יהודי העולם מתחברים מרחוק
המפגש הכללי של הפדרציות היהודיות, ה-GA, אשר ידוע כאירוע החגיגי השנתי של העולם היהודי, יצא לדרך השבוע במפגש בין יהודי התפוצות, לראשונה דרך המסך
בכל שנה נאספים יהודים נכבדים מרחבי העולם ודנים בשאלות החשובות והאקטואליות של העולם היהודי במסגרת ה-GA, האסיפה הכללית של הפדרציות היהודיות. השנה, ברוח המציאות החדשה פוסט מגיפת הקורונה, נערכת האסיפה באירוע מקוון. מרה"מ בנימין נתניהו לבני גנץ ועד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין ואפילו והמושל אסא האטצ'ינסון מארקנסו והמושלת המפורסמת של מישיגן גרטשן וויטמר, שעלתה לכותרות לאחרונה לאחר שפורסם כי הייתה יעד לניסיון חטיפה, כולם הגיעו לקחת חלק, לברך ולהשתתף בדיונים שנערכו.
הפאנל האקטואלי המרכזי של האסיפה עסק ביצירת מנגנוני התייעצות מחייבים עם יהדות העולם. האם ליהדות העולם מגיע קול בהחלטות ישראל? שאלו חברי הפאנל, ביניהם, חברת הכנסת מירב מיכאלי, חברת הכנסת תהילה פרידמן, חברת הכנסת מיכל קוטלר ווטש ונשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אריק פינגרהאט. רק כמה ימים קודם לכן הודיעה שרת התפוצות עומר ינקלביץ כי תגיש את הצעתה של ח"כ תהילה פרידמן לממשלה, שעיקרה מתן במה לדעותיהם של נציגי יהדות התפוצות בכל הקשור לצעדים ממשלתיים הנוגעים ליהדות התפוצות. נושא זה עמד במרכז הדיון עם חברות הכנסת. ״כפי שהישראלים לא היו רוצים שנגיד להם כיצד עליהם להצביע״, אמר אריק פינגרהאט, ״כך אנחנו לא אוהבים שישנם ישראלים שמנסים להכתיב לנו כיצד לנהל את בתי הכנסת שלנו ואת קהילותינו. אני מאמין שישראלים רבים וגם הממשלה תרצה לשמוע מאיתנו ואף ללמוד מאיתנו, אבל במקביל, לא נכתיב לממשלה מה לעשות, בוודאי שלא נאיים שלא לתמוך במדינה – באם לא יקשיבו לעמדה שלנו. מנסיוני״ הוסיף, ״אין ממה לחשוש - לשמוע דעות מגוונות רק מחזק את התהליך החוקי. חלק ממה שלמדתי בתפקידי בבית הנבחרים האמריקאי, זה להבין מהותית את המשמעות של מה שמדברים עליו, מה שמחוקקים עליו. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו בדיאלוג אחד עם השני כל הזמן, עם אהבה והבנה והערכה. תפקידנו כמנהיגים, בין אם בכנסת, ובקהילה היהודית בצפון אמריקה, יהיה תמיד לבנות את השיח הזה. אני שמח לראות עוד ח''כים שמעודדים את השיח״.
ח"כ תהלה פרידמן סיפרה על הצעת חוק הפרטית שהגישה – ואומצה על ידי שרת התפוצות עומר ינקלביץ' שצפויה להגיש אותה כהצעת חוק ממשלתית. "ברור לי שיש דעות הסבורות שרק אזרחים יכולים להשמיע את קולם בישראל, ואני מסכימה על כך סביב נושאי בטחון או כלכלה. אך כשישראל מקבלת החלטות עם השפעה על הקהילה היהודית העולמית, כמו למשל איך ייראה הכותל או שאלות סביב גיור, או שינויים בחוק השבות – יש לכך השלכה ישירה על יהודים בכל העולם. בנושאים האלה אני חושבת שלכם, היהודים בעולם, צריך לאפשר להשמיע קול״. היא המשיכה ואמרה: ״מה המודל המתאים? זו שאלה גדולה. מי מייצג את יהודי התפוצות. אני לא אומרת שהרעיון שלי הוא המושלם ביותר, אבל מה שחשוב הוא לשים את הנושא על השולחן, שיהיה ליהודי התפוצות קול בישראל. זה לא אומר שהממשלה הישראלית צריכה תמיד להסכים, אבל כן תמיד להקשיב. אני זוכרת את ימי חוק הגיור, אני זוכרת את ג'רי סילברמן (הנשיא והמנכ"ל הקודם של הJFNA) נפגש עם משרדים ממשלתיים, לעיתים הרגשתי שהוא צריך להתחנן שקולו יישמע. אני לא מוכנה לכך - אני רוצה שזה יהיה חובה שישמעו את הקול הזה, ושהוא יתקבל בצורה של אהבה".
מי מייצג את יהודי התפוצות?
על הצעת החוק סיפרה פרידמן: "אני מקבלת תגובות שליליות מימין ומשמאל. משמאל אנשים דואגים מכך שנותנים מקום וקול ליהודים בעולם, שיפר בין האיזון היהודי-דמוקרטי. מימין אומרים: מי שרוצה להשפיע, שיעלה".
חברת הכנסת מירב מיכאלי ממפלגת העבודה, דאגה להזכיר למשתתפים כי קיימים בעולם יהודים שקולם נשמע: ״יש יהודי תפוצות שיש להם השפעה על מה שקורה בישראל, וזה על ידי תרומות גדולות. מדובר בעיקר בבעלי הון מימין ופחות אך עדיין יש – בעלי הון בצד השמאלי. אם כן, יש קבוצות ויחידים שיש להם אפקט גדול מאוד על ההחלטות שנעשות ואיך שהמפה הפוליטית מעוצבת. הם שמים את המשקל שלהם על הנושאים החשובים להם, וזה אומר בעיקר שהם שמים כסף. השאלה הנוספת היא, מי מייצג את יהודי התפוצות? השאלה״, הוסיפה, ״לא היתה עולה אם ישראל לא היתה בוגדת בהתחייבות המקורית שלה להיות הבית של העם היהודי - מדוע ישראל התעלמה מכך שהיא אמורה להיות מדינה דמוקרטית אבל יהודית, לכל היהודים בעולם? ישראל היא המקום היחיד בעולם שלא מקבל יהודים בצורה שווה, וזה צריך להשתנות, טוב מוקדם מאשר מאוחר״.
פאנל מעניין נוסף שנחנך השנה באסיפה המקוונת עסק בממצאים חדשים של חוקרי מכון PEW שאענו כי 10% מהיהודים אובחנו עם נוגדני קורונה לעומת 2% מהאוכלוסיה הכללית. המשמעות: ליהודים סיכוי גדול יותר לחלות בקורונה לעומת האמריקאים. עוד נחשף כי 15% מהיהודים נעזרו בקבלת מזון מארגוני צדקה וסיוע, ו-57% מהיהודים מכירים אדם שאושפז או נפטר בגלל הקורונה, לעומת 39% באוכלוסייה הכללית.
המחקר, "חוויות יהודיות במהלך נגיף הקורונה" נערך על ידי אלן קופרמן האחראי על חקר נושאי דת במכון הסקרים היוקרתי פיו, בשיתוף עם החוקרת הבכירה בקה א. אלפר. הוא נערך בקרב 13,200 מבוגרים בארה"ב במהלך חודש אוגוסט 2020, וכלל גם 248 ראיונות אישיים עם אמריקאים שהצהירו שדתם היא "יהדות".
בקרב היהודים - 16% הצהירו שככל הידוע להם הם נדבקו בנגיף הקורונה בחודשים האחרונים אך הם לא אובחנו בצורה רשמית (מול 13% באוכלוסיה האמריקאית הכללית). 3% אחוזים הצהירו שנבדקו והם יצאו חיוביים - בדומה ל-2% מהאוכלוסיה האמריקאית הכללית. אך בבדיקות הנוגדנים שנערכו, עולה שליהודים היה יותר סיכוי להידבק בקורונה - 10 מהיהודים סיפרו שנבדקו, ולהם נוגדנים של קורונה - המשמעות היא שהם נדבקו בעבר בקורונה. מאידך, באוכלוסיה הכללית רק 2% הצהירו שהם יצאו חיוביים בבדיקת הנוגדנים.
עוד במחקר: 57% מהיהודים מכירים מישהו שאושפז או נפטר בעקבות הקורונה, מול 39% מהאוכלוסיה האמריקאית הכללית - הפרש של קרוב ל-20 אחוזים. בתחומים נוספים, הקהילה היהודית-אמריקאית דומה מאוד לחברה האמריקאית בה היא חיה: 43% ממשקי הבית היהודיים ו-42% ממשקי הבית מהאמריקאים נפגעו מהנגיף מבחינה כלכלית על ידי פיטורין או קיצוץ בשכר.
15%מהיהודים ו-17% מהאמריקאים נעזרו בקבלת מזון מארגוני צדקה או בנק מזון מקומי. במצבים אחרים - היהודים נמצאים במצב טוב יותר מאשר שאר האמריקאים: 25% מהאמריקאים התקשו לשלם את החשבונות מול 9% בלבד מהיהודים-אמריקאים. 16% מהאמריקאים התקשו לשלם את המשכנתא, מול 6% בלבד מהיהודים. 15% מהאמריקאים קיבלו סיוע ממשלתי לרכישת מזון, בהשוואה ל-9% מהיהודים.
