפסולת מתפזרת ומגיעה לנתיבי מים ולסביבה. בישראל נפוץ להטמין פסולת אך לא בכל העולם זה חוקי. בערך 80% מהפסולת בישראל מוטמנת. וזה מגיע לאדמה או לים. אנחנו בתור ארגון אחראי אנחנו רוצים להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה, אנחנו לא מוכנים שהאריזות שלנו יגיעו למטמנות ויזהמו את הסביבה", היא מסבירה.

מנהלים את הפסולת

ריבנר מוסיפה כי באסם נסטלה שואפים, לפני הכל, לצמצם ולייצר מלכתחילה כמה שפחות פסולת. "זה בא לידי ביטוי בשימוש בפחות פלסטיק ליחידת מוצר או מזון - Less Packaging. זה אומר צמצום בשימוש במשאבי טבע וצמצום ביצירת הפסולת. מבחינה סביבתית נעדיף שימוש חוזר, באריזות למילוי מחדש",

השינוי באופי האריזה מתרחש כבר בתכנון האריזה, בתהליך הפיתוח והתאמתה למוצר, מסבירה ריבנר. אחרי שמתכננים ומפתחים אריזה חדשה או שונה היא עוברת לקו ייצור, מתאימים את הקו לחומרים החדשים ולצורה השונה ואז יש צורך למצוא חומר חלופי או צורה חלופית של אריזה כך שהמוצר יהיה יציב וייראה טוב.

(צילום: shutterstock)

עוד ציינה ריבנר כי התהליך לצמצום הפסולת מתחיל בחברה עצמה. כל העובדים, בכל התפקידים ובכל הדרגות, עוברים בכל שנה הדרכות בתחום איכות סביבה, לומדים גם באופן כללי על ההיבטים הסביבתיים וכל עובד לומד כיצד ניתן לעשות דברים אחרת ולצמצם השפעה על הסביבה. "אנחנו עושים מאמצים לצמצם השפעה על הסביבה בכמה חזיתות, לפתח אריזות ידידותיות יותר, לייצר פחות פסולת וגם בהשפעה על מעגלים רחבים יותר, כמו השימוש בפח הנכון למחזור הנכון".

חיים מאוזנים = חיים טובים: שאלת הקוראים

במסגרת הפרויקט אנחנו מזמינים אתכם לשלוח מיילים למומחים ולמנטורים של "חיים מאוזנים- חיים טובים", כמה מהשאלות שהגיעו אלינו עסקו במעבר לצמחונות וטבעונות וכיצד מיישמים את המעבר בצורה מאוזנת.

המבורגר טבעוני(צילום: Shutterstock)

עכשיו בואו נדבר על איך עושים את זה נכון, והנה כמה עקרונות חשובים ליישום:

1. שלבו בארוחה מנות שמכילות קטניות מסוגים שונים ובמיוחד סויה, יחד עם דגנים מלאים, אגוזים וזרעים. רכיבים אלה מכילים חלבון צמחי, סיבים תזונתיים ויטמינים ומינרלים וניתן לשלבם במתכונים רבים ומגוונים. חשוב להדגיש- גם לאוכלי בשר מומלץ לצרוך סויה, קטניות ואגוזים, אלה לא רכיבים שנועדו רק להחליף את החלבון הבשרי, אלה רכיבים מומלצים לשילוב בכל תזונה באשר היא.

2. עם העלייה במגמת הצמחונות/טבעונות/מפחיתים כך גם עלה מגוון תחליפי הבשר שניתן לרכוש בכל סופר. הקפידו לפני הקנייה לקרוא את רשימת הרכיבים והטבלה התזונתית, והעדיפו מוצרים שמכילים לפחות 10 גרם חלבון למנה, מעושרים בברזל ו-B12  ושימו לב לסימונים של משרד הבריאות.

3. שימו את הירק במרכז - בעולם הקולינרי כבר הבינו את חשיבות הירקות ובשנים האחרונות יותר ויותר שפים נותנים לירקות את הכבוד הראוי להם. הירק הוא כבר לא המעטפת של הבשר או התוספת לידו, הוא יכול להיות גם עיקר הארוחה. תמצאו שעם מגוון הירקות וטכניקות הבישול השונות תוכלו להרכיב ארוחה צמחונית ססגונית וצבעונית וכמובן מאוד טעימה.

4. התייעצו עם דיאטנ/ית מוסמכ/ת שיוכלו להתאים באופן הטוב ביותר את התפריט החדש ובכך למנוע חוסרים תזונתיים עתידיים.

 יש לכם שאלות למנטורים שלנו? שלחו להם למייל izunbahaim@gmail.com ואולי נפרסם את השאלות שלכם עם תשובות המנטורים 

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף אסם נסטלה