משבר הקורונה העולמי הביא את המעצמות הגדולות למרוץ חימוש מסוג חדש: מי תהיה ראשונה שתצליח לפתח חיסון לנגיף. הסיבה לכך ברורה: כולם יודעים שגם כשיימצא חיסון לא יהיו מספיק מנות וכל מדינה רוצה את האזרחים שלה בראש התור. בזמן שהתחרות בין המדינות מתקרבת לישורת האחרונה, הדהים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כשהכריז בשבוע שעבר “יש לנו חיסון - ואנחנו הראשונים בעולם”. העולם, מצידו, סירב להתרשם. רופאים ומומחים לאפידמיולוגיה מיהרו להסביר כמה החיסון הזה עלול להיות מסוכן מפני שלא עבר את כל שלבי הפיתוח המקובלים במערב. אבל גם בלי הסברים מדעיים, כמעט כל מי שעוקבים אחרי ההתנהלות הרוסית בעשור האחרון אמרו לעצמם, “נייט. לא מאמינים לך”.
עוד כתבות למנויים:
לספקנות במערב יש סיבות טובות: המחקר המדעי ברוסיה נתון בשפל חסר תקדים ומערכת הבריאות במדינה קורסת. במצב כזה, קשה לראות איך הרוסים עוקפים מחקרי חיסון מתקדמים של גופים שנהנים מתקציבי ענק כמו חברת "מודרנה" ואוניברסיטת אוקספורד. אבל פוטין לא נותן לחשדנות הזאת להטריד אותו. החיסון כל כך בטוח, הצהיר, שאפילו בתו קיבלה אותו — הוא לא אמר את שמה אבל ההנחה היא שמדובר בצעירה מהשתיים, יקטרינה טיכונובה - ומלבד חום שעלה לה מעט לא חוותה סימפטומים נוספים. זו הייתה אחת הפעמים הבודדות מאז עלה לשלטון שפוטין הזכיר את אחת מבנותיו. גיוסה לקמפיין היח”צ לחיסון העביר מסר ברור: אין בו כל סיכון.
5 צפייה בגלריה
במערב חושדים, ברוסיה בטוחים בהצלחתם. החיסון הרוסי
במערב חושדים, ברוסיה בטוחים בהצלחתם. החיסון הרוסי
במערב חושדים, ברוסיה בטוחים בהצלחתם. החיסון הרוסי
(צילום: AP)
אז איך יכול להיות שהרוסים עקפו את מודרנה, אוניברסיטת אוקספורד והמכון הביולוגי שלנו? ההסבר פשוט: הם דילגו על שלב. הרוסים הצהירו שיש להם חיסון מאושר עוד לפני שהוא עבר את שלב 3, שבו נקבעת יעילות התכשיר והראיות מצביעות על כך שהתועלת שלו עולה על הנזק. מה גם שהחיסון נכנס לשלבים ה-1 וה-2 של הניסויים הקליניים במקביל באמצע יוני, והתוצאות הרשמיות שהתקבלו בשלבים אלה לא פורסמו מעולם, כפי שנהוג. בשלב הראשון בניסויים קליניים בבני אדם, קבוצת מתנדבים קטנה מקבלת את החיסון במינונים שונים כדי לקבוע שהחיסון אינו רעיל. בשלב השני מקבלת את החיסון קבוצה גדולה יותר. שלב זה נועד להוכיח יעילות ובמהלכו נבדקות גם תופעות לוואי אפשריות. ובעוד שבמערב היקף הניסויים שמתקיימים בשלב 3 - המכריע - כולל כ־30 אלף בני אדם, הרוסים הסתפקו ב־76 מתנדבים בשלבים 1 ו־2. כל ה־76, לדברי החוקרים, הפכו לאנשים בריאים ומאושרים. אחריהם, ניגשו הרוסים למבצע חיסון כל האוכלוסייה, כשהראשונים אמורים היו להיות הרופאים והאחיות. אלא שבסקר שערך גוף שמאגד את אנשי הרפואה ברוסיה ובו השתתפו כ-3,000 רופאים ואחיות, 52 אחוז מהם הודיעו שהם לא מוכנים להתחסן. רק אחרי ההכרזה של פוטין, מכון המחקר "גמלאיה" במוסקבה, שבו פותח החיסון, הודיע כי בכוונתו להתחיל מיד בשלב 3, עם כ־2,000 מתנדבים מאיחוד האמירויות, מסעודיה, מברזיל, ממקסיקו וכמובן גם מרוסיה.
