שתף קטע נבחר

דרוש גלגל הצלה לצונאמי של פשיטות הרגל

המשבר הכלכלי שמתלווה למגפת הקורונה מחייה פתרון. חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקף אשתקד יכול לאפשר להיחלץ מהמצב ולהיפטר מהחובות

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

המשבר הכלכלי של שנת 2020 שנגרם מהתפשטות מגפת הקורונה הוביל למיתון עולמי קשה. גם בארץ נקלעו אזרחים ועסקים רבים למצב כלכלי מחפיר והם מנסים לכלכל את צעדיהם הכספיים בין סגר לסגר. עשרות עסקים נסגרים מדי יום, אנשים פרטיים אינם מצליחים לסגור את החודש, ואין עוד כוחם במותנם בכדי לשרוד את אחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר מאז תחילת המילניום.

 

איך להתמודד עם החובות הנערמים וריביות ההוצאה לפועל הדרקוניות? דווקא בתקופה זו חשוב להכיר את גלגל ההצלה שקבע המחוקק הישראלי – הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שרלוונטי מתמיד.

 

מהו הליך חדלות פירעון?

בזמנים קשים אלו, השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה היום יומיים, הן של היחידים והן של התאגידים. כמעט כל אדם או תאגיד עושים שימוש באשראי במהלך פעילותם, לרבות רכישת מוצרים בתשלומים, ביצוע עסקאות מימון פיננסיות מורכבות, נטילת משכנתה לצורך רכישת דירת מגורים ונטילת הלוואות לצורך ניהול עסק וחיים פרטיים.

 

הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי, כשסיכון זה עומד במקרים רבים במוקד חיי הכלכלה. התממשות הסיכון מכונה – חדלות פירעון.

 

מה מטרת החוק?

מטרתו העיקרית של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא מחד גיסא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, כאשר לשיקום זה תועלת משקית כללית והיא אף משרתת את טובת נושי החייב. מאידך גיסא, המטרה היא להגדיל ככל האפשר את שיעור החוב שיפרע, כמובן עד לתקרת היכולת הכלכלית של החייב.

 

מרגע שהחייב קיבל צו פתיחת הליכים (המכניס אותו לגדרי ההליך), הוא אינו רשאי לפרוע את חובו לנושה אקראי בהתעלם משאר נושיו, וכך גם הנושה אינו רשאי לגבות את חובו מהחייב באופן פרטני.

 

איך מתנהל ההליך?

המקום בו יתנהל הליך חדלות הפירעון משתנה בהתאם לגובה חובותיו של החייב כדלקמן:

 

אם החובות גבוהים מסך של 150 אלף שקל, הליכי חדלות הפירעון יתנהלו בידי הממונה על הליכי חדלות פירעון בבית משפט שלום

 

אם סך החובות אינו עולה על 150 אלף שקל ההליכים יתנהלו בידי רשם ההוצאה לפועל.

 

במהלך ההליך, החייב עובר תקופת בדיקה של תשעה חודשים, במהלכה בוחן הנאמן את מצבו הכלכלי, ומגבש עבורו תכנית לשיקום כלכלי. לאחר מכן, השופט או הרשם דן בתוכנית המוצעת. ככל שהתוכנית ניתנת ליישום ניתן צו לשיקום כלכלי אשר קובע את האופן בו יפרע החייב את חובותיו מנכסיו (אם ישנם) ומהכנסתו השוטפת. בסוף תקופת התשלומים המוצעת, מקבל החייב הפטר מחובותיו.

 

הליכי חדלות הפירעון נמשכים כארבע שנים. אחד התנאים לקבלת הפטר בסוף ההליך הוא התנהלות בשקיפות ובתום לב. כשהחייב הוא תאגיד ההליך מסתיים באישור תכנית לשיקום כלכלי או בפירוק התאגיד.

 

אם החייב לא שיתף פעולה בהליך, הליכי חדלות הפירעון מסתיימים בביטול הצו לפתיחת הליכים.

 

מהם היתרונות?

להליך חדלות פירעון יתרונות רבים. במועד קבלת צו פתיחת ההליכים:

 

כל הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים של החייב מוקפאים, פרט להליכים פליליים ומנהליים.

 

כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי הגבייה בהוצאה לפועל יבוטלו לרבות עיקולים למיניהם.

 

לא יוטל על החייב צו לביצוע מאסר במקום קנס שלא שולם.

 

חשוב מאוד לפני שמשתמשים בבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, להיוועץ עם עו''ד המתמחה בתחום לנוכח העובדה כי רבים אינם מודעים להשלכות ההליך.

 

על חייב שנכנס להליך מוטלות הגבלות שונות, ובין היתר, הגבלה על החזקת דרכון ישראלי או תעודת מעבר, עיכוב יצאה מהארץ, הגבלה על משיכת צ'קים, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי (אפשרי השימוש בכרטיס לחיוב מיידי, דהיינו כרטיס ''דיירקט''), הגבלה על הקמת תאגיד חדש או השתתפות בהקמת תאגיד חדש.

 

בהתאם לבקשת החייב הממונה רשאי להסיר הגבלה אחת או יותר, באופן חלקי או מלא, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: אורי סוויסה
עו"ד ולדי גרייב
צילום: אורי סוויסה
מומלצים