שתף קטע נבחר

"עסקאות זהב פיקטיביות". מנהל ישלם 1.9 מיליון ש'

מנהל חברה התפתה להצעה של חבר ילדות לעשות רווח מהיר בקנייה ומכירה של זהב. בדיעבד התברר שהוא שימש חולייה בקנוניה להברחת סמים

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור של איש עסקים על סנקציה שהטיל עליו מנהל מע"מ בשל הוצאת חשבוניות על עסקאות זהב פיקטיביות. השופט הרי קירש קבע כי הוא "עצם עיניים" אל מול נורות אזהרה שניתן היה ללמוד מהן שהוא משמש חוליה במעשי הונאה בלתי לגיטימיים. עם זאת, השופט התחשב במצבו הרפואי ובכך שהקנוניה נרקמה על ידי אחרים והפחית את החיוב בחצי מיליון שקל – ל-1.9 מיליון שקל בלבד.

 

במהלך תקופה של 24 ימים בינואר ופברואר 2013 ביצעה חברת "חביב גולד" 13 עסקאות מכר זהב. התמורה הכוללת הסתכמה ביותר משבעה מיליון שקל. מנהל החברה הוציא בשמה 13 חשבוניות מס, שהמע"מ הגלום בהן הגיע ל-1.2 מיליון שקל. הסכום נוכה כמס תשומות על ידי החברה שרכשה את הזהב.

 

המנהל, בן 40, נשוי ואב לילדים, הועסק לפני מכירת הזהב כאיש מכירות בתחום מכונות קפה. את החברה ייסד בנובמבר 2012 והקשר שלו לתחום הזהב נוצר דרך חבר ילדות שעסק במסחר בזהב. ביוזמת החבר הוא רכש את הזהב מחברה בשם כ.ח.מ שיווק ומכר אותו בתוך פחות משעה לחברה בשם א.ד סחר ושיווק.

מטילי זהב (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לטענת מנהל המע"מ, הוצאת חשבוניות המס הייתה חלק מתוכנית עבריינית ענפה להברחת זהב לתוך שטח המדינה ללא תשלום מע"מ. לדבריו, הוצאת החשבוניות שימשה חלק מ"הכיסוי החשבונאי" למעשי ההברחה ולא עמדו מאחוריהן עסקאות מכר אמיתיות. בהתאם לכך חייב מנהל המע"מ את מנהל החברה בסנקציה של כפל מס הקבועה בחוק ובסך של 2.4 מיליון שקל.

 

הוא הגיש ערעור על החיוב וטען כי החברה שלו ביצעה עסקאות אמיתיות בזהב תוך הפקת רווח מסוים מהפער בין מחיר הרכישה לבין מחיר המכירה. לדבריו, לא היה מודע לנסיבות העברייניות שאפפו את העסקה.

 

לגרסת מנהל המע"מ, לפי כל "נורות האזהרה" היה על המערער לדעת כי העסקאות אינן כשרות.

 

השופט הרי קירש התרשם כי החברה של המערער לא באמת רכשה זהב מחברת א.ד סחר ושיווק ואם הייתה לכאורה רכישה במובן כלשהו, זאת רכישה למראית עין בלבד שהיא חסרת תוקף משפטי.

 

לדבריו, התמונה שעולה מחומר הראיות היא שהזהב הובא על ידי נציג חברת א.ד סחר ושיווק לחנותו של חבר הילדות ולא למשרדו של המערער. טיב הזהב שהובא לא נבדק על ידו ומחיר רכישת הזהב לא היה נתון למיקוח והוכתב למערער. כמו כן, המערער לא נדרש לשלם על הסחורה אלא רק אחרי שהועבר אליו הכסף מהחברה הרוכשת והוא לא דאג לביטוח או לאמצעי ביטחון אחרים, על אף שווי העסקאות.

 

השופט הוסיף כי העסקאות בוצעו ללא מעורבותו הפעילה של המערער ולא הוכח שהוא עצמו נגע בזהב בשלב כלשהו. אף במישור הכלכלי-מסחרי לא הייתה למערער כל השפעה על תנאי העסקאות או על הרווח שהוא היה עשוי להפיק מהן.

 

המסקנה היא כי החברה של המערער לא רכשה זהב ולא מכרה זהב, ושימשה רק כסות חשבונאית לזהב שהוברח. בנסיבות אלה, החשבוניות שהוציא המערער הוצאו שלא כדין ויש הצדקה להפעלת הסנקציה שבחוק והטלת כפל חיוב.

 

עם זאת, לנוכח הנסיבות הרפואיות של המערער ולכך שהוא "גויס" בשל תמימותו לשמש חוליה בתוכנית שיזמו והגו אחרים, הפחית השופטת את החיוב ברכיב "כפל" המס ל-700 אלף שקל. החיוב במס התשומות נותר על כנו. המערער חויב בהוצאות בסך 7,500 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר נהמשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערער: עו"ד יואב ציוני
  • ב"כ המשיב: עו"ד רויטל בן דוד, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
  • עו"ד ליאור פרובק עוסק במיסים
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים