כישרון כתיבה, תואר ראשון, מיומנויות מחשב ואמפתיה — מי שניחן בתכונות האלה הוזמן לפני חודש על ידי פיקוד העורף למלא תפקיד חשוב במלחמה בקורונה. המועמדים המתאימים היו אמורים להצטרף למערך החקירות האפידמיולוגיות החדש, שנועד לקטוע את שרשראות ההדבקה ולעצור את התפשטות מגפת הקורונה בישראל.
המשימה המרכזית של החוקרים החדשים, כך נקבע במכתב ששלחו בתחילת אוגוסט שר הפנים אריה דרעי, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו ומפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין, ל־255 רשויות מקומיות בבקשה שיגייסו חוקרים כאלה, תהיה תחקור טלפוני של תושבי הרשות המקומית שנמצאו חיוביים בבדיקה, כדי לאתר את המגעים שלהם במהירות האפשרית. ההכשרה, הובטח, תימשך עשר שעות: שש בקורס מקוון וארבע שעות בהדרכה בזום.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל בפועל, לא הרבה יצא מהיוזמה הזו. "חלק מהאנשים הגיעו ממש במקרה, חלקם היו בכלל מפקחי תברואה", אומר בכיר במערכת הבריאות. "הבקשות שלנו לסינון לא התקיימו בכלל. פיקוד העורף פשוט פנה לרשויות ואמר 'יאללה, בואו'. כתוצאה מכך רוב החוקרים המיועדים נכשלו במבחן מקוון פשוט, ורק מיעוטם שובצו בתפקיד. גם כשהורדנו את הרף מציון 100 ל־70, רק 30 אחוז עברו אותו".
זו לא הייתה הבעיה היחידה שצצה לאחרונה בפעילות פיקוד העורף. ביום רביעי שעבר, יומיים לפני תחילת הסגר השני, הודיעו נציגי הפיקוד לגננות שפנו למרכז המידע הטלפוני לאזרח שהם מפעילים, כי הן רשאיות לפתוח את הגנים הפרטיים שלהן בתקופת הסגר, דבר שמנוגד כמובן לחלוטין להנחיות. "הם לא שאלו אף אחד", מספר בכיר במשרד הבריאות, "מישהו שם פשוט החליט על דעת עצמו שגנים פרטיים חורגים מההנחיות".
7 צפייה בגלריה
המערך לקטיעת שרשרת ההדבקה
המערך לקטיעת שרשרת ההדבקה
המערך לקטיעת שרשרת ההדבקה
(צילום: יובל חן)
כשמוסיפים לזה את הקריסה של מערך הבדיקות בשבוע שעבר, המסקנה היא אחת: שלל בעיות וכשלים מעמידים בספק את יכולתו של פיקוד העורף להיאבק בתחלואה שהעמידה את ישראל במקום הראשון בעולם במספר הנדבקים ביחס לגודל האוכלוסייה.
בפיקוד העורף הודו השבוע לראשונה בשיחות סגורות: “לא נעמוד ביעדים עד ינואר או פברואר כי שמנו לעצמנו יעדים שלא היו במדינה”.
גורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה, מתארים תמונה מדאיגה לגבי תפקוד מערך קטיעת השרשראות, התקווה הגדולה לנצח את הנגיף, בעיות בבדיקות, בעבודת המעבדות ובמלוניות הקורונה. "פיקוד העורף הפך את המאבק בקורונה לכאוס", אומר בכיר במערכת הבריאות. "כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה ממנו. יש ניסיון להשליט סדר בדברים, אבל דה פקטו זה פשוט לא עובד".
לפי היעדים שקבע פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, עד 1 בנובמבר צריכים לפעול במסגרת מפקדת "אלון" של פיקוד העורף 2,000 חוקרים אפידמיולוגים, שיקצרו את פרק הזמן עד לקטיעת שרשרת ההדבקה — מרגע לקיחת דגימה לחולה שפיתח תסמינים עד לסיום בידוד המגעים שלו — ל־36 שעות, וייעזרו לשם כך ב־70 אלף בדיקות קורונה ביום.
בינתיים, המערך הזה עדיין מקרטע וספק אם עד 1 בנובמבר משהו מהותי ישתנה. "גמזו מתוסכל מפיקוד העורף", מספר גורם בכיר שמשתתף בתדריכים היומיים של מינהלת הקורונה הלאומית. "הוא כועס עליהם, דוחק בהם להתקדם ולא פעם צועק ממש, אבל שום דבר לא זז".
"הבעיה הגדולה של פיקוד העורף הייתה ועודנה חטא הגאווה שהם לוקים בו", אומר גורם במערכת הבריאות, שעובד מול הצבא. "התפיסה שלהם היא שמשרד הבריאות נכשל, וצריך לשנות את כל מה שהוא עשה בתחילת המשבר. אבל אף אחד מהם לא טרח לשבת ולשמוע את הלקחים שהוסקו מהגל הראשון. גם אם אתה בא לעשות משהו שונה, אחרי שמישהו אחר נכשל בו, לפחות תקשיב לו, כי הוא המומחה הכי גדול במה לא לעשות. אבל לצבא אין שום קשב בתחום הזה. הוא בא לכבוש". ובכירה במערך הבדיקות אומרת: "פיקוד העורף חוזר על כל הטעויות שנעשו בתחילת המשבר, ויותר גרוע — הם עובדים בגדול, אז גם הטעויות שלהם יותר גדולות".
