רכישה עצמית מבעל מניות לא נחשבת חלוקת דיבידנד

המחוזי מתח ביקורת על חוזר מס הכנסה מ-2018 וקבע כי כאשר חברה רוכשת מניות כדי להוציא בעלים מהתמונה – אין הצדקה למיסוי של האחרים

עו"ד דנה ליבנה זמר | פסקדיןפורסם: 11.11.20 , 10:48

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה כי כאשר חברה מבצעת רכישה עצמית של מניות מאחד מבעלי המניות בה כדי לפתור סכסוך ולהוציא אותו מהתמונה - הדבר לא נחשב כהענקת דיבידנד לבעלי המניות הנותרים מבחינת מיסוי. בכך קיבלה השופטת אורית וינשטיין ערעור שהגישו חברת הנדל"ן "בית חוסן" ובעלי המניות שלה נגד פקיד שומה עכו בעניין זה.

"בית חוסן" היא בעלת קרקע שעליה נכס שמשמש כבית אבות. בחברה היו ארבעה בעלי מניות, אבל בשל סכסוך עם אחת מהם נחתם בינה לבין החברה הסכם פשרה שבמסגרתו החברה רכשה את מניותיה (18.75%) תמורת כ-2.5 מיליון שקל.

בשומות שהוציא פקיד השומה לשנים 2016-2015 הוא החליט למסות את בעלי המניות הנותרים על קבלת דיבידנד. פקיד השומה הסתמך על חוזר מס מ-2018 לעניין רכישה עצמית מבעל מניות, שלפיו יש לראות בעסקה כזו כחלוקת דיבידנד מאחר שהאחזקות של בעלי המניות בחברה גדלו.

(צילום: shutterstock)

בערעור שהגישו החברה ובעלי המניות ועסק בעיקר בעניין זה נטען בין היתר כי הרכישה נעשתה כדי לשרת את האינטרס של החברה ולא של בעלי המניות, שכן מטרתה הייתה לסיים את הסכסוך עם בעלת המניות שסיכלה פעולות הכרחיות להצלת החברה שהייתה אז במצב קשה, ובכך למנוע את קריסתה. לפיכך לא מדובר בעסקה שיש לסווג כחלוקת דיבידנד.

השופטת אורית וינשטיין קבעה כי עמדת פקיד השומה והחוזר מ-2018 לא מקובלים עליה ולא תואמים את עקרונות היסוד בדיני המס. השופטת אף דחתה את עמדת פקיד השומה שלפיה הרכישה העצמית הייתה "עסקה מלאכותית" שמטרתה לחמוק ממס.

נקבע כי רכישת המניות לא גרמה לאירוע מס משום שבעלי המניות לא הרוויחו ממנה וממילא לא מימשו רווח כלשהו. אמנם עם המכירה גדל שיעור אחזקותיהם אלא שלא היה גידול כלשהו בערך הכלכלי של מניותיהם שהרי במקביל החברה הוציאה כספים למימון הרכישה. "כך, שלמעשה לא ניתן לומר כי נוצרה 'התעשרות' בידיהם של בעלי המניות הנותרים, שהרי הגידול באחזקותיהם מתאזן אל מול הירידה בשוויון של אותן אחזקות", כתבה השופטת.

היא הוסיפה כי גם בהנחה שהגידול באחזקות העניק לבעלי המניות כוח הצבעה גדול ביותר שיאפשר להם להעביר החלטות או לשלוט בחברה בעתיד, עדיין אין כאן מימוש של ההתעשרות. זאת, משום שיהיה לכך ערך כלכלי שאפשר לכמת בכסף, וממילא במועד הרכישה הם עדיין 'לא פגשו את הכסף'".

השופטת קבעה כי במקרה של המערערים גם לא נעשה שימוש מלאכותי ברכישה עצמית לצורך מימוש האינטרסים של בעלי המניות. המערערים הוכיחו לקביעתה כי החברה הייתה חייבת להוציא את בעלת המניות מהתמונה כדי להציל את עצמה כך שהעסקה נעשתה בעיקר כדי לפתור סכסוך שפגע בחברה, גם אם הניב תועלת כלשהי לבעלי המניות.

על כן הוחלט כי אין לראות בשלושת בעלי המניות שנשארו בחברה כמי שקיבלו דיבידנד, וביטלה את השומות בעניינם.

מאחר שטענות נוספות שהעלות המערערים בקשר לשומות נדחו בעיקרן, לא נפסקו לטובתם הוצאות אף שהטענה המרכזית שלהם בערעור התקבלה.