קיריל דמיטרייב עומד בראש הקרן הרוסית להשקעות ישירות (RDIF) שמממנת את פיתוח וייצור החיסון. דמיטרייב, שאינו מוכר בקהילת המדע העולמית, נבחר לייחצן בתקשורת העולמית את ההישג המדעי הרוסי השנוי במחלוקת. לדימטרייב יש תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטת סטנפורד ותואר שני, גם הוא בהצטיינות, במינהל עסקים מהרווארד. בנוסף לתפקידו הרשמי בקרן, הוא קשור למעגל הקרוב של הנשיא. בשבוע שעבר הוא הודיע כי הייצור התעשייתי של החיסון מתוכנן לספטמבר הקרוב וכי 20 מדינות כבר ביצעו הזמנות מקדימות ליותר ממיליארד מנות.
“כשנכנסים לעומק של החיסון שהצלחנו לפתח - רואים שטמונה שם גאונות, פשוט גאונות”, אומר דימטרייב בראיון ממוסקבה, “וכל המתקפות עלינו באות מכיוון שהפוליטיקאים חוששים להודות שרוסיה יכולה להצליח במשהו, וזה עצוב, מכיוון שחייהם של מאות מיליוני אנשים מונחים על כף המאזניים. אני באמת מאמין בזה. זו לא פרופגנדה, זו המציאות”.
איפה היית בזמן ההכרזה של פוטין?
“הייתי במוסקבה, ומיד אחריה נפגשנו עם המדענים של מכון גמלאיה. עבורי זה היה יום בעל חשיבות היסטורית — היום שבו נודע על החיסון הראשון בעולם כנגד וירוס הקורונה. מי שמבין במדע יודע שמדובר בפוטנציאל לפרס נובל שצריך להינתן למדענים של מכון גמלאיה”.
מה היה התפקיד שלך בתהליך?
“כקרן ההשקעה הישירה ברוסיה, כבר עם תחילת המשבר התמקדנו במאבק נגד הקורונה. למשל, השקענו בפיתוח בדיקות מהירות ומדויקות לנגיף יחד עם יפן, שמשמשות כיום בכל שדות התעופה במוסקבה, ו־13 מיליון מהן נמכרו למדינות אחרות. בתהליך עצמו בדקנו 30 חיסונים פוטנציאליים עד שהחלטנו להשקיע בחיסון של מכון גמלאיה. זו הייתה התרומה החשובה ביותר שלנו. השקענו עד עכשיו כארבעה מיליארד רובל (קצת פחות ממאה מיליון דולר — ג”ק) בייצור החיסון בשני מפעלים שבהם אנחנו בעלי המניות, R-Pharm ו־Binnopharm, ואנחנו גם מעורבים באופן פעיל בשותפויות לייצור חיסונים בחו”ל”.
כמה חשוב היה לכם להיות ראשונים?
“פרופ’ לוגנוב, סגן מנהל מכון גמלאיה ואחד מיוצרי החיסון, ביטא את זה הכי טוב: הוא אמר שהיה חשוב לו ולשאר החוקרים להגן על אנשים וביטחונם. אנחנו חושבים שלרוסיה אין את הזכות להסתיר מהעולם את הטכנולוגיה שיש לה, שתציל מיליארדי חיים בעולם. יכולנו לשתוק, יכולנו לחסן רק את אזרחי רוסיה, יכולנו למנוע את זה שהחיסון יגיע לשאר העולם, אבל אנחנו הלכנו בנתיב אחר”.
מעט מאוד ידוע על החיסון שעתיד, לדברי פוטין, להציל את האנושות. החיסון הרוסי מבוסס על אדנו־וירוסים, נגיפים הגורמים לצננת, שהונדסו כך שיישאו את הגן שאחראי על ייצור אחד מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה, SARS-CoV-2. החיסון הרוסי ניתן בשתי מנות עם נגיפים מהונדסים, דבר שלדברי החוקרים שפיתחו אותו צפוי להגדיל את יעילותו ואת טווח השפעתו. "השימוש בנשאים ממשפחת האדנו־וירוסים בטוח משום שהנגיפים הללו אינם חדשים ואנחנו מכירים אותם כבר הרבה שנים”, אומר דימטרייב. “ההחלטה החשובה הראשונה של המדענים הרוסים הייתה לבחור בטכנולוגיה שנבדקה ונחקרה על עשרות אלפי אנשים”.
