שתף קטע נבחר

בקשה לתביעה ייצוגית נגד פייסבוק

גולשת ישראלית טוענת שהרשת אפשרה למפתחים לדלות מידע על חברי הפייסבוק של משתמשים שהורידו אפליקציות - תוך פגיעה קשה בפרטיות

גולשת ישראלית הגישה לאחרונה בבקשה לתביעה ייצוגית נגד פייסבוק העולמית ופייסבוק אירלנד בטענה שהחברות גרמו לפגיעה קשה בפרטיות של משתמשי הרשת כשאפשרו למפתחי אפליקציות לדלות מידע אישי ורגיש על אודות חבריהם. זאת, לדבריה, מבלי ליידע אותם על כך או לקבל את הסכמתם, ותוך שאפשרו למפתחים למכור את המידע הרגיש לכל המרבה במחיר – בדומה לפרשת קיימברידג' אנליטיקס.

 

את התביעה היא הגישה באמצעות עוה"ד עמית גולד, אבישי כהן וד"ר גיא שגיא. לדבריה, בהגדרות הפרטיות שלה היא הגבילה חשיפת מידע לחברים בלבד אבל לא ידעה שלמרות זאת, פייסבוק העבירה את כל המידע על אודותיה למפתחים של אפליקציות שחברי הפייסבוק שלה השתמשו בהן.

 

היא טוענת שבשנים 2015-2010 אפשרה פייסבוק לעשרות אלפי ואולי אף מיליוני מפתחי אפליקציות לשלב אותן בפלטפורמה באמצעות ממשק בשם Graph API V1. ממשק זה אפשר להם לקבל ולאסוף מידע נרחב שכולל בין היתר תאריכי לידה, מקום מגורים, מצב תעסוקתי, השכלה, מצב משפחתי, עמדות פוליטיות, העדפות מיניות, פעילויות, תחומי עניין ועוד, לא רק על המשתמשים שהורידו את האפליקציות אלא גם על חברי הפייסבוק שלהם.

התראות פייסבוק (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

באפריל 2014 פייסבוק אמנם הודיעה שתפסיק לאפשר את העברת המידע והשיקה את הממשק Graph API V2 שלכאורה לא היה אמור להעניק למפתחים גישה למידע. אלא שלפי הנטען, הם המשיכו להשתמש בממשק הישן שנה נוספת וגם לאחר מכן ועד יוני 2018 לפחות היא אפשרה לאלפי מפתחים נבחרים שנכללו ב"רשימה לבנה" להמשיך לאסוף את המידע האישי הרגיש.

 

בבקשה צוין כי ב-2011 פתחה נציבות הסחר הפדראלית בארה"ב (ה-FTC) בהליכים נגד פייסבוק עקב התנהלות לא הוגנת ומטעה כלפי המשתמשים, וב-2020 החברה נקנסה בכחמישה מיליארד דולר והוצא צו מוסכם שבמסגרתו התחייבה לשנות את התנהלותה.

 

אלא שכאמור, היא לא פעלה בהתאם לצו והמשיכה לפגוע במשתמשים. לפיכך, ב-2018 ננקט נגדה הליך דומה על ידי רשות הפרטיות בבריטניה, שהטילה עליה את הקנס המרבי האפשרי בסך 500 אלף פאונד, וכיום מתנהלים נגדה הליכים משפטיים ברחבי העולם.

 

בבקשה נטען כי פרשת קיימברידג' אנליטיקס הוכיחה ביתר שאת את היקף הפגיעה העצום במשתמשים כתוצאה מהעברת המידע למפתחים שמוכרים אותו לחברות שמשתמשות בהם לצרכיהן.

 

עוד נטען כי פייסבוק הטעתה את חבריה לחשוב שהם שולטים בהגדרות הפרטיות שלהם אלא שבפועל גם אם הגבילו את האפשרות להשתמש בנתונים שלהם – המידע עליהם הועבר גם הועבר. בכך, על פי התביעה, פגעו פייסבוק ופייסבוק אירלנד בפרטיות המשתמשים, הפרו את ההסכם איתם ואת חובות הגילוי ותום הלב, התרשלו והתעשרו על חשבונם שלא במשפט – גם לפי החוק הישראלי וגם לפי הדין הקליפורני שחל על פייסבוק אירלנד.

 

בית המשפט התבקש לפסוק לכל תושב ישראל שהחזיק פרופיל פייסבוק מ-2012 (מועד פרסום צו ה-FTC) ועד להגשת הבקשה פיצויים על הפגיעה בפרטיות והפרת הדין, כשלהערכת המבקשת מדובר בכחמישה מיליון משתמשים. הנזק האישי לכל משתמש הוערך בזהירות ב-100 שקל לפחות לשנה (בסך הכול 800 שקל לכל אחד).

 

עוד התבקש בית המשפט להורות לחברות לחדול מההתנהלות הפוגענית, למסור נתונים על הרווח שהפיקו כתוצאה מהעברת המידע ולהעבירו לידי הנפגעים. תגובתן של פייסבוק ופייסבוק אירלנד (באמצעות פייסבוק ישראל) לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה

 

  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשים: עוה"ד עמית גולד, אבישי כהן וד"ר גיא שגיא, חבר סגל במכללה האקדמית נתניה
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים