גיל ססובר חיכה באולפן לגמל שהיה צריך להיכנס לסט. לפי התכנון הוא היה אמור לרכוב עליו מול קהל חי בתוכנית האחרונה של "המעגל" עם דן שילון. רק שכמה דקות לפני שזה קרה, אירעה תקלה: הגמל מת. "הגעתי לשילון כל פעם עם חיה אחרת", נזכר ססובר. "התחלנו בקטן. אוגר, חמוס, ואז זה עבר לנחש ולעוד חיות. לתוכנית האחרונה חשבנו, מה נביא, פיל? אז אמרנו, ניקח גמל".
כתבות נוספות למנויים:
מאיפה הבאתם גמל?
"פנו לבדואי שיש לו גמלים. הבעיה היא שיש דרך מסוימת להעביר גמל - לא זוכר אם רק בישיבה או רק בעמידה - ומי שהוביל אותו טעה. אני מחכה, ופתאום מישהו אומר, 'גיל, הגמל מת'. לא הבנתי. אמרתי, 'מה זה הגמל מת? ירו בו? איך מת?'"
מה עשית?
"יצאתי עם כולם לדשא באולפני הרצליה. השאירו את הגמל שם. זה היה כמו סצנה בקולנוע. גשם יורד, חיה עצומה שוכבת ואני עומד עם מטרייה. ואז כולם התפזרו. הרגיש כאילו הייתה הלוויה וכולם הלכו ואני נשאר לבד, יושב עם הגמל ובוכה. זה לא סתם ג'וק שדרכו עליו. בתרבויות מסוימות נותנים 50 גמלים תמורת אישה. אתה אומר, 'ספינת המדבר הזאת מתה בגלל גאג מטופש?' אבל זה מה שקרה".
20 שנה אחרי, אין סיכוי שתראו את ססובר בן ה-48 רוכב על גמל בשום תוכנית. ההומור נשאר, אבל הסגנון השתנה. אהוב הבנות מ"הקומדי סטור", זה שהכניס לז'רגון משפטי נונסנס של ילד דתי עם שערות באף, מעלה לפייסבוק סרטונים בלייב על פרשת השבוע עם הילדים שלו, כשהוא חובש כיפה. ססובר מתחזק ורק השמיים הם הגבול.
"אני לומד בבית כנסת גמרא, עם שלושה רבנים שונים. אני מתחבר למסורת ולחגים. לא אעבוד בשבת. אני עושה קידוש, הבדלה ואני מאוד בתוך זה. גם יוצא לי ללמד. הרבה זמן אמרו לי לעשות את זה ואמרתי מי אני ומה פתאום. ואז ביקשו ממני בבית הספר של הילדים, ואמרתי אוקיי. ואז גם פנו אליי מכל מיני ארגונים לדבר על יהדות. אז אני הולך לבתים ומדבר, נותן הרצאות".
מתי התחילה ההתחזקות?
"המוות של אבא שלי לפני 14 שנה היה שוק. אחרי זה הרגשתי צורך לעשות קידוש. לא ידעתי להתפלל ומה עושים, אז התקשרתי לחבר עם כיפה סרוגה והייתי מגיע כל בוקר להתפלל אצלו בגבעתיים, ואחר כך חוזר למנחה ולערבית".
יש סיכוי שתחזור לגמרי בתשובה?
"הלוואי. אני רוצה, אבל אני חלש. שאפו לעדן הראל ועודד מנשה שמצליחים".
את הראל ומנשה ססובר מכיר מקרוב. הוא פוגש אותם בימים אלה במסדרונות ערוץ 20. ביום ראשון הקרוב תעלה שם "לילה טוב מאוד" (תשודר בימי ראשון עד חמישי ב-22:30), תוכנית לייט נייט בהנחייתו. "אנחנו רוצים להבליט דברים טובים שקורים באותו יום. איך יחידת גולני או צנחנים התגייסה לעזור לחקלאי שנתקע בקטיף ליצ'י, או מוהל שבמקרה היה במלונית קורונה ועשה ברית. אנשים נמצאים היום במצב שהם מחפשים את נקודות האור".
ססובר - שנשוי לרוני, מספר 9 ברשימת ימינה לכנסת - לא נלחץ מכך שהפלטפורמה עלולה להרחיק קהל שמתחבר יותר לצחוקים ופחות לפוליטיקה. "אין לי שום דילמה. פנו אליי, אמרתי איזו תוכנית אני רוצה לעשות וזהו. אף אחד לא אמר לי מה זה יגיד לפניך ומה ההוא יגיד אחריך. בא לי להיות אני. למה, מה אומרים על הערוץ?"
טוענים שאין בו סיקור עיתונאי נקי, שהוא נחשב לשופר של נתניהו.