5 צפייה בגלריה
קיריל דמיטרייב. ''מי שמבין במדע יודע שמדובר בפוטנציאל לפרס נובל''
קיריל דמיטרייב. ''מי שמבין במדע יודע שמדובר בפוטנציאל לפרס נובל''
קיריל דמיטרייב. ''מי שמבין במדע יודע שמדובר בפוטנציאל לפרס נובל''
(צילום: רויטרס)
איך הצלחתם לעקוף את כל החברות המובילות בעולם?
“החוקרים של מכון גמלאיה עבדו באותה שיטה של אדנו־וירוסים של בני אדם כדי ליצור חיסון נגד האבולה, שבו השתמשו באפריקה, וחיסון נגד ה־MERS. ברגע שפרצה פרצה מגפת הקורונה האדנו־וירוסים האלה נבדקו על יותר מ־3,000 בני אדם, והיה להם קל לשנות את החיסון נגד MERS לחיסון נגד הקורונה, כי הם תואמים ב־80 אחוז. עכשיו נתחיל בניסויים על עשרות אלפי אנשים, ונראה לקהילה הבינלאומית שאנחנו עומדים בכל הסטנדרטים המחמירים. כל הנתונים על המחקר יפורסמו עד סוף החודש, וכל השאלות שנשאלו על החיסון ייענו. אנחנו שמחים לגלות ש־95 אחוז מהמדינות שאנחנו בקשר איתן מעוניינות בחיסון שלנו ורוצות להבין את המדע שמאחוריו. אנחנו גם עובדים עם כמה חברות ישראליות כדי לבחון אם אפשר לייצר את החיסון הזה בישראל”.
אילו חברות?
“אני לא יכול לנקוב בשמות. אנחנו מוכנים לערוך ניסויים קליניים ברוסיה בשיתוף הדסה ירושלים, ואנחנו בוחנים גם את האפשרות לערוך ניסויים קליניים בישראל, אם ישראל מעוניינת בכך. בנוסף אנחנו בוחנים את האפשרות לייצר חלק מהחיסון בישראל, אם לחברות ישראליות יש את כושר הייצור הנחוץ. כרגע אנחנו דנים בזה”.
דמיטרייב טוען שגם הוא קיבל את החיסון, וכמוהו הוריו ואשתו. לפי פרסומים זרים, אשתו של דמיטרייב, נטליה פופובה, למדה באוניברסיטה עם יקטרינה טיכונובה, בתו של פוטין. פופובה היא גם סגניתה של טיכונובה בקרן Innopraktika, שדימטרייב מכהן בדירקטוריון שלה. בשנת 2015, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, נראו פופובה, דמיטרייב וטיכונובה יחד.
איך הרגשת אחרי שקיבלת את החיסון? אילו תופעת לוואי היו לך, לאשתך?
“אצל אשתי היה חום מעט גבוה במהלך חצי יום, אצלי הייתה חולשה במשך חצי יום, אבל אחרי זה הכל עבר. ראינו שאחרי הזריקה השנייה, רמת הנוגדנים שלנו הייתה יותר גבוהה מרמת הנוגדנים הממוצעת בקרב חולים בנגיף. ראינו על עצמנו את התגובה החיסונית, כך שזה לא עניין של אמונה, אלא של מדדים ברורים שניתן לבדוק”.
נראה שפוטין עצמו לא התנדב לקבל את החיסון. למה?
“אני לא יכול להגיב על כך, אני לא יודע, אבל זה שבתו של הנשיא התנדבה לקבל את החיסון אחרי שמילאה את כל הטפסים שצריך מי שרוצה להתנדב לא נועד לשכנע מישהו — זה ביטוי לביטחון שיש לנו בהבנת אופן פעולת החיסון. כשאנחנו מתנדבים לקבל את החיסון זה לא מתוך אמונה עיוורת”.
העובדה שחיסון קיבל את השם “ספוטניק V” (ולא “ספוטניק 5 כפי שפורסם), היא רמז עבה לכך שרוסיה ניצחה את כולם במרוץ להדברת הקורונה, בדיוק כפי שעשתה במאה הקודמת עם פרוץ המרוץ לחלל. “ספוטניק 1” היה הלוויין הראשון ששוגר לחלל על ידי ברית־המועצות הקומוניסטית, אירוע שהחריף את המלחמה הקרה בין המעצמות והאיץ את תוכנית החלל האמריקאית שהובילה לנחיתה על הירח.
בחרתם לקרוא לחיסון “ספוטניק V”. זה משדר מסר מסוים. כאילו רציתם להתגרות בארצות־הברית.
“כמה מילים ברוסית את מכירה שיש להן משמעות בינלאומית מלבד ספוטניק? אנחנו פשוט רוצים שיבינו שזה בא מרוסיה, זה לא סימן לתחרות או למאבק. אנחנו מאחלים הצלחה לכל החיסונים שעובדים עליהם במקומות אחרים, ואנחנו בעצמנו מוכנים לייצר חיסונים שעבדו עליהם במדינות אחרות. ספוטניק פתח את המרוץ החלל, ועכשיו רוסיה נוקטת בצעדים חשובים למאבק בווירוס הקורונה”.
כך או אחרת, בשונה מאז, הפעם אין לרוסים הוכחות חד־משמעיות — ואם יש כאלה הן לא פורסמו — להצלחת המבצע שלהם, וגם ההסברים שניתנו עד כה לא ממש מספקים. התמונה שמצטיירת היא שרוסיה זירזה את אישור החיסון בגלל נחישותה להיות הראשונה במרוץ העולמי והעדיפה שיקולים של יוקרה לאומית על פני בטיחות והקפדה על הליך פיתוח תקין, שהוא הכרחי על מנת להבטיח כי החיסון יהיה ראוי לשימוש. וכך, כשפוטין הכריז על אישור החיסון — מבלי שסיפק ראיות לניסוי קליני רחב היקף שבדק אותו או לממצאיו של ניסוי כזה — מומחים בכל העולם התחילו להסביר למה לא כדאי לאף אחד להתנדב לנסות על גופו את ההמצאה הרוסית.
5 צפייה בגלריה
פרופ' דניאל סלמון: ''רוסיה עושה צעד מסוכן''
פרופ' דניאל סלמון: ''רוסיה עושה צעד מסוכן''
פרופ' דניאל סלמון: ''רוסיה עושה צעד מסוכן''
(צילום: AP)
“לדעתי זה מפחיד ומסוכן מאוד”, אמר פרופ’ דניאל סלמון, מנהל המכון לבטיחות חיסונים באוניברסיטת ג’ון הופקינס בבולטימור, ארצות־הברית. “רוסיה עושה צעד מסוכן בכך שהיא מדלגת על מה שמכונה ניסוי שלב 3”. ד”ר אנתוני פאוצ’י, יועץ הקורונה הבכיר בממשל האמריקאי, הוסיף כי “אני מקווה שהרוסים מתכוונים לבחון את החיסונים שלהם לפני שהם מפיצים אותם, כי להגיד שיש לך חיסון לפני שבודקים אותו כמו שצריך, זה בעייתי”.
ופרופ’ פרנסואה בלו, ראש המכון לגנטיקה ביוניברסיטי קולג’ לונדון, כינה את ההכרזה החגיגית של פוטין, “החלטה מסוכנת ומטופשת. מתן חיסון שלא עבר ניסויים נאותים לאוכלוסייה רחבה, זהו מהלך מנוגד לאתיקה. כל בעיה בחיסון הרוסי תהיה בעלת השלכות איומות גם לבריאות הציבור הרוסי וגם למוניטין של חיסונים באופן כללי”. לעומת זאת, מי שכן התנדב לקבל את החיסון החדש ואף הציע להעביר בשידור חי את אירוע ההזרקה הוא נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה.
“חשוב להבין, שיש אנשים בארצות־הברית, בבריטניה, שמבקרים את רוסיה לא משנה מה היא תעשה”, דימטרייב משיב לביקורת. “עוד לפני ההכרזה על אישור החיסון שלנו, כשרק הודענו שיש סיכוי שיהיה לנו חיסון, ועוד לפני הביקורות על החיסון עצמו, ישר אמרו לנו שיכול להיות שבכלל גנבנו אותו. וזה שקר, זה לא נכון, כי באתר שלנו, ‘ספוטניק’, יש פרסומים שלנו על אבולה מלפני שש שנים כבר ופרסומים על MERS מלפני שנתיים. אני חושב שזו טרגדיה, שאנשים בעולם המערבי לא מקבלים מידע נכון על החיסון הרוסי”.
