שתף קטע נבחר

כ-2 מיליון ש' להורי ילד שטבע במאגר שפכים

ראמי נעים בן ה-10 טבע ליד קיבוץ בית העמק בגליל. תביעת ההורים התקבלה לאחר שנקבע שגידור המאגר והשילוט בשפה הערבית היו לקויים

בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעה שהגישו הוריו ועיזבונו של הילד ראמי נעים שטבע במאגר מי קולחין שליד קיבוץ בית העמק ב-2014. הנתבעות שהקימו את המאגר ותפעלו אותו טענו שהמנוח והילדים שהיו עמו טיפסו על הגדר, אבל השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה שמדובר בגרסה לא אפשרית וכי ברמת ודאות גבוהה הילדים נכנסו דרך פרצה בגדר ללא קושי.

 

ביוני 2014 טבע ראמי נעים במאגר מי קולחין שנמצא בשדות שליד ביתו ביישוב אבו סנאן. הוריו, שיוצגו על ידי עו"ד מטאנס שאער, הגישו תביעת רשלנות נגד קיבוץ בית העמק ו"מאגרי אשר" שהחזיקו והפעילו את מאגר המים.

 

הם סיפרו כי ביום התאונה בשעות אחר הצהריים הגיע בנם עם אחיו בן ה-8 ובן דודו בן ה-10 למאגר. במוקדים שונים בגדר היו פרצות והילדים נכנסו דרך אחת מהם. בנם החליק למים וטבע למוות.

ראמי נעים ()
ראמי נעים

הנתבעות, שיוצגו על ידי עו"ד הוד סוקול, טענו שהילדים נכנסו למאגר לאחר שטיפסו על הגדר. הן הוסיפו כי הגדר הייתה תקינה בעת האירוע ונהרסה ביום התאונה בעקבות נהירת ההמון למוקד הטביעה.

 

לטענת הנתבעות, ילדים לא נהגו לטפס על גדרות המתקן ולשהות בו, לא הסתובבו כל יום בצמוד לגדרות, לא היו התראות, ולא סימני אזהרה ומשום כך לשיטתן לא היה מקום לנקוט צעדי זהירות מיוחדים. עוד נטען כי יש להטיל על התובעים אשם תורם שכן הם לא השגיחו על בנם ולא הזהירו אותו מסכנות באזור.

 

אבל השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה שהתובעים הוכיחו בדרגת הוודאות הדרושה כי הילדים נכנסו דרך פרצה בגדר ולא טיפסו עליה. בין היתר היא ציינה שניכר מהעדויות כי גובה הגדר הוא מעל שני מטר ולא ייתכן שהילדים יכולים היו לטפס מעליה.

 

השופטת ביקרה במקום בתחילת 2019 וציינה שעל אף שלאחר התאונה הוספה בחלקים מסוימים גדר שנייה, יש עדיין ליקויים בתחזוקתה המאפשרים כניסה לשטח המאגר בקלות יתרה. "גישתן של הנתבעות מביעה אדישות לאפשרות שמא האירוע המצער דנן יישנה", כתבה.

 

זאת ועוד, במהלך הביקור נראו שלטי האזהרה המפוזרים על הגדרות. על הגדר הישנה הוצב שלט בו כיתוב בעברית, בערבית ובאנגלית. בעוד בעברית כתוב "הכניסה אסורה סכנת טביעה מי קולחין", תרגום הכיתוב בערבית הוא "איסור חתימה, סכנת יצירת/עיצוב המים המלוכלכים". השופטת כתבה שהשילוט אינו אומר דבר למי שאינו קורא אנגלית או עברית ואינו משיג את מטרתו להזהיר את דוברי הערבית, במיוחד הקטינים שבהם, מסכנת המוות שבכניסה למקום.

 

עוד היא קבעה שהנתבעות כשלו בתחזוקת הגדר באופן שאיפשר חדירת הילדים למתקן ובכך הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כבעלות השטח וכמי שמתחזקות אותו בפועל.

 

השופטת דחתה את גרסת הנתבעות שהגדר נהרסה על ידי ההמון מחוסר הוכחה. בנוסף, היא דחתה את טענת האשם התורם וקבעה שהאב עשה כל שניתן להזהיר את ילדיו מסיכונים שונים אך לא יכול היה להעלות בדעתו שילדיו יגיעו למאגר המים.

 

השופטת פסקה לטובת התובעים פיצוי על "השנים האבודות" של המנוח, הוצאות קבורה ומצבה ופיצוי על כאב וסבל בסך כולל של 1,652,621 שקל. עוד חויבו הנתבעות בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 390 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים