רק בשביל לקבל חיזוק

פתאום פרצנו בבכי נורא על מה שקורה לנו. על המדינה הנהדרת שלנו ועל שבט אחינו ואחיותינו שהולכים ונשברים.

מה שמפתיע כאן הוא שבכינו כל אחת בביתה, בלי שידענו ששתינו מייללות במקביל.

אצל שתינו היה מחולל זהה: ראינו ושמענו את רונה קינן שרה את 'אני מאמין' (הידוע יותר כ'שחקי, שחקי על החלומות') מאת שאול טשרניחובסקי). שתינו צפינו בסרטון הזה שוב ושוב: שמענו את הניקיון השירִי החף מפאתוס, השילוב של שפת הסימנים, והכאב והקול של רונה, והמילים האלה, שאין שווה להן ליופי, לתקווה ולעצב.

ואז שוטטה המצלמה על פני אנשים בלב ההפגנה בבלפור: ואנו בוכות שוב עכשיו, בעת הכתיבה. חלק מהקהל שר (זה מעיד על גילם: לבנות ולנכדות אצלנו אין מושג מהו השיר ומדוע שקלו להחליף את 'התקווה' ב'שחקי, שחקי' כהמנון לאומי. כי מה לזה ולתוכנית הלימודים).

הפנים שהראתה המצלמה היו מובסות, עצובות ועייפות. ככה זה כאשר כולאים ומצמיתים מיליונים, אבל אין אוכפים את הדין על כולם, גם אם הם קהלים מדביקים. הסגר המופקר הזה הורג אותנו, אזרחים מצייתים. ומבחינתנו אין מצב שלא נבטא זאת. הרי המתכונים שלנו אינם נכתבים מפרבר במאדים, ולטוב שבנזידים יש כרגע טעם של החמצה מרה. תודה שקראתם.

מרק “אם תרצו”

המרק הזה, מרק שורשים, עשבים וירקות, פותח אצלנו רשמית את הסתיו, וגם את עונת "אחרי החגים" או "בין השרבים". למעשה, זהו מרק סעודה מפסקת וגם סעודה מבדלת שמכינה כל שנה קרין הרץ, חמות ומחותנת קרובה ואהובה, שאתם אולי כבר מכירים אותה מרוב שאנו מרכלות עליה במדור זה.

השם המתאים לו ביותר הוא "מרק מחזק", בשל נתחי הירקות החצויים, צרורות הירוקים, עצמות המוח, הבשר והעוף. חובה לציין כבר עכשיו שהמרק מצוין גם בגרסה צמחונית. אנחנו קוראות לו "אם תרצו" בשל גיוון האופציות והגיוונים.

מרק זה מחייב סיר גדול והרבה חצאי ירקות כמו כרוב, כרובית, גזר, דלעת. ואם מכינים אותו לקהל גדול – כדאי ללוות את המרק בקניידלך (גם אלה מן האבקה המוכנה של 'קנור' בסדר גמור), באטריות ביצים או בשפצל, או בעלי לזניה שבורים, אבל כמובן, אך ורק אם תרצו!

כמרק מחזק, הוא נפלא למאושפזים, אבל גם לאושפיזין שעומדים רחוק עקב החוקים החדשים. והוא נפלא גם, כמובן, לכל אלה הזקוקים להרבה יותר מקורטוב של נחמה, שרוצים חיבוק במקום פרוטוקול של תו סגול, והריחוק החברתי מצמית אותם.

המרק הזה הוא גם חיבוק מאיתנו.

החומרים (ל־8־12 מנות):

ירקות:

מנקים, קולפים ושומרים את הקליפות בצד:

3־4 גזרים קלופים

2 ראשי קולרבי, ללא כרבולת, קלופים

1 ראש שומר גדול קלוף

4 בצלים בינוניים קלופים

250 גרם נתח דלעת קלופה

1 בטטה קלופה

1/2 כרוב ירוק וצפוף

1 כרישה, חצויה לאורך ושטופה, גם החלק הירוק

2 פלפלים ירוקים, חצויים ומנוקים

1 שורש ג'ינג'ר באורך של כ־6 ס"מ, קלוף וחתוך לשניים לאורך

עשבים:

1 שורש פטרוזיליה יפה עם העלים הירוקים, מנוקה, מקורצף וקלוף (אם לא מוצאים - אז תשכחו ממנו)

1 צרור שמיר

1 ראש סלרי, קלוף וחצוי

1 כוס עלי דפנה יפים וטריים, מעוכים לתוך האגרוף שלכם

תיבול:

1 ראש שום קלוף ושטוף

מלח, פלפל לפי הטעם

3 כפות אבקת מרק או אבקת ציר לפי הטעם

3 כפות רוטב סויה

בשרים:

0.5־1 קילו עצמות מוח ועצמות רגל שטופות (או קצת יותר)

1 קילו בשר אסאדו / שפונדרה חתוך לחתיכות גדולות עם העצם

4 כרעי עוף מפורקות לפולקעס וירכיים

ההכנה:

1. שוטפים היטב את הסלרי, הפטרוזיליה והשמיר. מפרידים את הגבעולים מצרור העלים.

2. מכינים בסיר נפרד כעין ציר מקליפות הירקות, כולל קליפות השום והבצל, ומגבעולי העשבים. מכסים במים רותחים ומביאים לרתיחה.

ואז - מכסים, מנמיכים טמפרטורה ומבשלים כ־20 דקות. מניחים בצד.

3. שמים את כל החומרים, כולל הבשרים והעצמות, הירקות, העשבים והתבלינים, בסיר גדול מאוד.

4. מסננים את ציר הקליפות שבושל בנפרד ומוסיפים גם אותו לסיר הגדול.

5. מכסים במים רותחים בגובה 3 ס"מ מעל לחומרים ומביאים לרתיחה מבעבעת.

6. מכסים, מנמיכים חום עד כמה שניתן ומבשלים על אש קטנה שלוש שעות או עד שהבשר והעוף, נו, כן, נימוחים.

7. מניחים להצטנן. מי שרוצה, יוכל לקפות את השומן שעלה במהלך הצינון. שומרים את השומן לאוהבי הז'אנר.

8. הצעת הגשה: מה שמייחד מרק זה הוא נתחי הירקות הגדולים שבו. הם, יחד עם השורשים והמוני הירוקים, מעניקים לו את סגולות הבריאות והחיזוק. קרין מגישה את הירקות על פלטה שטוחה, ולצידה מניחה קערה עם נתחי הבשר והעוף המסוננים. בצד יש חרדל וחזרת, ועוד לא נולד האדם שהיו לו טענות. העשבים שנתנו כבר את לשדם, נסחטים ונזרקים, ולמרק העוצמתי והארומטי אפשר להשליך נודלס וקניידלך, ושפצלי וכופתאות מעניינות, ולתבל חזק במה שאוהבים. אם המרק מרוכז מדי, מדללים במים, או מקפיאים חלק מן הציר המרוכז. תמיד נעים לפגוש בפריזר מכר טעים ששכחתם ממנו.

מרק פטריות מוקרם של עז תלם

אנחנו נהנות מן הספר החדש 'פודי - המון מתכונים מנצחים' שכולל מתכונים מלוטשים של בלוגרים ישראלים מפורסמים המאוגדים באתר Foody שגם אחראי על הוצאת הספר. זהו אוסף שמתאים במיוחד למבשל הביתי, למשפחה ולילדים, עם חריגות אתניות ומתוקות שמשמחות אותנו בכלוב שלנו. אלה מתכונים שאפשר לסמוך עליהם, שכוללים כל פרט מידע נחוץ ופותחים אשנב לעולמו של כל בלוגר. מלבד הקפדה על כל אות, כל מתכון מתפאר בתצלום הורס (נמרוד סונדרס, שני הלוי ודרור עינב).

מהספר המעשיר הזה, ממיטב תנובת הפולקלור המטבחי הכביר של ארצנו הזעירה, בחרנו להביא מתכון של הבלוגר המצוין עז תלם.