מבחינתכם, האמריקאים פשוט מקנאים בכם על שהקדמתם אותם?
“בארצות־הברית יש חוסר אמון בכל מה שקשור לרוסיה. הדוגמה שאני נותן היא שאם היינו משווקים שם מים, הם היו אומרים שהמים האלה נוצרו ממתכון שנגנב, שהם מזוהמים מוודקה, או שהם ירעילו אנשים. כל מה שמגיע מרוסיה לא מקובל שם עכשיו. ההיבט השני הוא כמובן תחרות מצד חברות התרופות המערביות, שמבינות שהחיסון שלנו יהיה זול פי כמה מהמחירים שהוזכרו בהקשר של החיסונים האמריקאיים. עבורן, להודות לא רק שרוסיה תהיה מהראשונות, אלא שהיא תציע את החיסון במחיר הרבה יותר זול מהמחירים שלהן, זו בהחלט מכה עסקית”
ומה לגבי הביקורת שטוענת שלא פירסמתם פרסומים על המחקר וגם ויתרתם על השלב השלישי, המכריע, בניסוי הקליני.
“אלה באמת שתי הביקורות היחידות שראוי להתייחס אליהן. התשובה שלי היא שעל פי החוקים אצלנו, על משרד הבריאות הרוסי לאשר תחילה את כל הנתונים, ורק אז ניתן לפרסם אותם. משרד הבריאות כבר אישר את הנתונים, ומאמר כבר הוגש לפרסום וייצא לאור בקרוב. לגבי הביקורת על שלב 3 בניסויים הקליניים, בקרוב נודיע שמה אחרים מכנים ‘שלב 3’, אצלנו קוראים לזה ‘בדיקות לאחר השיווק’. החוק ברוסיה מאפשר לרשום את החיסון במקביל לשלב 3. הבדיקות יתנהלו תוך עמידה מלאה בתקנים בינלאומיים על עשרות אלפי אנשים לא רק ברוסיה, וחברה אמריקאית מובילה תשמש כאחת היועצות שלנו במחקר. הכל ייעשה בהתאם לדרישות ה־FDA”.
אבל למה רק עכשיו אתם מתחילים את שלב 3 אחרי שהכרזתם שהחיסון מאושר?
“מכיוון שהאדנו־וירוס האנושי נחקר על ידי מכון גמלאיה ביותר מ־3,000 אנשים בשש השנים האחרונות. רק מתנדבים יקבלו את החיסון החדש לקורונה, ואחרי כולם יתנהל מעקב באמצעות אפליקציה מיוחדת. חשוב מה שיקרה בעוד שלושה חודשים”.
מה יקרה?
“בעוד שלושה חודשים כבר נפרסם כמה מאמרים של מדענים רוסים. כולם יכירו בכך שרוסיה צדקה בגישה שלה, שהיא בחרה בטכנולוגיה הנכונה. והמפסידים יהיו כל אלה שעכשיו צועקים, ‘למה אתם מתקדמים כל כך מהר?’ בעוד שלושה חודשים הם ישתקו, ואני מקווה שאנשים יתנצלו על ההיסטריה האנטי־רוסית שלהם. בעוד שלושה חודשים הכל יהיה ברור לכולם”.
במקביל לטענות כי החיסון לא נבדק כראוי, בחודש שעבר הוציאו גורמים בממשלות ארצות־הברית, בריטניה וקנדה הצהרה משותפת, שלפיה קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, המוכרת גם בשם Cozy Bear ופועלת בתוך גוף מודיעין המחובר לשירות הביטחון הרוסי, ניסתה לחדור למאגרים שבהם נמצא מידע הקשור לפיתוח החיסונים. אלה אותם האקרים שפרצו לשרתים של המפלגה הדמוקרטית בארצות־הברית במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ב־2016. חבר הקונגרס האמריקאי אדם שיף אמר על כך, “עם כלכלה שגודלה עשירית משלנו ויכולות מחקר ופיתוח שהתנוונו מאז נפילת ברית־המועצות, לא פלא שפוטין יפנה לגניבה כאמצעי ליצור יתרון לרוסיה על פני מדינות אחרות”.
5 צפייה בגלריה
דמיטרייב עם ולדימיר פוטין. ''בארצות הברית יש חוסר אמון מוחלט בכל מה שקשור ברוסיה''
דמיטרייב עם ולדימיר פוטין. ''בארצות הברית יש חוסר אמון מוחלט בכל מה שקשור ברוסיה''
דמיטרייב עם ולדימיר פוטין. ''בארצות הברית יש חוסר אמון מוחלט בכל מה שקשור ברוסיה''
(צילום: GettyImages)
“זאת דוגמה להתקפה ולניסיון לערער את אמינות החיסון הרוסי באמצעות שקר מוחלט”, טוען דימטרייב. “הם רואים שהם לא יכולים להסביר לאנשים שלהם מדוע רוסיה הצליחה לעשות פריצת דרך כזו לפני אחרים, מכיוון שכל מה שהם אומרים זה שרוסיה היא מדינה מפגרת, שרוסיה היא מדינה רעה. אבל אנחנו מתקדמים בשלווה. רוב המדינות מעוניינות לעבוד איתנו ויש לנו כבר יותר ממיליארד חיסונים. אנחנו לא צריכים לשכנע אף אחד. פשוט באנו והכרזנו: “יש לנו חיסון. אם זה מעניין אתכם, אנחנו מוכנים לשתף איתכם פעולה. אם לא, נשתף פעולה עם מדינות אחרות”.
אבל גם אצלכם יש חשדנות. סקר העלה ש־25 אחוז מהרופאים ברוסיה מתנגדים לחיסון ולא רוצים לקבל אותו.
“הסקרים האלה לא נערכים על ידי סוכנויות ידועות. הם על ידי מתחרים שמשלמים עבור הסקרים האלה, מתחרים שמנסים להקטין את החיסון הרוסי ולמנוע בכל דרך מהעולם להכיר ביתרונותיו. אבל אנחנו יודעים שזה עובד, אנחנו בטוחים בזה. אלה בסך הכל מתקפות בתשלום של מתחרים. הרוב המכריע של הרופאים אצלנו מבין כי חיסון הוא פתרון לקורונה. הם יבחרו בעצמם אם הם רוצה להתחסן. אנחנו רואים כעת ברוסיה ביקוש גבוה מאוד לחיסון. הבעיה היא שפשוט אין מספיק חיסונים לכל מי שרוצה, לכן אין לנו בעיה שמישהו לא רוצה להתחסן ומחליט לוותר”.
אז הכל תעמולה אנטי־רוסית?
“תדמייני שתי תמונות: בראשונה אדם גוסס מצמא במדבר, וגבר רוסי ניגש אליו ונותן לו מים, ואומר לו: ‘שתה את זה’. רוב האנשים יגידו כן וישתו. אבל כמה אנשים יגידו, ‘אני לא אשתה מים רוסיים, אני לא מאמין במים רוסיים’. תשאלו את פרופ’ פולינה סטפנסקי, מנהלת מחלקת השתלות מח עצם ואימונותרפיה בהדסה ירושלים, שהגיבה באופן מושכל לחיסון והבינה את המדע שמאחוריו. אני נשבע שמעולם לא דיברתי איתה באופן אישי. במקום לקרוא רק את הכותרות היא נכנסה לעומק ובחנה את מה שעשינו”.
פרופ’ סטפנסקי מאשרת. “קראתי בעיון מה בדיוק נעשה ויש לי יתרון כי אני יודעת רוסית. בנוסף, החברים שלי במכון גמלאיה העבירו לי מצגת מאוד יפה באנגלית שגם הצגתי במעבדה שלי”, אמרה השבוע. “הטכנולוגיה שלהם מוכרת וידועה. אני עוד לא יכולה לשפוט את החיסון אבל אני יודעת לשפוט את הטכנולוגיה. השיטות שלהם של הנדסה גנטית מצוינות ומקובלות בעולם בפיתוח חיסונים. ההיגיון הביולוגי קיים. יש במכון הזה חוקרים מדהימים. אני יכולה להגיד להם שאפו”.
למה את שלב 3 הם עושים במקביל לרישום החיסון ולא כמו חברות אחרות בעולם?
“כי לפי החוק רוסי מותר לעשות את זה. מה זה שלב שלישי? הם מציעים את החיסון למתנדבים, בדיוק כמו שעושים בכל מקום בעולם, המתנדבים הם רופאים ומורים כי הם הכי חשופים לקורונה. אני מכירה חלק מהאנשים שהתנדבו לעשות את זה מבחירה, אף אחד לא חייב אותם”.
