שתף קטע נבחר

הלב בבלפור

השבוע התרחבו מחאות התמיכה במפגינים מבלפור בכשמונה עשר מוקדים ברחבי העולם, רבים מהם כאן בארה״ב. לראשונה, גם שיקגו הצטרפה עם עשרות ישראלים חדורי מוטיבציה. סיקור מיוחד

כבר שבועות ארוכים שאנו מדווחים על הפגנות של ישראלים ברחבי ארה״ב נגד ממשלת ישראל והזדהות עם מחאות בלפור שמתרחבות בישראל. בסוף השבוע הצטרפו עוד מאות ישראלים ב-18 ערים שונות והפגינו במקביל להפגנה המרכזית שנערכה שוב מול מעונו של ראש הממשלה נתניהו ברחוב בלפור בירושלים, מטורונטו לאוסלו, מברלין לפריז ואפילו בקופנהגן, הצטרפו ישראלים לרחובות וקראו ״הלב בבלפור״.

 

במרכז אוונסטון, פרבר של שיקגו, נערכה לראשונה מחאה נגד ראש ממשלת ישראל נתניהו המכהן כששלושה כתבי אישום מונחים לפניו. מבין ארבעים המפגינים שהגיעו ניתן היה להבחין במשפחות צעירות נרגשות עם פעוטות מגיל שנה וחצי עד עשר, צעירים נלהבים, וצעירים ברוחם בגיל הגבורות. המפגינים נשאו את דגלי ישראל והניפו שלטים רבים: "אני במערב וליבי במזרח", "אין לי ארץ אחרת," "לב שיקגו עם בלפור," Hasta la vista BIBI ועוד. האמונה, הלהט וההתרגשות בלבבות הרעידו את האויר וחיממו את האווירה. עוברי האורח בשכונה הסתקרנו, קבלו וכבדו.

 

לפני ארבעה שבועות הפיץ אופיר גוטלזון ברשתות החברתיות את תמונתם של עשרת הישראלים המפגינים נגד השחיתות השלטונית תחת גשר "שער הזהב" בסן פרנסיסקו. יוזמתו להרחבת המחאה מעבר לים הכתה גלים בארה"ב, אירופה ואוסטרליה. עד עתה, כל מדינה הפגינה בגפה במדינות ארה"ב, ביניהן: ניו-יורק, אטלנטה, מיאמי, וושינגטון די.סי, בוסטון, לוס אנג'לס, סאן פרנציסקו ובקלגרי וטורונטו בקנדה.

 

מכסמכס ()
מפגינים בשיקגו. צילום: רוברט שדה

 

גם נירית רביב, גילתה לפני שבוע את הפוסט של גוטלזון. לתגובתה: "כל הכבוד" נוספה שאלה, "מדוע אין שיקגו מפגינה"? גוטלזון הושיט לה את הכפפה והזמין אותה להקים קבוצת מחאה בעיר הרוחות. נירית, נרתמה מייד למשימה והתפלאה מעוצמת התמיכה לה זכתה מחברה צעירים. בעזרתם ארגנה תוך שבוע את מחאת הסולידריות הראשונה והייחודית בעיר שהתקיימה במקביל לשעה בה בכל התפוצות ברחבי בעולם (שבעה עשר מוקדים) הצטרפו בזמן אמת להפגנה בבלפור ובשידור חי לערוץ הטלוויזיה החדש בישראל דמוקרט טיוי. תמונות משתתפי המחאות הוקרנו על בניין גבוה בכיכר פריס בירושלים.

"אנחנו, (קהילת שיקגו) הצטרפנו למחאה כי חונכנו להאמין ש"כל ישראל ערבים זה לזה". אמרה נירית. "איננו יכולים לעמוד מנגד כשאנו רואים שערכי מוסר, ערכי אנוש, וכללי דמוקרטיה נרמסים לנגד עיננו. אנחנו כאן, כי איכפת לנו ממדינת ישראל, מאזרחי ישראל ומהדמוקרטיה הישראלית. דמוקרטיות לא מתות בחשכה ולא נעלמות תוך יום. הן גוועות לאיטן בשל שחיתות, בורות ואדישות. בישראל שולט היום אדם אשר פוגע בצורה בוטה בשלטון החוק ובמוסדות החוק. הוא איננו משרת את טובת העם, אלא משרת את הישרדותו האישית הפוליטית בלבד - רק מסיבה אחת: האישומים הפליליים נגדו. כתוצאה מכך, השחיתות והפילוג בעם גדלים, בורות ועוני- פושטים, יחסי הון שלטון מתהדקים והעריצות והאלימות גוברות. ביבי חייב להתפטר״, אמרה. ״אנו תומכים במחאה בישראל, תומכים במפגינים ומרימים גשר נוסף למחאת הגשרים בארץ".

 

ניכר שהמפגינים הגיעו חדורי מוטיבציה. "התרגשנו מאד, לפני, במהלך, ואחרי ההפגנה,״ סיפר גיא כהן שהתנדב ותיעד את ההפגנה בתמונות ובוידאו. "זו הפעם ראשונה שהפגנתי. אני חי בחו"ל כבר כמה שנים טובות, ותמיד התרגשתי לראות הפגנות לאומיות, של מהגרים, המפגינים בארה"ב ובקנדה למען הצדק ובני-משפחתם שנשארו בארץ המוצא שלהם. התרגשנו בהכנת השלטים – והילדים המציאו כמה שלטים משלהם והסברנו להם שאנחנו מפגינים כדי שתהיה להם מדינה לחזור אליה וכדי שהחברים והמשפחה שלנו יחיו במקום טוב יותר".

