אחד הדברים המהנים בספורט, מעבר לצניחת המחוגים במד המשקל ולתחושת האופוריה שלאחר אימון, הוא להתפנק בציוד חדש. בעולם הטכנולוגי של היום, אין סוף לגאדג'טים וללבוש שאפשר לרכוש כדי לשדרג את חוויית האימונים. עם זאת, אולי המוצר הבסיסי ביותר עבור כל אדם שעושה ספורט הוא הנעליים.
- לא רוצים להחמיץ אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- מקפצה לבריאות שלכם: המדריך לשחיין המתחיל
- למה לא מחנכים בישראל לאתלטיקה?
לבחירת הנעליים חשיבות עצומה לאיכות הפעילות הספורטיבית שלנו. נעל טובה יכולה להיות ההבדל בין פעילות גופנית נכונה לבין פציעה. אבל איך אפשר לעמוד מול הקיר עמוס הנעליים בחנויות הספורט ולבחור בנעל שמתאימה בדיוק עבורך? לשם כך הכנו עבורכם את המדריך הזה, שיקל עליכם בבחירת הנעל שתעניק לכם את השירות הטוב ביותר.
החוק הראשון בבחירת נעליים הוא התאמתן למבנה כף הרגל שלנו. כדי להבין איזו נעל מתאימה לאיזו רגל נדרש מעט רקע בסיסי במבנה השלדי של כף הרגל. "כף הרגל בנויה למעשה מ-28 עצמות המחוברות דרך 35 מפרקים. המבנה הארכיטקטוני של עצמות כף הרגל יוצר שלוש קשתות: מדיאלית (פנימית), ליטרלית (חיצונית) וקשת רוחבית. בזמן הליכה וריצה, קשתות הרגל קורסות ובכך מאפשרות ספיגת זעזועים בעת נחיתה על החלק החיצוני של הנעל. סימני שחיקה בחלקו החיצוני של העקב יבטאו פעילות נורמלית של כף הרגל", מסביר צחי כהן, מנכ"ל פרוראנר, חנות לריצה וציוד ספורט. כהן מוסיף כי לאחר הנחיתה כף הרגל מתגלגלת מחלקה החיצוני אל חלקה הפנימי, תהליך שנקרא פרונציה (Pronation). מדובר בתהליך תקין של כף הרגל, שנועד לאפשר בלימת זעזועים וגמישות בגלגול כף הרגל לפנים.
על אף שפרונציה היא תהליך טבעי, בקרב מתאמנים רבים קיים מצב של פרונציית יתר, מצב שבו כף הרגל מתגלגלת יותר מדי. מצב זה הוא הגורם המרכזי בהתפתחות פציעות בקרב מתאמנים, כגון שברי מאמץ, דלקות ופציעות ברך. בעיה הפוכה היא מצב שבו כף הרגל אינה מתגלגלת פנימה - במצב זה כף הרגל אינה בולמת זעזועים ביעילות, מה שיכול להוביל גם כן לפציעות. כהן מסביר: "בזמן צעידה וריצה תפקיד הרגל הוא לשאת את משקל גופנו, לבלום זעזועים ולאפשר את העברת כוחות הדחיפה כנגד הקרקע על מנת לקדם את גופנו קדימה. דרישות אלו בעצם מנוגדות זו לזו, שכן בשלב הראשון של בלימת הזעזועים הרגל הופכת למבנה קשיח, כשיכולת כף הרגל לאפשר ניגודיות זו טמונה במערך האנטומי והביומכני של כף הרגל. המבנה הקשתי של הרגל הוא זה שנותן לה את היכולת הזאת. קשת מצד אחד זה מבנה הנדסי מאוד יציב, אך מצד שני גם יכול לקרוס בקלות. מה שמחזיק מבנה קשתי זו עצם ה-Talus".
אחד המאפיינים החשובים ביותר בנעל הוא צורתה. הנעליים מתחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות:
Motion Control (שליטה בתנועה) - נעל מסיבית יותר מנעל ספורט ניטרלית, המעניקה את הדרגה הגבוהה ביותר של יציבות ומונעת מכף הרגל להתגלגל כלפי פנים או חוץ (נעל זו נקראת נעל מתקנת). בדרך כלל הן תואמות לאנשים עם פלטפוס - בעלי קשת נמוכה ורמה גבוהה של גלגול פנימה.
Stability (יציבות) – נעל שמיועדת לאנשים בעלי רמה בינונית של גלגול כף הרגל. הן בנויות עם שכבת יציבות בצד הנעל, המספקת תמיכה כאשר כף הרגל נעה פנימה. באופן כללי הן מתאימות לבעלי קשת בינונית עד נמוכה.
Neutral (ניטרלי) – נעליים המאפשרות לכף הרגל לנוע בטבעיות, ומיועדות לבני אדם שצעדם יעיל מבחינה ביומכנית. נעליים אלו הן רכות ומשככות זעזועים, ואינן מיועדות עבור מי שיש לו פרונציית יתר.
בנוסף לשלוש הקטגוריות האלו, ישנם כמה פרמטרים נוספים שצריך להביא בחשבון בבחירת נעל.
1. רוחב הנעל - אנשים הסובלים מעודף משקל ו/או כאלו בעלי כף רגל רחבה זקוקים לנעל רחבה במיוחד. מידת הרוחב הגבוהה ביותר בשוק הישראלי היא 4. במקרים שבהם אדם זקוק לנעל רחבה יותר, ניתן להזמין מחו"ל נעליים עד מידת 6E, הרחבה ביותר.
2. רכות הנעל - פרמטר חשוב עבור מי שמעוניין להתאמן בעצימות גבוהה. הדבר קריטי במיוחד למי שעוסק בפעילות ספורטיבית תחרותית – בחירה בנעל רכה תסייע במקסום התוצאות. אדם בעל כף רגל עם קשת גבוהה יעדיף אף הוא נעל רכה, שכן כף הרגל שלו לא סופגת זעזועים בצורה טובה.
3. בקרי תנועה - בזמן ריצה אתם מעמיסים על מערכת השלד פי 7-4 ממשקל גופכם בכל צעד. לכן חשוב לבחור בנעל בעלת בולם אחורי וקדמי. הנעל צריכה להיות עם סוליה אמצעית רכה, מרופדת ובצורה מעוקלת או חצי מעוקלת, כזו שמאפשרת את תנועת כף הרגל בעת הפעילות.
קשת כף רגל רגילה אינה מצריכה נעל עם מרכיב מיוחד - במקום זאת יש להתמקד בהתאמה טובה של הנעל לכף הרגל ובנוחות יותר מאשר בבקרת התנועה או בבלימת הזעזועים.
לפני שתבחרו את הנעל, חובה לדעת באיזו פעילות ספורטיבית אתם מתכוונים להתמקד. לא מספיק אגב להגיד ריצה: גם בריצה יש הבדלים גדולים בין ספרינטים לריצות ארוכות, ריצות שטח וכיוצא בזה. לכל סגנון מתאימה נעל אחרת. "יש הבדלים בעובי הסוליה ובהתאמה שלה לאופי הפעילות. לכל חברה יש נעליים רכות יותר או עם בולמים מתקדמים".
אף שלפעמים זה נראה כמו בליל של מונחים מקצועיים, היכרות עם החלקים השונים של הנעל תסייע לכם בבחירת נעל נכונה לפעילות הספורטיבית שלכם.
Shoe Upper – חלקה העליון של הנעל, מתחבר אל הסוליה (Sole) וסוגר את מבנה הנעל. בנעלי ריצה, בניגוד לנעליים אחרות, הגפה (Upper), עשויה מחומרים דקים ומאווררים המאפשרים את נידוף הזיעה ומשקל נמוך של הנעל. החלק הקדמי של הגפה נקרא Toe-Box (תיבת בהונות), ובנעל ספורט חלק זה צריך להיות גבוה על מנת לאפשר מרחב לאצבעות ולציפורניים, ולכן הקצה שלו קשיח.
Heel Counter (העקב) - החלק האחורי של הנעל מתחבר אל הגפה, ובסיסו נמצא בחלק האחורי של הסוליה. בניגוד לגפה, החלק של העקב הוא קשיח ובנוי להגביל תנועתיות.
Midsole - החלק החשוב בנעל, שנמצא במרכז הנעל ותפקידו לספק יציבות, ריפוד ובלימת זעזועים. בחברות שונות, חלק זה מכיל בתוכו בולם זעזועים מסוג ג'ל או אוויר. חלק זה עשוי בדרך כלל מ-Eva שהוא רך ובולם זעזועים היטב אך בעל עמידות נמוכה, או מפוליאוריתן שהוא קשיח וכבד אבל בולם זעזועים טוב ועמיד יותר.
Outsole (הסוליה החיצונית) - החלק התחתון ביותר של הנעל, שבא במגע עם הרצפה. יש להביא בחשבון את סוג המשטח שעליו מתאמנים, משום שסוגי הגומי משתנים מחברה לחברה. חלק מהחברות משתמשות בגומי פחמני (עשוי מסיבי פחם) שהוא קשיח ועמיד יותר, לעומת גומי רך שנחשב גמיש יותר אבל גם מתבלה מהר.
Insole (הרפידה הפנימית של הנעל) - ניתנת להחלפה ולהזזה ולעיתים מוחלפת במדרס. הרפידות כיום התקדמו ושוכללו, כך שישנן רפידות עם תמיכה בקשת ועם ג'ל בעקב, למניעת דורבן (כאב חזק בעקב).
Last Construction - הצורה של הגפה שמקנה את החלק הפנימי שנוצר עבור כף הרגל. שיטת היצירה של חלק זה שונה מנעל לנעל, וישנה חשיבות לשוני בין הצורות. הגפה נתפרת ומודבקת ישירות לסוליה. שיטה זו מעודדת גמישות של הנעל, אבל מפחיתה מהיציבות.
Combination Lasting - החלק האחורי של הגפה, אשר מודבק ללוח סיבים על מנת להגדיל את הייצוב, בעוד שהחלק הקדמי נתפר ישירות אל הנעל ומאפשר גמישות בכרית כף הרגל שמתחת לאצבעות.
גם לנעליים יש תוקף שפג בסופו של דבר, ורצוי להחליפן במועד כדי להימנע משחיקה ופציעות. "בנעל עם בלימה חזקה רצוי להחליף אחרי שרצת איתן 1,000-800 ק"מ", מסביר כהן. "בנעל רכה יותר הטווח נע סביב 800-600 ק"מ, ואילו בנעל לריצות תחרותיות מומלץ להחליף אחרי 600-400 ק"מ. הכול משתנה בהתאם למשקל של הרץ, לתדירות השימוש, למשטח הריצה ולתנאי מזג האוויר שבהם הוא רץ".
עוד טיפ של כהן נועד לאלו שרצים מעל שעה ברציפות. רצים כאלו יעדיפו לבחור בנעל הגדולה בחצי מידה או במידה מהמידה הרגילה שלהם. למה? בטווח הזמן של 75-60 דקות ריצה ומעלה, הרגל מתרחבת. בחירה בנעל במידה מעט גבוהה יותר עשויה למנוע גם נשירת ציפורניים וציפורניים שחורות. מי שרץ ריצות ארוכות במיוחד, מרתון ומעלה, יעדיף נעל הגדולה ביותר מחצי מידה מהמידה הרגילה.
חשוב לשים לב שהנעל אינה לוחצת בצידי כף הרגל. לחיצה כזו עלולה להוביל לבלאי מואץ של הנעל. עוד פרמטר שכדאי לשים לב אליו הוא ה-Drop – הפרש הגובה בין העקב לבין כרית כף הרגל. בחירת ה-Drop הנכון תהיה בהתאם לסגנון הדריכה שלכם: אם אתם נוחתים על העקב, רכשו נעל עם דרופ של מעל ל-10 מילימטר; אחרת, בחרו בנעל עם Drop של 9-5 מילימטר.
לא תמיד הנעל היקרה ביותר תהיה הטובה או חשוב יותר - המתאימה עבורכם. דוגמה טובה היא נעלי Carbon. הן יקרות מאוד, אך מתאימות בעיקר לרצים תחרותיים ופחות לרצים חובבים המתאמנים בפארק.
תהליך בחירת הנעליים יהיה לעיתים קצר וקולע, אך לפעמים תמצאו כמה זוגות שיקסמו בעיניכם ותצטרכו לנסות את כולם. כהן מציע לכם פשוט לרוץ עם הנעליים בחנות (בהרבה חנויות ספורט ישנו הליכון) כדי לבחון לעומק את ההתאמה לכף הרגל – ולעשות זאת עם הגרביים שבהם אתם מתאמנים, כדי להתקרב ככל האפשר למצב הריצה האמיתי.
