שתף קטע נבחר

גילתה לבעלה שהילד לא שלו – ותפצה אותו

האישה תשלם 275 אלף שקל בגין מה שביהמ"ש הגדיר כמעשה הונאה משפיל, שפגע בכבודו של בעלה ושלל ממנו את הזכות לכתוב את סיפור חייו

אישה שהסתירה מבעלה במשך חמש שנים שבנו הוא בעצם ילד של חבר לעבודה, תשלם לו פיצויים והוצאות של 275 אלף שקל. כך קבע לאחרונה סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, נמרוד פלקס, במסגרת תביעה להונאת אבהות. הפיצוי, צוין, נועד לבטא את ההשפלה והפגיעה בכבודו ובאוטונומיה של הבעל.

 

לפני כשנה וחצי, כשהילד היה בן 5, החליטה אמו להיפרד מבעלה וגילתה לו לראשונה כי אביו הביולוגי הוא חבר שלה לעבודה. כך נודע לו שהאישה יזמה ותכננה את ההיריון יחד עם אותו גבר והחליטה במודע להסתיר ממנו את האמת.

 

בתביעה שהגיש בשנה שעברה הוא עתר לפיצויים של 650 אלף שקל על הונאת האבהות. הפיצויים התבקשו עבור החזר הוצאות על הילד, הפגיעה הנפשית הקשה, כאב הנתק מהילד, השפלה, בושה ופגיעה באוטונומיה.

 (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

האישה הסבירה שהחליטה לעשות מעשה לאחר שגילתה שבעלה עקר והמניע שלה היה שיקום מערכת היחסים. היא טענה כי התביעה מבוססת על הבגידה – עילה שלא מוכרת במשפט הישראלי. מעבר לזה, בעלה לשעבר לא זכאי לתבוע ממנה דבר משום שהסתיר את עקרותו.

 

אבל השופט פלקס קבע כי לא מדובר בתביעת בגידה אלא בתביעת הונאת אבהות, שכבר הוכרה כלגיטימית ואף התקבלה במספר מקרים. הוא ציין כי תביעה כזו למעשה מושתתת על הפרת החובה לנהוג בהגינות ובתום לב כלפי בן הזוג ולגלות לו מידע מהותי שמהווה את ליבת הקשר. אי הגילוי המכוון אף נחשב לרשלנות ולתרמית כשמוכח נזק ממוני.

 

השופט הוסיף כי כשדנים בתביעה כזו יש לבחון גם את טובת הילד בהיבט הנפשי והכלכלי. מבחינה נפשית, כאשר הסבירות לכך שהילד אינו הבן הביולוגי כל-כך גבוהה התביעה ממילא לא תשליך משמעותית על מערכת היחסים הרגשית עמו, מה גם שהתובע ניתק את הקשר גם כך.

 

בנוגע לעניין הכלכלי, מאחר שחיוב האם הפיצוי עשוי להשליך על צורכי הילד יש למצוא פתרונות שיימנעו זאת כמו דחיית מועד התשלום עד שיהיה לה די כסף או שהילד יגיע לבגרות.

 

לגופו של עניין קבע השופט כי אין ספק שהאיש נפל קורבן להטעיה חמורה, מכוונת ומתוכננת מראש. הוא הוסיף כי האישה לא הוכיחה בשום צורה את טענת העקרות וגם לו הייתה נכונה ממילא הפתרון שבחרה לא היה ראוי.

 

באשר לסכום הפיצויים קבע השופט כי האב לא הוכיח שנגרמו לו נזקים ממוניים. הוא לא הציג ראיות על ההוצאות שהוציא על הילד ולא הצליח לשלול את גרסת האם כי היא מימנה את צרכיו. לפיכך הפיצויים לא יהיו בגין תרמית אלא עבור נזק לא ממוני עקב רשלנות.

 

עם זאת, השופט קבע כי מאחר שהאב ניתק את הקשר מיוזמתו הוא לא זכאי לפיצוי על כאב הנתק. על כן, הפיצויים ייפסקו על הפגיעה בכבודו, ההשפלה והפגיעה באוטונומיה האישית שלו ושלילת זכותו לכתוב את סיפור חייו. בנוסף, הם ישקפו היבט עונשי כדי להרתיע מפני מעשי מרמה דומים ולהביע סלידה מהתנהלות כזו.

 

סכום הפיצוי הועמד לפיכך על 250 אלף שקל בתוספת הוצאות של 25 אלף שקל. השופט לא מצא לנכון לדחות את מועד החיוב מאחר שלאישה יש הון מספיק.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד יהודית שם טוב
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ורה קירשטיין
  • עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
עו"ד ליאור לב
מומלצים