סגר ראשון, מרץ, מה עובר בראש?
"אני מודה שבהתחלה די נבהלתי מזה. אני לא מכיר שום דבר אחר. מגיל 13 על הבמות 30 פעם בחודש עם אותם שני אנשים ושבירת שגרה קיצונית הייתה הלם מבחינתי. אסי, ציון ואני אומרים כבר כמה שנים שאנחנו צריכים אולי לקחת ברייק של חצי שנה־שנה כדי לכתוב מופע חדש והפעם קיבלנו את הברייק הזה בעל כורחנו. אז בהתחלה היה שוק".
ואחר כך?
"עוד קצת שוק, ולאט־לאט אתה מבין שהמציאות השתנתה והמחשבה הזאת של 'אוטוטו חוזרים בשבוע הבא' לא באמת תתממש. בהתחלה ניסיתי להגיד לעצמי לא מעט שעוד שנייה זה יעבור. בתור קלסטרופוב בסגר, קיוויתי שהסגר כבר ייגמר. אבל זה לא קרה. בשבועיים הראשונים, אחרי שסגרו את ההופעות, בכל יום הילדים שלי שאלו, 'מה, אבא, אין לך הופעה היום?' ואני אומר, לא, היום אין. והם שמחים שאבא מרדים ומקלח כל יום ונשאר אחרי ההרדמה, למרות שאני אבא סופר־מעורב, אז התנחמתי בזה שהילדים שלי קיבלו כל ערב גם אבא וגם אמא".
עובר הזמן, אתה שמונה חודשים בלי הופעות.
"וואו. כמה קשה. כשפתחו לשבועיים, מהר מאוד פירסמנו לוח הופעות וכתבתי באינסטגרם: 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. עוד לא הספקתי להגיד ג'ק רובינזון או פרופסור גרוטו וכבר סגרו שוב. האמת שהפעם השנייה שסגרו הייתה יותר כואבת כי אתה מתחיל להבין את הלחצים ומתחיל להבין שלא הכל מגיע ממקום נקי. אתה אומר, רגע, בגלל ההוא וההוא סוגרים גם אותנו כדי שההם לא ידברו? אני מודה שזה הצליח להזיז לי כמה נקודות בלב, אבל גם ככה אנחנו בתקופה שהעם שלנו משוסע אז בחרתי לנשוך שפתיים".
ונפשית?
"זה יותר מקשה. החוסר בהופעות גרם לי לכאבי בטן ממש. היו לי שבועות שבהם הייתי אומר לענבל שאני עצוב, שאני מתגעגע לקהל ולבמה ורוצה לחזור לעשות את מה שאני אוהב. אנחנו מסיימים לצלם את 'מצולמים 2' ואני עוסק ביצירה וכותב ומצלם, אבל עדיין, הבמה היא משהו שאי־אפשר לתאר כמה הוא חסר לי. לא הייתי צריך את הקורונה כדי להעריך את ההופעות מבחינת פרנסה ובהיבט שזה עושה לי לנפש".
אמרת פרנסה. איך מסתדרים? הרי השאלטר ירד.
"עושים התאמות בחיים. יש חסכונות ברוך השם, פותחים את הראש לאפיקים אחרים. יש לי עסקים משלי שהקמתי. פרט לכך, התחלתי לכתוב בעזרת כותבים מוכשרים, את המופע 'זום לזינה', הדמות של המאמנת. אז המופע יהיה מוכן כבר בשבוע הבא ואני מתחיל להופיע בדמות הזאת. זה לא משהו שאני הולך לעשות בקבוע, אבל האינטראקציה עם קהל חסרה לי ובגלל ש'מה קשור' זה לא משהו שיכול להיות בזום, אז שאלתי את עצמי מה יכול להשתיק לי את הקרקור בבטן, ומיד קפצה לי הדמות שאני אוהב. לא הופעתי בזום עד עכשיו".
אתה חרד מהקורונה, בהיבט הבריאותי?
"אני לא מהחרדתיים אבל אני נזהר, בגלל שיש לי הורים וסבתא, וילדים, אני לא מאלה שמאמינים בקונספירציות וכן מאלה ששומרים על עצמם. לא חרדתי, רחוק מזה אפילו. שומר על מסכות, רחוק מלהתקהל. בחודשיים האחרונים הייתה לנו אחריות מאוד גדולה בגלל הצילומים, אז שמרנו יתר על המידה. ובלי שום קשר, אני לא משחק עם הגורל שלי, אני לא אעשה מסיבת הדבקה. רחוק מזה".
המשבר מנוהל טוב?
"לא, אני חושב שאנחנו כל הזמן עסוקים בלכבות שריפות במקום ליזום שלא יידלקו בכלל. בגלל שהממשלה הזאת כל הזמן עסוקה בלדאוג לכבות שריפות בתוך עצמה, אז הם קצת שוכחים את העם ואת העצמאים ואת האנשים שדואגים שהכלכלה תצמח. לצערי אני רואה הרבה אנשים סביבי שלא מצליחים לסגור את החודש וזה מעציב אותי מאוד. מקווה מאוד שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל לחשוב קדימה. יש בממשלה אנשים טובים, מקווה שייתנו להם לעבוד".
עולם התרבות בינתיים מדמם. שכחו אתכם האמנים?
"אני כל הזמן מרגיש שאנחנו האחרונים שמדברים עליהם. שאנחנו לא באמת מעניינים אף אחד. המחאה שמתנהלת ברחובות התחילה מהאמנים ואני הלכתי להפגנות בירושלים כדי להפגין סולידריות כלפי האחים שלי שלא עובדים ולא מתפרנסים ומתוך זה יצאו ההפגנות ההמוניות. בטח ששכחו אותנו, למרות שחילי טרופר הוא איש נהדר ומשכמו ומעלה, ואני מקווה שייתנו לו מה שאפשר כדי לעזור לנו".
מה צריך לעשות?
"הייתי שמח מאוד אם מישהו היה קם מחר בבוקר בממשלה והיה דואג להתחיל מבפנים ולהגיד שהשסע הזה זה הדבר הכי גרוע שקרה, ושנתחיל לשנוא פחות ולאהוב יותר. עוד לפני הקורונה. אני לא צרכן חדשות מדופלם, אבל בזמן האחרון מדכא אותי לראות את השנאה והריבים. מקווה שיתעשתו שם למעלה ויתחילו להבין שחייבים להתחיל לחשוב אחד על השני - אחרת יהיה מזעזע".
מי הקפסולה שלך בימים אלה?
"בחודשיים האחרונים, צוות הצילום שלנו, אסי וציון שהם הקפסולה הטבעית שלי. והמשפחה כמובן. ענבל ושלושת הילדים, חמש וחצי, שלוש וחצי, ושנתיים וחצי".
המלצות לסגר?
"בזמן האחרון לא צרכתי כל כך הרבה תרבות כי הייתי עסוק בללמוד טקסטים כל הזמן. נהניתי מאוד מ'טהרן', מ'מנאייכ'. ל'אבא גנוב' אני מאוד אוהב לחזור. היה לי מאוד עצוב כשיהודה בארקן הלך לעולמו".
