קשובים ומרוכזים גם בימי קורונה
הפסיכיאטרית פרופ’ איריס מנור, גילתה במחקר משותף עם ד”ר יבגני מרזון, תוך שימוש במסד הנתונים של קופ”ח לאומית, שאוכלוסיית הסובלים מבעיות קשב, מוגדרת כאוכלוסיית סיכון: הסיכון להידבק בקורונה גבוה בכ-60% בכאלו המאובחנים עם הפרעת קשב לעומת האוכלוסייה הכללית. מה עושים? לא מפסיקים את הטיפול התרופתי. בנוסף מומלץ מאוד לשמור על תזונה נכונה ולאפשר לילדים לשמוע מוזיקה במהלך הכנת השיעורים
כ־10% מהאוכלוסייה הכללית מאופיינת כסובלת מהפרעות קשב, אחת ההפרעות הבולטות של החיים בעידן הנוכחי. לסימפטומים הנלווים לתופעה השלכות שליליות על התפקוד היומיומי של הסובלים ממנה, וכשהיא לא מאובחנת באופן מקצועי ולא מטופלת נכון, היא גורמת לקושי בלימודים, עלולה להביא להפרעות התנהגות, כמו התפרצויות זעם, הסתגרות ולעיתים מובילה לקשיים במערכות יחסים ואפילו לבעיות התמכרות. מכאן חשיבות האבחון הנכון, שיוביל לטיפול הנכון, שיכול לסייע ולמנוע תופעות כאלו, ובסופו של יום, לאפשר איכות חיים טובה.
פרופ’ איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית לילד ולמתבגר, שהתמקצעה בעיקר בהפרעות קשב (ADHD), ובין היתר מנהלת ומשתתפת במחקרים גנטיים, קליניים ותרופתיים בנושא, בארץ ובעולם, מדגישה, שהפרעת קשב היא לא בהכרח מה שחושבים שהיא. “גם המומחים הגדולים בנושא לא באמת יודעים מה גבולות והיקף התופעה. יותר ויותר לומדים על הבעיה, ומגיעים למסקנות”.
מה מרגישים ילדים, שסובלים מהפרעת קשב וריכוז?
“זה סוג של חוויה שנולדים איתה, וחיים איתה לאורך כל החיים. ההרגשה המאפיינת הקבועה היא, שאתה לא מבין מה רוצים ממך. אתה מצפה מעצמך להצליח, ולא מבין למה אתה מתקשה בכך. בעצם, אין לזה תחושה. הסובלים מתחושה כזו לא יודעים להגדיר את הקושי, זה שקוף ומתעתע, מה שהופך אותם לכל כך פגיעים. בעיית קשב וריכוז מובילה לביטויים, שמוטחים לא אחת בסובלים ממנה ולא בצדק, כמו: “אתם עצלנים”, או “אתם, הדור של היום”. אלו ביטויים מעליבים, שמורידים להם את הדימוי העצמי, שממילא אינו גבוה בשל התחושות שלהם. אם הילדים האלו לא זוכים לתמיכה נכונה ראויה, הם עלולים לסבול בעתיד מבעיה ביצירת קשרים חברתיים, ומהישגים נמוכים במסגרת הלימודים”.
איך הורים יכולים לדעת שלילדם/תם יש הפרעת קשב וריכוז?
“ראשית, אבחון של הפרעת קשב חייב להיעשות רק על ידי רופאים וצוות מאבחנים. זו בעיה רפואית, ועל האבחון לכלול את בדיקת כל הקריטריונים של הפרעת קשב. צריך גם לאבחן אם יש בעיות נלוות, כמו, למשל, הפרעת חרדה. אבחון נכון, שכולל בדיקה קלינית ושאלוני עזר, משפיע על בחירת הטיפול המתאים”.