"אני לא מרגיש את זה. להפך, אני רוצה להביא אורחים מכל קצוות הקשת. לאחד ולחבר. אף אחד לא התערב בתכנים של התוכנית. גם על ערוץ 11 או 12 או 13 אומרים דברים. אני אוהב את ערוץ 20. אפילו ב'פטריוטים' רוצים לעשות טוב. אני לא חושב שיש שנאה בערוץ הזה. יש לי שם חברים כמו עודד ועדן. את שמעון ריקלין פגשתי פעם במעלית והוא היה סופר-נחמד. יש לו דעות פוליטיות מסוימות, ואנשים עם דעות פוליטיות אחרות ידברו בערוצים אחרים. זה בעיני המתבונן. גם בועז גולן סופר-נחמד ומקסים. אני לא טומן את הראש בחול, אבל אני אשאף לארח את כולם".
לא בטוח שכל המגישים שם שותפים לאג'נדה של אחדות. ריקלין, למשל, אמר ש"השמאל חבורת פדופילים סוטים" על רקע נאום הטרנסג'נדרית בת התשע בעצרת הגאווה.
"את יכולה למצוא מלא דברים שקרו בכל מיני מקומות, אבל אני לא נכנס לזה, אני מחפש את הדברים החיוביים. לכל מגיש יש פליטות פה. כל יומיים מישהו מתנצל על איזו מילה שהוא אמר".
אם בערוץ ערבי היו מזמינים אותך להגיש את התוכנית הזאת, כשלפניך ואחריך יש מגישים שאומרים לכאורה דברים פחות טובים על ישראל, היית מסכים?
"אם באל-ג'זירה היו פונים אליי לעשות תוכנית מאחדת ומחברת, אז למה לא? ערוץ 20 זה ערוץ יהודי-ישראלי ואני מתחבר לתכנים האלה. אגב, כשהייתי בפריים-טיים, ביקשו שאוריד את העגיל ואבוא עם חליפה. יותר ייצוגי. זה הפתיע אותי. חשבתי שלקחו אותי בגלל מי שאני וזה היה חלק מזה. זה לא משהו שביקשו ממני בערוץ 20. לא אמרו לי כלום על העגיל או בכלל".
תהית אם הציעו לך את התוכנית בגלל הכניסה של אשתך לפוליטיקה?
"אני לא בטוח שידעו על רוני. זה ממש לא קשור אליה".
הוא ורוני, עורכת דין במקצועה, נשואים 16 שנה. הם הורים לארבעה, בגילי עשר עד שנה ושמונה חודשים, ומתגוררים בשכונת המשתלה בצפון תל-אביב. במערכת הבחירות האחרונה היא עשתה כותרות, לא תמיד בהקשרים חיוביים. את רוב האש חטפה בגלל ציוץ בטוויטר שבו כתבה: "לסבתא שלי ז"ל, זו שעלתה אחרי השואה והצביעה כל חייה למפלגת העבודה היו משפטים קבועים - 1) ערבי טוב זה ערבי ..... 2) אם תסובב את הגב לערבי הוא יתקע בו סכין. 3) תהיי חברה של מי שבא לך, חתונה רק עם יהודי. סבתא תמיד צודקת".
ססובר מיהר להגן על רוני בפוסטים שפירסם. "אשתי היא חצי ממני", הוא אומר עכשיו. "ודאי שאם פוגעים בה אני אעשה כמיטב יכולתי לשמור עליה. לקחו כל מיני ביטויים שנאמרו בלהט פיגועים, למקומות שונים ממה שהם היו. רוני היא בן-אדם שבא לעשות טוב. היא לא אמרה דברים פוגעים".
הציוץ ההוא לא היה פוגעני?
"אני מכיר את אשתי, היא לא רוצה להרוג אף אחד. זה היה שיא הפיגועים. תקופה של סכינאות ברחובות. היא דיברה על פיגוע מסוים שראו אדם שרץ עם סכין ומכלה יהודי. אז היא התבטאה, זה הכל. ואז לוקחים את זה למקומות לא נכונים ובלהט בחירות עושים מזה כל מיני עניינים".
טענו שהיא הורידה מהאינסטגרם תמונה שלה בבגד ים בגלל טלפון נוזף מאיילת שקד.
"לא היה ולא נברא. לא עלתה תמונה לא ראויה, רוני לא אדם של תמונות לא ראויות, ולא היה טלפון מאיילת שקד. היא לא בן-אדם שיגידו לו 'תורידי'".
לפי הסקרים, אם היו בחירות עכשיו רוני הייתה מצליחה להיכנס לכנסת.
"אנחנו לא בתקופת בחירות. רוני היא מנכ"לית של חברה שמטפלת בהלומי קרב ולא החליטה מה דרכה. זה לא על הפרק. עברנו סיבוב אחד כזה, קשה לי לומר מה יהיה".
