איך סגר נולד

איך סגר נולד? כמו צינוק. בהתחלה זה סוגר עלינו, ואז זה מחמיר.

אנחנו בשלב הראשון, שבו הכל צפוי והמלכודת ברורה. בשלב הזה, ממשלת ישראל עוסקת במרץ ביצירת הסגר השלישי. כל מה שצריך כדי להוליד סגר הוא לא לעשות דבר. לחזות בעלייה קטנה בתחלואה ואז ליזום הקלות, ואז להרחיב בהקלות נוספות. יש עוד דברים שאפשר לעשות אם רוצים סגר: לפתוח בשל לחץ אינטרסנטי קניונים באמצע החורף, כאשר ברור שאנשים יאוצו להתגודד בהם; להימנע מתוכנית בדיקות לאומית נרחבת והמונית; לסכל כל הגבלה אחרת ולתת את התחושה שהחיסון כבר כאן, בשעה שלמעשה ייקחו חודשים ארוכים עד שזה יהיה רלוונטי.

ממשלת ישראל חותמת על כל המעשים והמחדלים האלה, ומוסיפה להם כפית גדושה של סיסמאות. היזהרו מהפוליטיקאים וממתנותיהם; הם באו להיטיב עם תלמידי התיכון, חנויות הקניונים, המוזיאונים. באותה נשימה, עוד חודש, הם ירצו לסגור הכל. יש שלושה מרכיבים שהופכים את המצב הנוכחי למסוכן, יותר מכל נקודה אחרת במאבק הישראלי בקורונה. הראשון הוא החורף. למעשה, עד כה לא התמודדה החברה הישראלית עם קורונה בחורף. אנשים שוהים עכשיו יותר בחללים סגורים, מחניקים, עם אוורור מוגבל. קחו כדוגמה את איטליה. במרץ־אפריל נפגע בעיקר הצפון. כעת, כאשר הקור מכה בכל המדינה, התחלואה התפשטה ומספר המתים מתקרב למה שהיה בשיא בחודש אפריל – מאות רבים כל יום, אלפים בשבוע. המצוקה האיטלקית חריפה: סיציליה ביקשה אתמול מקובה, מדינת עולם שלישי, שתשלח אליה רופאים ואחיות. המצב מסוכן גם בגלל הרושם שהחיסון מתקרב ובשל העייפות שכולנו חשים מההתמודדות הנמשכת עם המגפה. התשישות שנגרמת מהצורך לשמור על כללים נוקשים של ריחוק חברתי נותנת את אותותיה בחברה כולה, והיא מתגברת בגלל תחושת האור בקצה המנהרה. החיסון מתקרב, אבל בחודשיים־שלושה הקרובים הוא בעיקר אייטם במהדורות החדשות, לא מציאות קלינית. תחושת הרוגע מכך שהפרשה הזו עומדת – בעזרת המדע – להסתיים, עשויה לנטוע שאננות וחוסר זהירות. המרכיב השלישי הוא המסוכן מכולם. ישראל בדרך לבחירות עם ממשלת חירום קורונה שתיפקדה, בגל השני, רע למדי. לנהל מערכת בחירות ישראלית עם ממשלה מפורקת תוך כדי התמודדות עם התפרצות בחורף ותוכנית חיסונים לאומית מעורפלת – זה תסריט מנבא רעה. מה שמתסכל הוא שלישראל יש יתרונות אדירים בהתמודדות עם הקורונה כעת. התחלואה נמוכה באורח יחסי. יש למדינה מערך בדיקות מצוין, שאם הייתה רוצה, היה יכול לספק פי עשרה בדיקות ממה שנעשות כעת. בתי החולים בישראל מיומנים יותר בטיפול בחולים. הציבור הישראלי נעתר, באורח יחסי, לכללים לגבי עטיית מסכות. ישראל מדינה קטנה וריכוזית, ואפשר היה לעשות פה בדיקות המוניות ורוחביות לאוכלוסיה – כמו בסלובקיה הקטנה והענייה יותר, או דרום קוריאה. הכלים האלה כולם נמצאים בפני הממשלה, וכולם יכולים למנוע תמותה נרחבת וסגר שלישי. אך הממשלה נמה עכשיו כמו דוב גדול ושחור את תנומת החורף, וממתינה רק לצלצול הרם של הכרזת הבחירות.

אם לא תתעורר כעת, כולנו נתעורר בעוד סגר.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ בחדשות 13