הביקורת נשמעת גם בתוך פיקוד העורף עצמו. "ההתרשמות שלי היא שבנו שכבת ביורוקרטיה ועכשיו מנסים להרכיב עליה את החיים האמיתיים", מספר גורם בפיקוד. "זו המטרה של כל האופרציה הזו. הדברים מסורבלים וחורקים, יש הרבה תפקידים מיותרים ויחידות מיותרות במערכים ויותר מדי התעסקות פנימית בהשוואה להתעסקות חיצונית. אני נמצא ביחידה שבעיניי היא מיותרת.
"אני לא יודע אם המערכת הזו רלוונטית למצב היום. האווירה הכללית היא שהרבה אנשים טובים מתבזבזים ולא מביאים את עצמם לידי ביטוי. אני לא יודע כמה נזק אנחנו עושים אבל התועלת היא לא אופטימלית. לפעמים יש הרגשה שאתה מסתכל על תאונה שעומדת להתרחש ואין אף אחד שעוצר אותה. הכתובת שהמעבדות בפני קריסה הייתה על הקיר כבר חודש, אבל התעלמו ממנה".
בכירים במערכת הבריאות מזהירים כי עם שיעורי התחלואה הנוכחיים, תפעול מלא של המערך החיוני הזה ב־1 בנובמבר פשוט לא ריאלי. "בחמישה שבועות הם גייסו פחות מ־300 חוקרים והרימו מערכת מחשוב וחיברו אותה למאגרי מידע", אומר אחד מהם. “במקביל, רמת התחלואה עלתה באופן ניכר ואף אחד לא תיכנן את המערכים למצב הנוכחי. מי ציפה לנפחים כאלו? ב־1 בנובמבר הם יוכלו להגיע לתפעול עם 2,000 מאומתים חדשים ביום אבל הם לא יוכלו לעמוד ב־5,000 מאובחנים ויותר מדי יום. פשוט אין סיכוי שיגיעו לכל החקירות".
עוד במהלך הסגר הראשון קרא שר הביטחון דאז נפתלי בנט להעביר את האחריות למאבק בקורונה לצבא, וגיוס צה"ל למערכה היה הצעד המשמעותי הראשון של הפרויקטור, פרופ' רוני גמזו. יומיים לאחר שנכנס לתפקיד, נפגש גמזו עם שר הביטחון בני גנץ, וקיבל את הסכמתו להעביר חלק ניכר מהפעילות שנעשתה עד אז על ידי משרד הבריאות למערכת הביטחון. בראיון שנתן אז ל'7 ימים' הסביר גמזו: "כל יום משוגרים טילים באוויר ומי שצריך לזהות אותם ולחסל אותם - זה מערך איתור המגעים. קיצור הזמן הוא קריטי ולכן זו אופרציה שצריך להעביר אותה לגופים אחרים שעושים אותה יותר מהר. שעובדים יותר מדויק, על יותר מערכות ממוחשבות. מה שמאפיין את צה"ל זה מהירות ודיוק".
על הנייר, התוכנית הייתה פשוטה: חיילים בסדיר ובמילואים יבצעו את החקירות האפידמיולוגיות בשיתוף עם המערך המצומצם יותר של משרד הבריאות ויקשרו את הנחקרים באופן מיידי לנקודות בידוק ודיגום שפיקוד העורף יפעיל. במקביל ינהלו גם נציגים ברשויות המקומיות השונות חקירות ויפנו נחקרים לבדיקות.
בחודשים הראשונים למשבר הקצה משרד הבריאות למערך החקירות האפידמיולוגיות רק כמה עשרות עובדים, בהם אחיות וסטודנטים לרפואה, שלא הצליחו להשתלט על מספר המאומתים ההולך וגדל. על פי התוכניות, פיקוד העורף היה אמור לגייס אלף חיילים בסדיר ובמילואים שיתמקדו בתשאול המקרים המאומתים ויצטרפו למערך המצומצם של משרד הבריאות. אולם בפועל, עד היום, גויסו לתפקיד 298 חיילים בלבד, ונכון לשבוע שעבר, רק 200 תיפקדו כחוקרים באופן מלא. שאר החוקרים הפעילים הם אותן אחיות שעוסקות בתפקיד הרגיש הזה כבר שנים, אחיות שהובאו לתגבר אותן ואזרחים שגויסו למשימה בבהילות. רוב החקירות מתבצעות עדיין על ידי משרד הבריאות, בדיוק באותה מתכונת שגררה כל כך הרבה ביקורת בשיא הגל הראשון. "עד 1 בנובמבר המערכת בתהליך למידה, שבשלב הזה מצבו מאוד־מאוד בינוני. ואני עוד אומר את זה בעדינות", אומר גורם בכיר באחד מבתי החולים.
על פי נתונים שהוצגו בהערכת המצב של בכירי משרד הבריאות, פיקוד העורף וקופות החולים ביום ראשון השבוע, מערך קטיעת שרשראות ההדבקה לא עומד באף אחד מהיעדים המקוריים שהוצבו. הזמן הממוצע לקטיעת שרשרת ההדבקה, כלומר איתור כלל המגעים של חולה מאומת והכנסת האנשים ששהה בקרבתם לבידוד, עמד על 49.2 שעות, לעומת היעד הרצוי של 24 שעות. למעשה, בכל אחד משלבי הקטיעה הזמן הממוצע רחוק מאוד מהיעדים המקוריים. מרגע ההפניה לדיגום עד מועד ביצועו הזמן הממוצע עמד על 18.8 שעות לעומת היעד של שש שעות, ומרגע שינוע הדגימה ועד לפענוח והזנת התוצאה חולפות 35.5 שעות לעומת היעד של 18 שעות. גם מצבת כוח האדם רחוקה מהיעד שהציב גמזו: פחות מ־300 חיילים במקום 1,000 חיילים שהקצה הצבא לביצוע החקירות. האכזבה העיקרית נוגעת לגיוס כוח אדם.
"הציפייה הייתה שפיקוד העורף יביא איתו 1,000 חיילים נחושים ומיומנים למשימה הזו, מספר משמעותי שיהיה בבחינת שובר שוויון", אומר בכיר במערכת. "לפני שבוע־שבועיים, כשהבינו שאין מספיק חוקרים, הלכו לגייס בחוץ עוד 500 אזרחים. איפה התכנון של המערכת? למה רק עכשיו התעוררו?"
בכיר בפיקוד העורף אומר בתגובה: “מעולם לא הבטחנו 1000 חיילים שיחקרו. מדובר במערך שלם שכולל גם סטודנטים ואחיות ואנשים מהרשויות. ובנוסף, הוחלט על מאות חיילים חדשים שיוקצו למשימה הזאת. לא רק שעמדנו במה שהצענו, עשינו אפילו יותר”.
298 החיילים שגייס צה"ל, בהם מורות חיילות ועתודאים, דווקא עמדו בכבוד במעמסה שהוטלה עליהם. אבל זה לא מספיק, בוודאי לא כששואפים להגדיל את מספר החוקרים ל־2,000, כפי שהתחייב גמזו. בחודש יולי, עוד לפני שהגיע פיקוד העורף, גויסו במאמץ מרוכז 350 סלקטורים של חברות התעופה, שישבו בבית מובטלים. כשאלה לא הספיקו, החליטו בפיקוד העורף לגייס ולהכשיר גם מאות חוקרים מהרשויות המקומיות, למרות הסתייגויות קולניות של אנשי המקצוע. כצפוי, היוזמה הזו לא הניבה את התוצאות המיוחלות.
"המחדל הגדול ביותר של השבועות האחרונים נובע מההחלטה להעביר את האחריות לרשויות המקומיות", אומר בכיר, שנמצא עמוק בלב העניינים. "אלוף פיקוד העורף אורי גורדין קבע שכל החקירות האפידמיולוגיות צריכות לעבור לרשויות. הסברנו לו שוב ושוב שהרשויות לא יוכלו להתמודד עם משימה מורכבת ועדינה שכזו, אבל לא היה עם מי לדבר".
גורם נוסף מאשר: "פיקוד העורף החליט להטיל את כל יהבו בתחום החקירות האפידמיולוגיות על הרשויות המקומיות, אבל זה לא עובד, כי רוב הרשויות לא מיומנות בתפקיד כזה והעובדים ששלחו לא היו ברמה מספיק גבוהה. בפועל, את רוב העבודה גם היום עושים האחיות והסלקטורים שכבר גויסו".
בתגובה אומר גורם בכיר בפיקוד העורף: “כשבנינו את התוכנית למערך החקירות הבנו שהרבה מהדברים קורים ברשויות. בנוסף, גילינו שיש קושי ליצור קשר עם האזרחים, בעיקר בערים הערביות והחרדיות. יש אנשים מהרשויות שעברו את ההכשרה והפכו למתחקרים. לוקח זמן אבל זה קורה”.
מפקדת “אלון” של פיקוד העורף, שבתוכה פועל מערך קטיעת שרשראות ההדבקה, היא מתחם גדול בבסיס פיקוד העורף ברמלה. פה מתבצעות החקירות, כאן גם מפקחים על נושא הבדיקות והמלוניות, ומכאן מנוהל הקשר בין המטה של פיקוד העורף למשרד הבריאות. מדי יום בשעה 13:00 מתקיימת הערכת מצב בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, המשטרה ומד”א. על מסך ענק מוצגים הנתונים העדכניים של מספר החולים החדשים, מספר הבדיקות שבוצעו ומספר השוהים בבתי המלון. בקומה השנייה יושבים עשרות מאנשי פיקוד העורף, חיילים ואזרחים, מול מחשבים ומנהלים את הקשר בין המפקדה לחברה האזרחית.
מתברר שהנגיף לא פסח גם על מפקדת אלון. "שלוש פעמים הושבתו עשרות חיילים בגלל שנמצא ביניהם נשא מאומת לקורונה", אומר גורם במערכת הבריאות. "באוהלים הם בסדר, כי הם יושבים באופן מרווח ויש ביניהם מחיצות, אבל בתור לחדר האוכל הם צפופים. אם יש מאומת אחד חייבים לבודד את כל האוהל".