 

הם גרים כאן אך מרגישים מחויבות לבית בישראל: "ברור לי שלו הייתי בארץ, הייתי עולה לבלפור ומצטרפת להפגנה כי הלב שלי בהחלט שם." אמרה מעיין הלל, היסטוריונית של המזרח התיכון העושה את הפוסט דוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן במרכז ללימודי יהדות וישראל. "המצב בארץ מדאיג אותי. אני מאמינה שמדינת ישראל ראויה להנהגה טובה יותר, מוסרית יותר, אתית יותר, יעילה יותר ושיוונית יותר. לא הנהגה מושחתת השמה בראש סדר עדיפויותיה את כסאותיה ואת האינטרסים שלה. אלא הנהגה המעמידה בראש עדיפויותיה את החברה הישראלית, האזרחים והאזרחיות שלה. החברה מתפוררת אנחנו צריכים הנהגה חדשה טובה ורעננה". מעיין אף בקרה את האלימות המופנית כלפי המפגינים בבלפור.

 

"במדינת ישראל האינטרס הפך להיות בן אדם אחד ועתידו המשפטי והאינטרס חייב להיות מדינת ישראל, על כל אזרחיה וניסיון אמיתי לפתור את הבעיות. עד שזה לא יקרה, אנחנו לא נפסיק להיאבק - לא משנה איפה נהיה". אמר איתמר נוחם, שהגיע עם אשתו רעות, פוסט-דוקטורנטית בהנדסה באוניברסיטת נורת'ווסטרן ועם שלושת ילדיהם למחאה. לדבריו, הם ישהו בשיקגו שנתיים ומצפים לשוב לישראל בשנה הבאה.

 

האם אתם מרגישים שלמחאה שכזו יש כוח של שינוי?

"בוודאי!" ענתה מעיין. "אלפי האנשים שיוצאים לרחובות עם ילדיהם מידי שבוע מרעידים את אמות הסיפים של ראש הממשלה וצאן מרעיתו. ככל שהמחאה תמשיך ותדבק במטרות יתחולל שינוי". גיא ואיתמר, מודעים לעובדה שביבי לא יתפטר בעקבות המחאה. "היו לו אינסוף הזדמנויות "לפרוש בשיא" בלי להיכנס בין כותלי בית המשפט" הסביר גיא. "המדינה חצויה - מחצית מהעם מצביע לביבי ומחצית העם נגדו" אמר איתמר. "הסיוע העיקרי שלנו היה חיזוק ידי המפגינים בבלפור"." עוצמת המחאה תעודד בעלי תפקידים לחשוב פעמיים על המדיניות, להקשיב ולהבין לאן הרוח נושבת". הוסיף גיא.

 

האם זה אתי להפגין משיקגו על השחיתות?

מספר נשים ישראליות שהתבקשו להישאר אנונימיות הסתייגו מהפגנה המבקרת את ישראל בפומבי בארה"ב בהשתתפות ישראלים שאינם תושבי ישראל. בעיקר לאור העובדה שלא חסרים לנו אויבים הקוראים להחרים את מדינת ישראל. בנוסף, אמרה ח': "אין סיבה להפגין נגד ביבי בגין כתבי האשם. החוק הקובע שכל אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו" חל גם עליו״. אין לה בעיה עם וויכוחים בסלון והבעת דעה. ח' אינה רואה את ההפגנה כמלחמה למען הדמוקרטיה, אלא רואה אותה כניסיון הפיכה. "מוסוליני, חומיני וסטלין עלו לשלטון בכוח הפגנות ההמון". לדעת שלושת הישראליות, ישראלים הגרים בשיקגו ארבעים שנה, משלמים מיסים לארה"ב, מצביעים בארה"ב ואשר בניהם לא שרתו בצה"ל צריכים לתרום לישראל, לעזור לה ולהימנע מהוצאת הכביסה המלוכלכת החוצה.

 

״זכות הדיבור על כל נושא היא זכות בסיסית של כל אדם" ענה גיא. "שירתתי בצבא כמו כולם, עשיתי מילואים (הרבה מעבר לממוצע) ושרתתי את המדינה למעלה מעשור במגוון תפקידים (האחרון - כדיפלומט כאן בשיקגו). זו עדיין זכותי להפגין כנגד חוסר צדק ופגיעה בעתיד של המקום היקר לי מכל מקום אחר בעולם. ישראל תמיד הייתה הווה ותהיה המולדת שלי".

 

מעיין מרגישה שיש לה לגיטימציה לבקר את הממשלה על מה שקורה בתוך החברה הישראלית פנימה״. הסברתי לבני בן החמש שאנו מפגינים למען החברה הישראלית ולמען מדינת ישראל. זו הייתה פעילות חינוכית, הכנתי שלטים ביחד עם בני. בחלק ניכר מההפגנה הרגשנו שאנחנו מפגינים למען ילדינו, הדור שני לכשנחזור לארץ". הוסיפה.

 

איתמר מאמין שהצלחת המחאה תשפיע לטובה על כל העם. השלטון מנסה להעמיק את השסעים, ללבות את הפער כדי לקרב את המקופחים אליו.

"איננו מרגישים שזו פוליטיקה, זה לא ימין או שמאל. זה ישר." אמרה נירית. "אנחנו מרגישים שהיום זו בעיה קיומית לעיצוב דמותה של מדינת ישראל. האם מדינת ישראל תהיה מדינה דמוקרטית פלורליסטית לכל אזרחיה או מדינה תיאוקרטית. באותה מידה שהיינו טסים לישראל לעזור לאחינו ולאחיותינו בישראל לשמע בעיה ביטחונית. אנחנו מרגישים שזו מלחמת עצמאות נוספת על קיום מדינת ישראל כמדינה חופשית".

 

האם יש לנו זכות להפגין?

"אני חושבת שזו לא זכות, אלא זו חובה". השלימה נירית.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים