שתף קטע נבחר

תביעה: בנו מרפסת מול חדר השינה שלנו

בני זוג שבבעלותם שתי דירות בשכונת גילה בירושלים טענו לפגיעה בפרטיות וביקשו להרוס את המרפסת או לקבל פיצוי כספי. השופט הסכים

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שבבעלותם שתי דירות בבניין בשכונת גילה בעיר, והורה לשכנים שלהם להרוס מרפסת שבנו מולם באופן שפוגע בפרטיות - או לחלופין לשלם פיצויי על ירידת ערך של כ-200 אלף שקל. בצד זאת קיבל השופט מוחמד חאג' יחיא את דרישתם הנגדית של השכנים והורה לזוג לאטום חדר שבנו באופן לא חוקי ולהסיר גדר ושער שהציבו בגינה המשותפת.

 

בני זוג שבבעלותם שתי דירות בבניין הגישו ב-2016 תביעה נגד השכנים שבנו מרפסת צמודה לחלונות חדרי השינה של דירותיהם, ודרשו צו הריסה או פיצויים של 710 אלף שקל על ירידת ערך. התובעים – שמתגוררים באחת הדירות ובשנייה מתגוררת בתם – טענו שהשכנים אמנם קיבלו היתר בנייה, אלא שהם השיגו אותו במרמה על סמך הסכמת יתר הדיירים שהוטעו ולא קיבלו מידע מלא לגבי המיקום של המרפסת.

 

הנתבעים טענו מנגד כי התביעה חסרת בסיס, כי המרפסת נבנתה כדין ולפי היתר וכי פעלו בתום לב וקיבלו את ההסכמות הדרושות מהדיירים.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לדבריהם המרפסת לא גורמת לפגיעה מהותית בזכויות התובעים, בעצמם "עברייני בנייה" שביצעו בנייה לא חוקית. בעניין זה הם אף הגישו נגדם תביעה נגדית שבה דרשו להרוס חלל ששייך לרכוש המשותף שלטענתם התובעים "סיפחו" לעצמם ובנו בו יחידת דיור, וכן גדר ושער שהציבו בחצר המשותפת.

 

השופט מוחמד חאג' יחיא התייחס בתחילה לתביעה הראשית וקבע כי מהראיות ומעדויות השכנים עלה כי הליך הוצאת ההיתר לבניית המרפסת לא היה תקין. למעשה, השופט התרשם כי הנתבעים לא קיבלו את ההסכמה הנדרשת מהשכנים כיוון שהסתירו מהם את המידע הרלוונטי והתנהלותם בעניין זה "הייתה רשלנית באופן רבתי".

 

הוא הוסיף כי מהתמונות שהוצגו בפניו עולה כי יש קרבה ממשית לחלונות חדרי השינה של דירות התובעים, באופן שגורם לפגיעה בלתי מידתית בפרטיות שלהם, שכן כל מי שעומד על המרפסת יכול להשקיף על מתרחש בחדרי השינה. בנוסף טמונה במפרסת גם אפשרות למטרד רעש.

 

לפיכך השופט קיבל את התביעה וקבע שהנתבעים יצטרכו להרוס את המרפסת אלא אם הצדדים יגיעו להסכמות בנוגע לפיצוי על ירידת ערך. עם זאת, השופט קבע שסכום הפיצוי יהיה סכום נמוך יותר מזה שדרשו התובעים ויעמוד על 194,600 שקלים בלבד.

 

מכאן המשיך השופט לתביעה הנגדית וקבע כי אף שהחלל הסגור לא נחשב לרכוש משותף אלא מוצמד כדין לדירת התובעים הם עשו בו שימוש לא חוקי כשהסבו אותו לחדר מגורים ללא היתר. השופט הבהיר כי לא היה יסוד לטענת הנתבעים כי התובעים הם "עברייני בנייה" שכן לא הוכח שהורשעו בשל בנייה לא חוקית אבל מכל מקום עליהם לאטום את כל פתחי החדר עד להסדרת מעמדו התכנוני. בנוסף קיבל השופט את הטענה כי השער והגדר שהציבו התובעים בחצר פגעו ברכוש המשותף וחייב אותם להרוס את שניהם.

 

למרות קבלת דרישות הנתבעים הם חויבו לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 24 אלף שקל בהתחשב בהבדלים בין היקפי התביעות ומהותן.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד מרגלית הרפז
מומלצים