7 צפייה בגלריה
החקירות יועברו לרשויות המקומיות. אורי גורדין
החקירות יועברו לרשויות המקומיות. אורי גורדין
החקירות יועברו לרשויות המקומיות. אורי גורדין
(צילום: אלעד גרשגורן)
ואחרי כל הבלגן הזה, הודיע צה"ל שגם החוקרים שכבר עברו את ההכשרה המורכבת ושולטים בחומר — רבים מהם עתודאים שחוזרים בקרוב ללימודים — יוחלפו בחיילים חדשים, שצפויים להגיע בתחילת נובמבר. "עד שהצלחנו להכשיר את החיילים האלה", אומר גורם במרכז השליטה הלאומי, "כל העסק יתחיל מחדש".
מדוח שהוגש השבוע לוועדת החוץ והביטחון על ידי משרד הבריאות עולה כי הבעיה לא מסתכמת רק בכוח האדם. גם החקירות שכן מסתיימות מציגות תמונה חלקית בלבד של הנדבקים. "בניתוח המגעים של החקירות האפידמיולוגיות נספרים רק כאלה שיש להם תעודת זהות, כלומר זיהוי מלא", כתבה המשנה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות, טליה אגמון. "ההערכה היא כי יש פי שניים מגעים שעולים בחקירות האפידמיולוגיות (כולל ילדים ואחרים שלחולה אין את מספר הזהות שלהם, או שאינו מעוניין למסור פרטים מזהים על אודותיהם או שאינו יודע או זוכר), ולכן בדיווח, כל אותם מגעים אינם נספרים כמגעים".
עם התוצאות בשטח קשה להתווכח. לפני חודשיים, כשפיקוד העורף נכנס לתמונה, היו במשרד הבריאות 800 תחקירנים פעילים. מאז, כאמור, נוספו כאמור 298 חיילים ועוד מספר לא ברור של עובדי רשויות (הדיווחים נעים מכמה עשרות למאות בודדות). העובדות הן שמשך החקירות האפידמיולוגיות, שאמור להגיע ל־36 שעות, התארך לארבעה ימים, "הכי גרוע שהיה לנו אי פעם", אומרים במערכת הבריאות. "50 אחוז בלבד מהחקירות מסתיימות תוך יומיים. עד לפני חודש, הממוצע היה 1.2 ימים". בנוסף, נכון לעכשיו מתבצעות כ־3,000 חקירות ביום, מתוך 5,500 מאומתים — 54 אחוז בלבד — כשעד יולי הצליחו לבצע יותר מ־90 אחוז מהחקירות.
בניסיון להרחיב את צוואר הבקבוק, אושר בימים האחרונים לגייס מאות חוקרים נוספים, והשבוע נודע כי ההסתדרות הרפואית פנתה לרופאים ולאחיות בגמלאות בבקשה להתגייס למערך החקירות האפידמיולוגיות. במקביל, הוצע להעביר את האחריות על ההודעה למגעים של כל מאומת לרשויות.
לאור הביקורת המקצועית על מיעוט החיילים שהשתתפו בתהליך, הודיע דובר צה"ל ביום שני על הקמת יחידה מיוחדת לחקירות אפידמיולוגיות, שלטובתה יוסטו מתפקידם 600 חיילי סדיר, בנוסף לעשרות חיילי מילואים. במקביל, כדי לייעל ולזרז את הבידודים של מי שנחשפו לחולים מאומתים, שוקלים במשרד הבריאות צעד חריג ושנוי במחלוקת: לבקש מכל מאומת לפנות לעצמו לאנשים שבאו עימו במגע קרוב ולעדכן אותם שעליהם להיכנס לבידוד. "אם היו לנו לפני חודש עוד 500 חוקרים, כפי שביקשנו, המצב היום היה אחר לגמרי", אומר בכיר במשרד בכעס.
בפיקוד העורף מסבירים את העיכובים והכשלים במצבו של מערך החקירות שהם ירשו ממשרד הבריאות. “בשישה שבועות עשינו מה שבמשרד הבריאות לא עשו במשך שישה חודשים. לא היה כלום. לא היו טפסים דיגיטליים לשאלונים של החקירות. אחיות מילאו טפסים עם עיפרון ואחרות עזרו להן להקליד את הנתונים. לא היו נהלים כתובים לשום דבר, לא היה תיעוד. צה”ל בונה עכשיו את מערכות המידע עבור משרד הבריאות”.
גורם אחר בפיקוד העורף מוסיף: “אין במשרד הבריאות בן אדם אחד שיודע לרכז הערכת מצב, למשל. אין תהליך סדור של קבלת החלטות. משרד הבריאות יודע לתת הנחיות לקופות? אפילו לרופאים המחוזיים שלו הוא לא מסוגל לתת הנחיות”.