“חיסון הוא סוג של טיפול שנותנים לאנשים בריאים, לא לחולים, ולכן סף הבטיחות שנדרש מחיסון הוא גבוה ביותר”, מסביר פרופ’ אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא בתל השומר. “אנחנו רוצים לתת את זה למיליארדים ולהיות משוכנעים שהחיסון בטוח ביותר, ולכן מחקרי הבטיחות בחיסונים הם מאוד קפדניים. כשמדובר בחיסונים בעולם המערבי, הם ניתנים לעשרות אלפי מטופלים והחוקרים עוקבים בצורה קפדנית אחר בטיחות החיסון. לי לא ידוע על מחקר לבטיחות שנעשה במסגרת המחקר הקליני הרוסי. שלב 3 הוא שלב קריטי, שבו נבדקת הבטיחות על מספר גדול של נבדקים, עשרות אלפים, וגם נבדקת היעילות”.
וכשזה לא נעשה זה אומר שהחיסון לא בטוח?
“כשהשלבים האלו נעשים בצורה לא שקופה ולא לפי הפרוטוקול המקובל אז אני כמומחה לחיסונים לא הייתי ממליץ על החיסון הרוסי בלב שקט. ניתן לבצע את השלבים האלה במהירות אבל הם חייבים להתקיים. מבלי שהחיסון נבדק על עשרות אלפים אנחנו למעשה לא יודעים אם החיסון הרוסי בטוח ויעיל. אנחנו לא יודעים עליו כלום. יכול להיות שהחיסון הרוסי מזיק למתחסנים. מכיוון שאנחנו בתחרות, ובתחרות לפעמים לא כל המשתתפים משחקים לפי הכללים, ייתכן שגם פה יש אירוע שעלול להסתיים באובדן חיי אדם או בסיכונם”.
זו לא הפעם הראשונה שהרוסים נחשדים כי חיסון שפיתחו לא עומד בסטנדרטים מקובלים. “הם פיתחו חיסון נגד ה־MERS ואפילו אישרו אותו ברוסיה ב־2017, אבל הוא אושר רק ברוסיה כי הוא לא עבר את הליך האישור המקובל במדינות אחרות”, אומר פרופ’ לשם. “היה להם גם ניסיון ב־2007 לפתח חיסון לאיידס שלא רק שלא עבד — הוא אפילו נחשד שהיה מסוכן”.
5 צפייה בגלריה
החיסון שיחזיר לרוסיה את התהילה?
החיסון שיחזיר לרוסיה את התהילה?
החיסון שיחזיר לרוסיה את התהילה?
(צילום: רויטרס)
ברוסיה כמו ברוסיה, שום דבר לא קורה סתם ובטח לא בלי שפוטין יודע על זה או נותן אישור. “פוטין אמר שנפילת ברית־המועצות היא הקטסטרופה של המאה ה־20, והרוסים רוצים לחזור לאותה תהילה של שנות ה־50 וה־60, כשהמדע בברית־המועצות היה בין המובילים בעולם”, מסבירה ד”ר ג’ניפר שקבטור, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ויועצת לבנק העולמי לענייני רוסיה. “מבחינת פוטין זו הזדמנות לחזור לתהילה של ברית־המועצות וזה שווה כמעט הכל. אבל המדע הרוסי במצב מזעזע גם מבחינת מימון וגם ברמת היכולת. אף אחד בעולם לא סופר את מכוני המחקר הרוסיים”.
למה?
“הם לא משקיעים במחקר ובמדע, לא נותנים להם תקציבים כי זה פשוט לא חלק מהאג’נדה של הממשלה. האוניברסיטאות שלהם קורסות, ומערכת הבריאות במצב דומה. כל הכסף הולך כדי להאכיל קודם כל את האליטה. המשכורות של הרופאים ברצפה, להיות מדען ברוסיה זה אומר שאתה צריך ג’וב מהצד שמכניס לך כסף. עכשיו עם הקורונה אני בטוחה שפוטין משקיע המון כסף בזה באופן ספציפי. וזה גם חלק מבעיית המוניטין של החיסון. אם החיסון היה יוצא מאוניברסיטת הרווארד, גם אם לא היה עובר את כל האישורים - זה היה זוכה להרבה יותר אמון בקהילה המדעית מאשר חיסון שיוצא מרוסיה, כי כולם יודעים עד כמה המדע הרוסי במצב של חוסר תקציב ומשאבים. אני מעריכה שהם השקיעו כל מה שהם יכלו בפיתוח החיסון כי הם רצו להיות ראשונים, אין שם בעיה מוסרית לעגל פינות ויכול להיות שזה עוד יעבוד, פשוט אף אחד לא יודע”.
הרוסים מוכנים להקריב את בריאות האזרחים שלהם בשביל תהילה?
“כן. מבחינה פוליטית הם מרגישים שמה שהם יקבלו כתוצאה מחיסון מוצלח יהיה שווה את זה ואולי תוך כדי תנועה הם יצליחו להתאים אותו. מבחינתם שווה לקחת את הסיכון. אתוס הקרבת העצמי לטובת משהו גדול יותר חוזר על עצמו בהיסטוריה הרוסית, לטוב ולרע. ברית־המועצות רצתה להראות שהאידיאולוגיה שלה מובילה לקדמה בכל הקשר של החיים, ולכן היה לשלטון מאוד חשוב שהמדע והספורט יהיו מהמובילים בעולם. זה היה אחד מעמודי התווך של ברית־המועצות וחלק משמעותי מהפרופגנדה הסובייטית. אנשים גדלו על זה שהרפואה בברית־המועצות והמדע הרוסי הם הטובים בעולם. חלק מזה כמובן היה שקר. ומאחר שלא היו להם מספיק משאבים לפיתוח מדעים כלליים כמו בארצות־הברית הם השקיעו בפרויקטי דגל, משהו שקל לשווק כדי ש’תראו, אנחנו הגענו ראשונים’”.
בין הראשונים שהיו מוכנים להקריב את גופם עבור התהילה היו ראש מכון מכון גמלאיה אלכסנדר גינצבורג וסגנו לוגונוב, שהזריקו לעצמם, כך נטען, את החיסון עוד באפריל. גם מאחורי העניין הזה מסתתרת מסורת ביזארית רבת שנים של ניסויים עצמיים של מדענים באימפריה הרוסית. “זה חלק ממסורת של מדענים שכל כך מאמינים במה שהם עושים ומוכנים להקריב את עצמם”, אומרת ד”ר שקבטור. “זו הייתה הנורמה של הווירולוגים הסובייטים. ברוסיה, כשבן אדם מפתח חיסון זה חלק מהחיים שלו, מעצמו. אם הוא לא מוכן להקריב את עצמו ולנסות את החיסון זה אומר שמשהו לא בסדר בו. אם ראש המכון גינצבורג לא היה מוכן לנסות את החיסון על עצמו זה היה ברמת הביזאר, פוטין היה אומר לו כנראה שזה לא רציני”.
לרוסיה יש מניעים נוספים מלבד יוקרה לאומית לרצות לפתח חיסון. עד כה דווח במדינה על יותר מ־930 אלף בני אדם שנדבקו בנגיף, ועל יותר מ־15 אלף מתים — מדובר בממוצע של כמעט 100 מתים ביום בשבועות האחרונים. עם פרוץ המגפה, רוסיה טענה שכמעט אין בגבולותיה חולי קורונה ועד סוף חודש מארס תועדו פחות מ־100 חולים חדשים ביום — הכל, לכאורה, בזכות ההוראה המוקדמת של פוטין לאסור על כניסת תיירים מסין ומבצע הבדיקות הנרחב שקידם. מחוץ לרוסיה רבים הטילו ספק בדיווחים האופטימיים האלה וגם כאן יש תקדימים היסטוריים. באסון צ’רנוביל, למשל, הוכיחו השלטונות שהם יעשו הכל כדי להסתיר את הקסטרופה חסרת התקדים מהאזרחים שלהם וכמובן גם משאר העולם.
דימטרייב כמובן לא מסכים. “לנשיא פוטין היה חשוב מההתחלה שהחיסון יהיה בטיחותי. נערכה סדרה של ישיבות שבהן הודגש שבטיחות היא הקריטריון העיקרי. משרד הבריאות שלנו לעולם לא ישבור את התהליכים שהוא קבע. אם תזרקי ספר הוא ייפול. כוח המשיכה גורם לו ליפול גם בפעם המיליון. באותה מידה החיסון הזה עובד טוב. עד עכשיו קיבלנו בקשות ליותר ממיליארד חיסונים, וכרגע יש לנו את היכולת לייצר רק 500 מיליון. כך שהמשימה שלנו היא להגדיל את כושר הייצור כדי שנוכל לעמוד בביקוש”.