התקופה הנוכחית קשה לססובר גם אם עדיין לא הולכים לבחירות. האווירה הפוליטית מעיקה עליו, גם העימותים בין מפגינים לשוטרים ברחובות. "יש שם דברים שאתה לא רוצה שהילדים שלך יראו. אנשים עפים באוויר, אלימות, מדברים לא יפה. מצד אחד צועקים להוריד את ביבי ומצד שני יש אנשים שלא רוצים להוריד אותו. מה קורה בסוף? זה גולש לאלימות נגד שוטרים ונגד החוק, ואז גם מוסיפים את החרדים. צריך להבין שאנחנו במקום אחר. התחילה לרדת התחלואה, אז עוד פעם נצא לרחובות? זה הזמן לעזוב את השכל ולעבוד עם הלב".
אנשים יוצאים לרחובות כי זו הדרך שלהם להתמודד עם מה שקורה ולנסות להשפיע.
"ההפגנות יעזרו למישהו? לאמן שאני מכיר אין מה לאכול, אנשים שעזבו את המקצוע צריכים עזרה. אני לא נגד הפגנות, אני בעד כל דבר שנעשה במסגרת החוק. אני אוהב חרדים ואוהב חילונים. זה כמו התקוטטות של ילדים".
בעקבות המחאה ברחובות ססובר תיכנן הפגנה מסוג אחר. "הפגנת אהבת חינם", הוא קרא לה. "כשהתחילו ההפגנות אמרתי, 'קח את עצמך אלפיים שנה אחורה ובית המקדש חרב'. בא אויב חיצוני וכשאנחנו לא מאוחדים, אנחנו לא מסוגלים להתגבר על צרות. אמרתי, נעשה הפגנה של אמנים, חיבורים על הבמה שלא נראו כמו אביב גפן עם שולי רנד או שרית חדד וקרן פלס. רצינו לעשות את זה בפארק הירקון, ואז היה סגר, אז העברנו את זה למסך של ערוץ 20".
הקריירה שלו התחילה במופעי סטנד-אפ שהזניקו אותו ל"קומדי סטור" - הצלחה שהביאה לו תוכניות בערוץ 2 כמו "ערב לא רגיל", "גלגל המזל" ו"מזל טוב". במקביל הנחה בערוץ הילדים את "הוגו", כיכב במחזות זמר כמו "פיטר פן" ו"שלושת המוסקטרים" והוביל קמפיינים.
בשנות התשעים הוא היה אחד האנשים הפופולריים במדינה, עד למצב שבו מעריץ שלו שינה את שמו לגיל ססובר ומעריצה קיעקעה את שמו על גופה. "כשמישהי מראה לך קעקוע אתה אומר, 'וואו, זה קצת רחוק מדי'. אני בן-אדם שאוהב את הפרטיות שלו. זו הסיבה שלא מעניין אותי ריאליטי. כולם פנו וכל עונה מציעים לי מחדש".
4 צפייה בגלריה
גיל ססובר עם ה''קומדי סטור''. בשנות ה-90 הוא היה אחד האנשים הפופולריים במדינה
(צילום: רפי דלויה)
מה אתה זוכר במיוחד מהימים בפריים-טיים?
"בזמנו, לפני הגמל, באתי לדן שילון על סוס ואני רואה שבמוניטור מצלמים אותו וקולט שנופלות קוביות מהישבן תוך כדי. הצלם צילם והקהל ראה את זה. אז אמרתי, 'דן שילון מהריח' במקום 'דן שילון מארח'. זה מה שיצא לי!"
ב-1999 ססובר ירד מהמסך ועשה תואר ראשון בפסיכולוגיה. "לכל אחד יש אירוע מכונן בחייו, אצלי זה המוות של אבא שלי. הוא היה איש שב"כ, אדם צנוע. מיוחד. הוא לא סיפר ולא התהדר. יום אחד אחי התקשר ואמר לי שאבא נפטר. הוא היה אדם בריא בן 63. כנראה עבר אירוע לב. הצליח להגיע לבית החולים עם האוטו. עד לאותה נקודה לא ידעתי טרגדיות. זה היה אירוע שנתן לי פרופורציות".
"עד כמה הילדים שלך מודעים לפרסום שלך?
"הילדים שלי מספקים דרמות בעצמם. פעם התקשרו מהגן של הבן שלי וסיפרו שהוא הכניס חרוז לאוזן. הלכתי למיון. רופאת אף, אוזן גרון באה עם ערכה גדולה ובסוף הוציאה את החרוז עם פינצטה. מה, אין לי כזו בבית? בשביל זה חיכינו שעות?
"קצת אחר כך, כשהוא היה בן חמש, טיילנו בוונציה והוא הכניס חרוז לאף. אמרתי, במקום ללכת לרופא ולהסתבך עם ביטוח וכסף, אני כבר יודע איך מוציאים את זה. לקחתי פינצטה ובעזרת האור של האייפון ניסיתי להוציא את החרוז. אני מנסה ולא מצליח. אמרתי, מה עושים עכשיו? בקיצור, היה שם שואב אבק. לקחתי אותו והופ! יצא. זה בטח הוציא לו גם חצי מהכליה אבל עשה את העבודה".
פורסם לראשונה: 08:33, 16.10.20