במצגת שהוכנה לקראת פגישת עבודה עם משרד האוצר בתחילת אוגוסט, תיאר צה"ל את יעדי מפקדת "אלון" בנושא הבדיקות: קיצור זמן הבדיקה, מפנייה עד קבלת תוצאה, שיפור תהליך בדיקות המעבדה, ביצוע חקירת מגעים ובידוד מהיר. היעד לקטיעת שרשרת ההדבקה, כך נמסר בפגישה, הוא 24 עד 36 שעות. גמזו אף הבטיח שמספר הבדיקות ביום יגיע למאה אלף עד 1 בנובמבר.
אולם בפועל, משך הזמן שאורך כל אחד מהשלבים האלה דווקא התארך בשבועות האחרונים. נכון, הזינוק במספר החולים בהחלט משפיע לרעה, אבל לא די בו כדי להסביר את התארכות משך ההמתנה לתוצאות הבדיקה ואת משך החקירה האפידמיולוגית, שמגיע כעת לארבעה ימים ויותר, במקום יומיים כפי שהיה לפני חודש.
עדות נוספת לחריקות בהתנהלות פיקוד העורף נרשמה בשבוע שעבר, לאחר שמערך הבדיקות שהוא מפעיל בנקודות בידוק ביישובים שונים הושבת למשך יומיים. עקב שאיפת הרשויות לרדת בדירוג הרמזור מאדומות לירוקות, ובעידוד פיקוד העורף, הודיעו עיריות רבות לתושבים שלהן כי הם מוזמנים לבצע בדיקות קורונה, בלי סימפטומים ובלי הפניית רופא. "עיריית גבעת־שמואל מזמינה את התושבים לערוך בדיקות קורונה ללא עלות", נכתב בכרזה אחת. ובאחרת, מטעם עיריית פתח־תקווה, נאמר: "בדיקות לכל המבקש, ללא צורך בהפניה מקופת חולים, ללא עלות וללא צורך בתיאום מראש". התושבים באו בהמוניהם ו־19 מבין 24 מתחמי הדרייב־אין לביצוע בדיקות קורונה לא פעלו במשך יומיים, כדי "להקל על המעבדות ולאפשר להן ולקופות החולים להחזיר את תוצאות הבדיקות בתוך זמן קצר", כפי שנאמר בהודעת דובר צה”ל.
בכירה באחת מקופות החולים מספרת מה הוביל לדרמה: "לפני שבועיים פיקוד העורף יצא לערים האדומות הגדולות וניהל מבצעי בדיקות המוניים בלי לתאם עם הקופות. המבצע הזה נודע לקופות רק בדקה ה־90, ולמעשה הביא לקריסת המערכת, משום שעריכת בדיקות בהיקף כל כך נרחב היא בלתי אפשרית בלי תכנון מראש. הגיעו עשרות אלפי בדיקות בבת אחת, בזמן שיש קיבולת מסוימת לכל המעבדות. ברגע שעברו את הקיבולת הזו נתקעו עם דגימות רבות בלי יכולת לבדוק אותן".
7 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה בדיקה קופת חולים מכבי רחובות
בדיקת קורונה בדיקה קופת חולים מכבי רחובות
בדיקת קורונה בדיקה קופת חולים מכבי רחובות
(צילום: AFP)
בתגובה לעצירת הבדיקות פירסמה הסתדרות מנהלי ועובדי המעבדות הציבוריות הודעה חריגה שהצביעה על פיקוד העורף כאחראי למחדל. “אם מישהו רק היה טורח להקשיב לנו, הדברים היו נראים אחרת”, אומרת אסתר אדמון, יו”ר הסתדרות עובדי המעבדות. “פיקוד העורף עשו טעות של טירונים”, אומר בכיר באחת מקופות החולים. “הם הניחו שצריך למצות כמה שיותר את מספר הבדיקות שאפשר לעשות, אבל לא לקחו בחשבון את הצעד של ראשי הערים". בינתיים, השבוע שונתה ההחלטה וכעת ניתן להגיע לנקודות הדיגום רק באמצעות הפניה מהחקירה האפידמיולוגית או עם הפנייה של רופא.
"פיקוד העורף אמור לנהל ולווסת את הבדיקות, אבל הם לא מבינים מספיק", אומרת בכירה במערך. "בשבוע שעבר הקצו לכללית ולמכבי את אותו מספר בדיקות, כשמספר מבוטחי כללית כמעט כפול מזה של מבוטחי מכבי. בסוף יש יכולת מוגבלת של בדיקות, שתלויה במכשירים ובכוח אדם. כתוצאה מהעומס הגדול, יש אנשים שממתינים לתשובת מעבדה חמישה ימים. חזרנו לימים האלה".
לדברי הבכירה, לאיש מהשחקנים הראשיים במאבק נגד הקורונה, לא ברור מי בדיוק מנהל את האופרציה הלאומית המורכבת הזאת. "האם זה הפרויקטור, האם זה משרד הבריאות, האם זה פיקוד העורף?" היא שואלת, ומשיבה: "ברמת השיח, יש שיתוף פעולה. אנשים מקשיבים לגמזו, ונראה שכולם מאוד ממושמעים. אבל הרבה דברים נופלים בחיבורים, בממשקים, בעבודה המשותפת בין הגופים השונים. אחרי חצי שנה של הכנות אתה מצפה שכולם יעבדו בסנכרון, מה שלא קורה בשטח".
בכיר בפיקוד העורף אומר בתגובה: “הגדלנו את כמות הבדיקות בצורה משמעותית. נוצר לחץ להיבדק כי ראשי הערים שלחו את האנשים להיבדק, אבל עצרנו את העומס. בחלק מהמקומות המשכנו לדגום. בנושא הבדיקות הבאנו הישג מאוד משמעותי”.
הפתעה אחרת ציפתה לפני שבוע לאנשי משרד הבריאות, כשגילו לתדהמתם כי טופס החקירה האפידמיולוגית הרגיל הוחלף בצה"ל בטופס חדש, מבלי שהדבר תואם איתם. "מתחילת המשבר, עבדנו מול חיילי 8200 על הפיתוחים המקוונים", מספר גורם במשרד הבריאות. "לפני חודש פיקוד העורף הסתער על היחידה, וכל קשר בינינו נפסק. דברים שיזמנו והעברנו לטיפולם עברו באופן ישיר לטיפול פיקוד העורף, שלא התייעץ איתנו. אף אחות אפידמיולוגית לא ראתה את הטופס החדש לפני שהתחילו לעבוד איתו, אחת האחיות שעבדה עם החיילים גילתה אותו במקרה. אין להם שום הערכה או כבוד לניסיון המקצועי שלנו. הם לא שואלים ולא מתייעצים עם אף אחד, רק רצים קדימה. הם ביזבזו למדינה זמן יקר ביותר".
בניגוד למערכי החקירות והבדיקות שבנייתם עוד לא הושלמה, על מלוניות הקורונה היה אחראי פיקוד העורף מראשית המשבר. המטרה הייתה לבודד את המאובחנים החדשים מהקהילה באמצעות שהייה במלונות ובתי הארחה ייעודיים לחולי קורונה בלבד. המלוניות נפתחו ונסגרו בהתאם למספר החולים והנדבקים, אולם בחודש האחרון, שבו נשברו שיאי תחלואה, לא נרשם גידול במספר השוהים במלוניות.
לפי נתוני משרד הבריאות ביום שני השבוע שהו 3,302 בני אדם במלוניות הקורונה מתוך 51,209 חולים פעילים. לשם השוואה, ב־23 באוגוסט, שהו 2,762 בני אדם במלוניות מתוך 21,958 חולים פעילים. בעוד שמספר המאובחנים החדשים צמח ב־133 אחוז, מספר השוהים במלוניות הקורונה גדל רק ב־19.5 אחוזים.
אחת הסיבות לירידה היא סגירת ישיבות שבהן התגלתה תחלואה והשארת המאובחנים בהן במקום העברתם למלוניות. בנוסף, נוהל ההחלמה של משרד הבריאות קיצר את פרק הזמן להגדרת ההחלמה והביא לשחרור של חולים רבים מהמלוניות.
אבל מתברר שרבים מהמאובחנים החדשים מעדיפים פשוט לא להגיע אליהן. מסיכום של ישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר בין נציגי פיקוד העורף, קופות החולים, משרד הבריאות וחברת 'ביקורופא' עולה תמונה עגומה באשר למצב המלוניות. "תחזוקת המלונות אינה טובה, חולים מגיעים למלון ומבקשים מהקופות לחזור הביתה בגלל הלכלוך", נאמר שם. בנוסף נטען כי, "החיילים במלונות יושבים ללא מסכות ומסכנים את נציגי הקופות ואת כל האחרים".
על אף שהמלוניות מיועדות לחולים ונשאים, "אין נציג רפואי זמין ואין טלפון של איש רפואה מפיקוד העורף שאפשר לשוחח איתו כשיש בעיות", נטען בישיבה. ואם זה לא מספיק, "שתי חיילות במשל"ט המלונות מדברות באופן בוטה ולא מכבד אל נציגי הקופות, הן 'מענישות' את נציגי הקופות שלא ענו למיילים ומסרבות לקבל חולים מהקופות למלונות".
גורמים במערכת טוענים כי פיקוד העורף טרם גיבש מדיניות ברורה באשר לקליטה במלוניות של משפחות שבהן חלק מבני המשפחה חולים ואחרים לא, על אף שמדובר במקרים שכיחים. בנוסף, בקופות החולים טוענים כי פיקוד העורף מעדיף להימנע מקבלת חולים מסוימים. "הם מעדיפים לא לקבל חולים יותר מורכבים שצריכים טיפול רפואי יותר צמוד. פיקוד העורף מפחד לקחת אחריות על חולים יותר מורכבים ונציגיו מפעילים לחץ כדי לפנות אותם מהמלוניות לביתם, גם אם קופות החולים סבורות שצריכים להשאיר אותם שם. הם גם מעדיפים לא לקבל חולים שמעל גיל 80".
