שתף קטע נבחר

צוואתה של בת 90 בוטלה בגלל מעורבות בנה

בתחילה הורישה האם את רכושה לשלושת ילדיה, אך מהצוואה השנייה נושל בנה הבכור. בביהמ"ש התגלתה התנהלות קלוקלת של האח הצעיר

בית המשפט למשפחה בתל אביב הורה לאחרונה על פסילת צוואתה האחרונה של אישה שהלכה לעולמה בגיל 90, ובמסגרתה ביטלה צוואה קודמת ונישלה את בנה הבכור. השופטת ורד שביט פינקלשטיין הגיעה למסקנה שהצוואה האחרונה פסולה על בסיס דעתו של מומחה שלפיה הקשישה לא הייתה כשירה, ועדויות בתה, עורך הצוואה והעדים חשפו מעורבות פסולה של אחיה הקטן. משכך הורתה השופטת על קיום הצוואה הראשונה.

 

המנוחה חתמה על הצוואה כשהייתה מאושפזת בבית החולים עקב בעיות רפואיות קשות, חמישה חודשים לפני מותה. בניגוד לצוואתה הראשונה - שבה הורישה את כל רכושה לשלושת ילדיה בחלקים שווים במסמך קצר וענייני - הצוואה האחרונה הייתה סבוכה וכללה סעיפים ארוכים ומסורבלים.

 

נקבע בה כי בנה הבכור ינושל מהעיזבון בשל התנהגות מחפירה ואילו בנה הצעיר יקבל שליטה מלאה על חלוקת העיזבון ובעלות על דירתה, ויעביר לאחותו מיליון שקל לצורך רכישת דירה, כשלא ברור מהיכן יילקחו הכספים.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאחר שנפטרה הגיש בנה הצעיר בקשה לקיום הצוואה האחרונה בהסכמת אחותו. אלא שבהמשך האחות התחרטה על ההסכמה ומסרה לאחיה הבכור תצהיר שבו חשפה מעורבות פסולה מצד האח הצעיר, שהגה ויזם את הצוואה האחרונה ואת נישולו מהירושה. בעקבות זאת, הגישו הבן הבכור והאחות התנגדות לקיום הצוואה וביקשו לקיים את צוואתה הראשונה של אימם.

 

השניים טענו כי מעבר לכך שהצוואה פסולה בשל המעורבות הבוטה של אחיהם הרי שאימם כבר לא הייתה כשירה במועד עריכת הצוואה נוכח מצבה הרפואי והקוגניטיבי הירוד.

 

הבן הצעיר הכחיש את הדברים וטען שאחותו נרקומנית בשיקום שנגררה אחרי אחיו הגדול. לדבריו, אימו החליטה לנשל את בנה הגדול כיוון שהפנה לה עורף וגנב ממנה כספים, והיא זו שפנתה לעורך דין לצורך עריכת הצוואה.

 

אבל השופטת ורד שביט פינקלשטיין העדיפה את גרסת האחים-המתנגדים. ראשית, היא ציינה כי מומחה שמינתה לבחינת מצבה של המנוחה במועד עריכת הצוואה מצא בסבירות גבוהה כי המנוחה סבלה מירידה קוגניטיבית ולא הייתה כשירה לבצע פעולה משפטית שכזו.

 

השופטת ציינה כי הספקות לגבי כשרותה עולים גם מעצם מצבה הגופני הירוד, כמות התרופות הגדולה שנטלה והתנהלותו התמוהה של עורך הדין שערך את הצוואה שלא דאג לחוות דעת רפואית לפני החתימה למרות העובדה שהמנוחה הייתה מאושפזת בבית חולים.

 

השופטת הוסיפה כי קשה להאמין שבמצב כזה הצליחה המנוחה להבין צוואה מורכבת שכתובה בשפה משפטית סבוכה.

 

שנית, השופטת קבעה כי הוכחה "מעורבות עמוקה ובוטה" של האח הצעיר בעריכת הצוואה שכללה את יצירת הקשר עם עורך הדין, תזמון מעמד החתימה, הבאת שני עדים שהם חברים טובים שלו והסדרת שכר הטרחה כמו גם נוכחות במעמד החתימה עצמו.

 

לעומת זאת, המנוחה לא הייתה מעורבת בנעשה כלל. מעדות עורך הדין עלה שלכאורה ערך עם המנוחה פגישה קצרה שבה התוותה לו קווים כלליים לצוואה והאינטראקציה הבאה איתה הייתה בבית החולים 3 שבועות לאחר מכן. שם כבר החתים אותה על צוואה ארוכה ומסועפת שלא ראתה קודם לכן וספק אם הוקראה לה.

 

לפיכך השופטת פסלה את הצוואה, הוציאה צו לקיום הצוואה הראשונה וחייבה את האח הצעיר בהוצאות של 40 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ האח הצעיר (התובע): עורך דין יניב כהן
  • ב"כ האחים המתנגדים (הנתבעים): עו"ד יצחק שמלה בשם האח הבכור, עו"ד רויטל מגל מטעם הלשכה לסיוע משפטי בשם האחות
  • עו"ד חגי שומרון עוסק בירושות וצוואות
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
עו"ד חגי שומרון
צילום: shutterstock
מומלצים