פרופ’ מנור וחוקרים נוספים מדגישים את יעילות הטיפול התרופתי, ובמקביל מדגישים את חשיבות התזונה ואורח החיים בכלל, כחלק מהטיפול בבעיה. יש לזכור, שנטילת תרופה מביאה לשיפור בסימפטומים למשך מספר שעות ומסייעת למטופל, אבל לתרופות עלולות להיות תופעות לוואי, כמו איבוד תיאבון, כאבי ראש או בטן, והשפעה על מצב הרוח. לכן, הם מדגישים, חייבים להיוועץ ולקבל את ההמלצה על התרופה רק מרופא מוסמך לאבחון הפרעת קשב.
איך השפיעה הקורונה על הסובלים מ-ADHD?
“ילדים ובני נוער הושפעו מהתקופה הזו שלא לטובה. מבדיקות עלה, שילדים שסובלים מההפרעה לא דיברו על פחד, אלא על שעמום, וכמעט כולם שמחו לחזור ללימודים. הלימודים המקוונים היו עבורם סיוט. גם המשבר הכלכלי עלול להדאיג אותם, מה שמעלה אצלם את מפלס החרדה, ועוד יותר פוגע בתפקוד שלהם. אותי גם מדאיגה התופעה, שנמצאה בקרב אוכלוסיה זו, שהם לא סובלים את תחושת המסכה על פניהם. הם מושכים אותה, מסירים אותה, לכן חשוב להקפיד איתם על ההנחיות. אחד מהסיכונים המאפיינים תקופה זו הוא שישנם הורים למטופלים אשר החליטו על דעת עצמם, בעקבות הקורונה, להפסיק את התרופות, שהילדים לקחו באופן קבוע בתקופה של טרום הקורונה. מחקר שערכתי עם ד”ר מרזון בנושא עם קופ”ח לאומית בדק מעל 14,000 מטופלים והשווה את אחוז ההדבקה
ב־COVID-19 באוכלוסייה הכללית לעומת זו המאובחנת עם הפרעת קשב. עלה, שבקרב ילדים ובוגרים שסובלים מהפרעות קשב, שכיחות הנדבקים בקורונה גבוהה ב־60% עד 70% לעומת האוכלוסייה הרגילה. ביצענו השוואה נוספת בין אנשים הסובלים מהפרעת קשב שהמשיכו בטיפול התרופתי הקבוע שלהם לבין אלו שלא נטלו טיפול וראינו שאצל אלו שטופלו השכיחות ירדה והייתה זהה לאוכלוסייה הכללית.
שנת הלימודים הקרובה תהיה שונה מקודמותיה ללא ספק, ותהווה אתגר במיוחד לאלו המתמודדים עם הפרעת קשב. ייתכן כי גם השיקולים אם לבחור בטיפול תרופתי ישתנו.
פרופ’ איריס מנור השתתפה בהכנת הכתבה ללא תשלום.
שבעה טיפים להורים שילדיהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז בתקופת הקורונה: לזכור וליישם
1. לא להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמכם. ניתן לעשות שינויים בטיפול התרופתי, אבל רק לאחר היוועצות עם הרופא.2. לאפשר להם ללמוד בחדר שקט, אך לאפשר להם לשמוע מוזיקה (ראה טיפ 6).
3. לשמור על שגרה: לילדים אלו חשוב להקפיד על סדר יום קבוע.
4. להגיע למעקבים מסודרים. לא לחכות לאחרי הקורונה כי לצערנו, זה עוד לא נראה באופק.
5. לתת להם את ההרגשה של שגרת לימודים, כאילו הם בכל יום נמצאים בבית הספר.
6. מוזיקה עוזרת. ילדים לא יודעים רפואה, אבל הם מבינים שמוזיקה עוזרת להם. זו לא מניפולציה שלהם. אפשרו להם לשמוע מוזיקה. אם זה מפריע לכם – תנו להם אוזניות.
7. חשיבות התזונה: חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ולאורך כל היום.