7 צפייה בגלריה
החולים לא רוצים להגיע. מלונית קורונה בגבעת אולגה
החולים לא רוצים להגיע. מלונית קורונה בגבעת אולגה
החולים לא רוצים להגיע. מלונית קורונה בגבעת אולגה
(צילום: אלעד גרשגורן)
גם חולים עם בעיות פסיכיאטריות לא כל כך פופולריים אצל פיקוד העורף. "לפעמים דורשים מאיתנו אישור מיוחד לחולים האלה, בתחושה שלהם הם לא תמיד מתאימים למלונית", אומר בכיר בקופת החולים. "כשבן אדם עם בעיות פסיכיאטריות הולך למלון רגיל, מישהו מבקש ממנו אישור מיוחד?" בפיקוד העורף אומרים בתגובה שאין מניעה לאשפז במלוניות אנשים מעל גיל 80 או חולים עם בעיות פסיכיאטריות.
מנגד, אחרים מספרים על חוויה חיובית ועל רצון מתמיד ועקבי מצד הצבא לנהל את מערך המלוניות בצורה טובה יותר. "הקשר עם פיקוד העורף השתפר משמעותית", אומר בכיר במערכת הבריאות שעובד מול פיקוד העורף באופן יום־יומי. "הערכות המצב השתפרו וגם ממשק העבודה בחמ"לים. בערב ראש השנה, למשל, הועברו אלפי אנשים למלוניות ללא בעיות מיוחדות. גם בהגעת הצוותים הרפואיים למלוניות חל שיפור משמעותי. ההחלטות לגבי השחרור הן שלנו ופיקוד העורף לא מתערב בהן. פעמיים ביום אנחנו עושים הערכות מצב עם הדרגים הבכירים בפיקוד והתחושה היא שהם קשובים לכל מה שקורה".
התנהלות לא אפקטיבית וכפל מערכות לא פוסחים כמעט על אף סעיף במאבק למיגור הקורונה. כחלק מריב סמכויות עם משרד הבריאות דורש פיקוד העורף שמוקד הטלפונים שלו, כוכבית 104, זה שאחראי לטעות המביכה עם הגננות, ייתן את המענה לשאלות הציבור בענייני קורונה. בפועל, מגיעות למוקד 4,000 פניות ביום, לעומת 40 אלף פניות שמגיעות למוקד משרד הבריאות, כוכבית 5400. "במקום לתת לנו עוד חיילים לתגבור המוקד המרכזי והמוכר שמוצף פניות, הם הקימו לעצמם מוקד נפרד", מאשים בכיר במרכז השליטה. "כשצריך וכשלא צריך, הם מקימים מערכת נפרדת".
הבעיות במפקדת "אלון" לא מונעות מפיקוד העורף לדרוש מהמדינה סכומי עתק עבור תרומתו למאבק הלאומי בנגיף. בפגישה עם משרד האוצר בתחילת ספטמבר, דרש צה"ל 680 מיליון שקל להקמת והפעלת המפקדה. עבור נושא ההסברה לבדו מבקש פיקוד העורף סכום של 64 מיליון שקלים, כגודל תקציב ההסברה השנתי של כמה משרדים ממשלתיים יחד. בינתיים, סרט הסברה לתוכנית הרמזור שהכינו נפסל לשימוש על ידי הפרויקטור גמזו.
“פיקוד העורף והצבא בכלל מצטיינים כקבלני משנה - תן להם משימה לוגיסטית, שדורשת כוח אדם בהיקפים גדולים, מהירות ואמצעים, והם מסתערים עליה בכל הכוח”, אומר רופא בכיר. “מי שהסמיך אותם לקבל החלטות ניהוליות במשבר שהוא רפואי מיסודו, עשה טעות”.
בפיקוד העורף אומרים בתגובה כי “משרד הבריאות לא מסוגל לתת הנחיות לקופות ואפילו לא למחוזות”, אומר גורם בפיקוד. “אין אפילו מסמך אחד שמנחה אותנו איך להיערך לחורף. הרי כשנגיע למאה אלף בדיקות בחורף הקופות ירצו עוד ועוד בדיקות, אז איך מחלקים את העוגה?”
"במקום המפקדה המפוארת שהם בונים ברמלה, היה אפשר לבנות עוד בית חולים", מסכם בכיר באחד מבתי החולים שביקר במקום, ובכיר אחר מוסיף במרירות: "בפרומיל מהסכום הזה היינו יכולים להביא עוד 1,000 סלקטורים כחוקרים. אם כמות החולים היומית לא תתחיל לרדת בקרוב אנחנו מדברים על קטסטרופה הרבה לפני 1 בנובמבר".
מדובר צה”ל נמסר: “מתחילת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, פיקוד העורף עובד בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות ופועל על פי הנחיותיו. כחלק מהמאמצים, הוקם בשבועות האחרונים מערך לתשאולים אפידמיולוגיים במפקדת ‘אלון’, במסגרתו הוכשרו כ־300 חיילים לסייע למשרד הבריאות במאמץ זה, 600 חיילים נוספים יוסטו בימים הקרובים מתפקידם ויתווספו למערך. המפקדה אחראית גם לתפעול וניהול מלוניות ההחלמה והבידוד. אנשי פיקוד העורף פועלים למתן מענה מיטבי לחולים השוהים במלוניות. צה”ל ופיקוד העורף מבצעים למידה והפקת לקחים על בסיס אירועים שונים באופן יומיומי”.