חומרים (ל־5־6 מנות):

למרק:

חופן פטריות שיטאקי מיובשות

1 כרישה בגודל בינוני, שטופה היטב

2־3 כפות שמן קוקוס

2־3 סלסילות פטריות מסוגים שונים (למשל, שמפיניון, פורטובלו, יער)

2 כפות מים רותחים

2־3 כפות רוטב סויה

400 מ"ל (1 קופסת שימורים) קרם קוקוס

מלח ופלפל שחור גרוס

להגשה:

1־2 גבעולי בצל ירוק, קצוצים דק

ההכנה:

1. שוברים בידיים את הפטריות המיובשות, מעבירים לקערה. יוצקים 2 כפות מים רותחים מעל הפטריות ומשרים 20 דקות.

2. חותכים את הכרישה לרצועות דקות (כולל החלק הירוק), ואת הפטריות הטריות חותכים גם לפרוסות או רבעים.

3. מחממים את שמן הקוקוס בסיר בגודל בינוני. מוסיפים את הכרישה לסיר ומטגנים על להבה בינונית 3 דקות, עד ריכוך קל.

4. מגבירים את עוצמת הלהבה, מוסיפים את כל הפטריות ומטגנים על להבה גבוהה אגב ערבוב כ־10 דקות, עד שהפטריות התרככו ומרבית נוזליהן התאדו.

5. מוסיפים את הסויה, מעט מלח ופלפל ואת הפטריות המיובשות ומי ההשריה שלהן. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מבשלים על להבה נמוכה 5 דקות. מוסיפים את קרם הקוקוס ומבשלים 2־3 דקות נוספות.

6. בעזרת בלנדר ידני טוחנים את תכולת הסיר - אפשר לטחון ביסודיות למרק חלק ואפשר לטחון חלקית רק כדי שיסמיך מעט. אם המרקם שמתקבל סמיך מדי ניתן להוסיף עוד מים.

7. טועמים ומתקנים תיבול לפי הטעם. מחלקים לצלחות הגשה ומעל הכל שמים מעט בצל ירוק קצוץ.

חשמלית ושמה תשוקה

היפה במסחטות ההדרים הוא, שגם הפלסטיקית, הקטנה והחלשה עדיין יודעת לסחוט מיץ. אבל אם כמונו אתם מתחילים את הבוקר במי־לימון ובכל יום בשנה נסחט פרי הדר, אתם יודעים שלפעמים גם מסחטה חשמלית לא תוציא מים מן הסלע, כלומר מן התפוז או הליים היבשושיים. זה לא קורה עם מסחטת ההדרים מתוצרת 'ברוויל' (Breville) האוסטרלית. היא מגירה מכל הדר קילוח מפתיע של מיץ. סוחטת באופן חכם כל כך שהיא אולי מתאמצת, אבל הסוחט האנושי ממש לא. טוב, בכל זאת מעורב כאן חשמל, שנהנה לעשות את העבודה במקומכם.

הפרי עצמו נראה לאחר הסחיטה כאילו ביקר אצלו פקיד שומה: מרוקן מכל תוכן.

את זה מאפשרות שתי תכונות, מנוע חזק והזיז במרכז המסחטה העגולה שעליו תוקעים את חצי ההדר המועמד לסחיטה. הפרי מתקבע ואז מורידים עליו את הזרוע עם הכיפה. הפרי לא חלם שבכוחו לייצר פכפוך כזה.

זאת ועוד: חלקה העליון של המסחטה מותקן מעט בזווית, וכך ניגר כל המיץ מן הקערה שבה הצטבר היישר אל הכוס, וחוסך לכם את הפעילות האירובית המהדהדת של הקשת הקערה בדפנות או בברז, כדי לשחרר עודפי־מיץ.

מלבד זאת היא יפה עד מאוד, המסחטה הזו, מראה מט־מתכתי, וכפי שגילו לנו לאחרונה, מתברר שיופי דווקא כן קובע (כדאי להציץ גם בקומקום החשמלי המהיר, המעוצב והמתכתי של ברוויל. חתיך).

מחיר: תלוי בגודל ויקר, מ־1,300 ועד 1,760 שקל. אכן, אף אחד לא מושלם.