ניצחון ביניים לעיריית אשדוד על יזמית נדל"ן

העליון קיבל את ערעור העירייה על פסילת חוות דעת מומחה בתביעה שמתנהלת נגדה. נקבע שאין מניעה שמומחה ייעזר במסמכים שלא נחשפו

מערכת פסקדיןפורסם: 14.09.20 , 15:50

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגישו עיריית אשדוד והוועדה המקומית שלה על החלטת המחוזי לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט שהוגשה בתיק שעסק בסכסוך מול יזמית על רקע הסכם גישור ביניהן. השופט עופר גרוסקופף לא מצא פגם חריג בהתנהלות המומחה וקבע כי לא הייתה עילה לפסילת חוות דעתו.

בין העירייה לבין חברת "אדמת הצבי השקעות" מתנהל סכסוך בקשר להסכם גישור שנחתם ביניהן ב-2007 וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע שהעירייה והוועדה המקומית יתנו לחברה זכויות בשלוש יחידות דיור בעיר בתנאים מסוימים.

ב-2018 הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטענה שהעירייה והוועדה לא מקיימות את ההתחייבויות שנטלו על עצמן. הצדדים הגישו חוות דעת שמאיות בשאלת שווי הזכויות שהוקנו לחברה בהסכם. לנוכח הפערים בין חוות הדעת מינה בית המשפט שמאי כמומחה מטעמו.

(צילום: shutterstock)

המומחה הורה לצדדים להעביר לו מסמכים רלוונטיים. לאחר המועד שנקבע להעברת המסמכים שלחו העירייה והוועדה חוזי מכר למומחה. החברה ביקשה מהמומחה להתעלם מהחוזים אך המומחה לא הגיב להתנגדות החברה והגיש את חוות דעתו.

בעקבות זאת, ביקשה החברה את פסילת חוות הדעת בין היתר בטענה כי היא נסמכת על חוזי מכר שלא גולו במסגרת הליכי הגילוי, כי המסמכים הוגשו באיחור וכי המומחה התעלם מהתנגדותה.

בית המשפט נעתר לבקשת הפסילה תוך שקבע כי המומחה לא היה רשאי להיחשף לחוזי המכר שכן אלה לא גולו בהליכי הגילוי המוקדמים ולא קיבלו את אישור בית המשפט להגשתם כראיה. העירייה והוועדה חויבו בהוצאות בסך 20 אלף שקל.

בערעור על ההחלטה, שהוגש באמצעות עו"ד לימור ברמן ועו"ד לימור ספצ'ק, טענו העירייה והוועדה כי לנוכח חשיבותם המכרעת של חוזי המכר לגילוי האמת הייתה הצדקה להגשתם למומחה.

החברה, שיוצגה על ידי עו"ד גלעד בלוי, טענה מנגד כי משעה שהעירייה והוועדה לא כללו את חוזי המכר אלו בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמן, המשמעות היא כי לא ראו בהם מסמכים רלוונטיים למחלוקת, ובכך גזרו על עצמן שלא לעשות בהם כל שימוש.

אבל השופט עופר גרוסקופף קיבל את הערעור והזכיר את ההלכה שלפיה פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית משפט תעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

הוא הבהיר שלפי התקנות אין איסור על מומחה מטעם בית המשפט לפנות לצדדים בבקשה שיעבירו לידיו מסמכים שלא גולו בהליכי הגילוי: "הצגת מסמך למומחה אינה מכשירה מאליה את המסמך לשמש כראיה במשפט".

השופט הוסיף כי גם העובדה שהחוזים הוגשו באיחור אינה עילה לפסילת חוות הדעת: "למומחה מטעם בית משפט יש שיקול דעת בעניין זה, ורשאי הוא למחול על האיחור בהגשה".

בנוסף נקבע שגם התעלמות המומחה מבקשת החברה לפסול את המסמכים אינה בגדר פגם היורש לשורשו של עניין ואינה מצדיקה את הפסילה. בסופו של דבר קבע השופט כי החלטת בית המשפט על פסילת חוות הדעת מבוטלת וכך גם ההוצאות שנפסקו לחובת העירייה והוועדה. החברה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.