פרויקטור הקורונה, פרופ' גמזו, מסר: "פיקוד העורף נמצא ב־80 רשויות מקומיות. הוא מנהל משל"טים (מרכזי שליטה), דבר שאיש לפניהם לא עשה באירוע הזה, ומשקיע משאבים אדירים. האם הייתי רוצה יותר - התשובה חיובית. אני כל הזמן דוחק בהם להזדרז, אבל הם אמרו מראש שיהיו תפקודיים באופן מלא רק ב־1 בנובמבר. יש לנו שישה שבועות עד אז".
גמזו טוען כי מלכתחילה פיקוד העורף היה אמור לגייס 300 חיילים, שיצטרפו ל־800 אנשי משרד הבריאות. "לפני שבוע אישר סגן הרמטכ"ל גיוס של 300 חיילים נוספים. רמת התחלואה הגיעה ל־5,000 חולים ביום, אף אחד לא נערך למספרים כאלה. זה לא המערך שתיכננו, ואין מענה למספרים כל כך גדולים. הסגר נועד להוריד את מספר הנדבקים לכאלה שניתן יהיה לטפל בהם".
7 צפייה בגלריה
לא מתקרבים ליעדים שקבע. גמזו
לא מתקרבים ליעדים שקבע. גמזו
לא מתקרבים ליעדים שקבע. גמזו
(צילום: אוראל כהן)
לגבי השבתת מערך הבדיקות, אומר גמזו: "לפני חודש אף אחד לא רצה להיבדק. הייתה לנו אפשרות לבדוק 30 אלף איש ביום, אבל היינו מגיעים ל־18 או ל־20 אלף בלבד. כשהתחילה העלייה פתחנו דרייב־אין בערים האדומות, במטרה לאפשר בדיקות ללא ביורוקרטיה ולהקטין את התחלואה. המתחמים האלה אכן הביאו לעלייה גדולה במספר הבדיקות ולכן היה צריך לאזן את הדברים מחדש. זו לא אשמת פיקוד העורף. לגבי החקירות האפידמיולוגיות, התחלואה גדלה מאוד, ולכן גיוס כוח האדם לוקח יותר זמן. הם עובדים מאוד קשה והם מכווני מטרה. עכשיו בונים גדוד סדיר שיוקדש רק לזה".
אל”מ רלי מרגלית, מפקד מרכז החקירות במפקדת “אלון” לקטיעת שרשראות ההדבקה, הודף את הטענות על חריקות וכשלים בהפעלת המערך. עם זאת הוא מודה שמפקדת פיקוד העורף אינה מסוגלת היום להתמודד עם שיעורי התחלואה העדכניים.
“מערך החקירות נמצא כרגע בתהליך בנייה מתקדם בעצימות מאוד גבוהה. הוא הגיע למקום טוב יותר ממה שהיה בעבר. מה שעדיין לא מספיק טוב זה איכות החקירות. אנחנו לא מצליחים להגיע למספיק מגעים ולא מצליחים לדבר עם כל המגעים. הגדלנו את זה בצורה משמעותית אבל עדיין לא הגענו ליעד שהצבנו לעצמנו. בסוף אנחנו רוצים להגיע לכל אחד מהמגעים האלה ולהכניס אותם לבידוד”.
האם אתה מרוצה מהיקף הגיוס של חוקרים למערך?
“אני משיג את היעד ואפילו עולה עליו. בחלק מהמקומות לא הצלחנו להגיע למספרים שלהם ציפינו אז הבאנו ממקומות אחרים, אבל כשמסתכלים על המספרים זה תואם לחלוטין את מה שציפינו ואת מה שהתחייבנו עליו. סגן הרמטכ”ל, אלוף אייל זמיר, קיבל החלטה לפתוח גדוד נוסף שיעבה את מערך החקירות. אנחנו משתדלים לעשות את הדברים בשיא הצניעות ואנחנו חוטפים חיצים ממקומות לא הוגנים, ביקורות מכל מקום”.
7 צפייה בגלריה
חוטפים חצים. אל"מ רלי מרגלית
חוטפים חצים. אל"מ רלי מרגלית
חוטפים חצים. אל"מ רלי מרגלית
(צילום: יובל חן)
האם אתם מסוגלים לעמוד ב-5,000 חקירות ליום?
“לא. המערך שהקמנו לא אמור לתפעל 5,000 חקירות ביום. כדי להוריד את המספר הזה צריך להגדיל את כמות החוקרים ולהביא את זה לאיזושהי נקודת איזון שאני לא אנקוב במספר שלה”.
אם למערך אין יכולת לפעול מול שיעורי התחלואה, מה בדיוק נעשה בששת השבועות האחרונים?
“כשנכנסנו לעסק המספרים היו נמוכים בהרבה. אין אף אחד ביקום הזה שחושב שפיקוד העורף יכול להתמודד עם כל מספר שהוא בחודש וחצי. ואם מחר יהיו 10,000 מאובחנים ביום, גם ישאלו למה אנחנו לא מתמודדים עם המספר הזה? לא. אני בשום פנים לא מודה בשום כישלון”.
האם תעמדו ביעד של תפעול מלא עד 1 בנובמבר?
“בתחילת נובמבר המערכת תהיה מצוינת אם יהיו מספרים נורמליים. אם נמשיך עם 5,000 מאובחנים ביום נצטרך לעשות דברים אחרים”.