למי יש יותר כבוד

"נשיא המדינה יהורם גאון" נשמע לי פגז. באמת. לפחות זה מצטלצל, כבר בהאזנה ראשונה, כקומי ונונסנסי מספיק כדי לא לנסות לעבוד עליך עם מראית עין של איזו ממלכתיות - ובאמת שבשלב זה בחיינו כבר אין אפילו טעם לנסות למרוח אותנו כאילו משהו שקשור לציבוריות הישראלית עשוי להיות ממלכתי או מקצועי או, גרוע מזה, ענייני.

אנחנו כבר יודעים שהרצינות, הרשמיות והאכפתיות מתו ונקברו בקבר אחיות בכניסה לישיבת הממשלה. אנחנו כבר מבינים ש"נשיא המדינה יהורם גאון" תהיה שורה מושלמת לרזומה הנוכחי של מדינת ישראל כפרויקט שאינו מתיימר לקחת את עצמו בדרך שאינה קוריוזית, מקרית או סתם בטעם רע.

למעשה, יהורם גאון מתאים בהרבה לתפקיד נשיא המדינה מכפי שרוב שרי ממשלת ישראל הנוכחיים מתאימים למשרדיהם. בכל הקשור לכישורים, גאון מחזיק בכל הדרוש: יש לו עברית נאה, יש לו קול נאה, והוא מנהל מערכת יחסים נאה ומעלה עם נתניהו.

בהינתן שתפקיד הנשיא ניתן מסורתית לישראלי שלאף אחד כבר אין רעיון טוב יותר מה עושים איתו הלאה, גאון הוא מועמד כמעט מתבקש. מעבר לזה, תסמכו עליו שייראה דקורטיבי ובולט כעץ חג מולד בטקס הדלקת המשואות השנתי, ומן הסתם לא יסרב ליוזמת שר התרבות הרלוונטי (מירי רגב, אם לקחת הימור. היא עוד תשוב) להוביל במלוא גרונו את שורת המקהלה ברגע השיא של הטקס.

"נשיא המדינה יהורם גאון" הוא רעיון טוב מזה של קניה ווסט שהתמודד על נשיאות ארה"ב, בעיקר כי לגאון יש סיכוי ממשי. ואם הנשיאות היא אכן - כפי ששיעורי האזרחות לימדו אותנו - משרה ייצוגית פר־אקסלנס, למה שלא נלך מלכתחילה על פרזנטור?

אני לא בלתי רציני, ואין טעם להיתמם; הקדנציות של שמעון פרס וראובן ריבלין בתפקיד סחבו לא פעם לפינה הפוליטית השמאלית כמו עגלת סופרמרקט תקולה; גאון - אם בכלל יסחב לאיזו פינה - יאזן עם נטייה חורקנית ימינה, כולל נופך קומי בלתי מודע.

ריבלין הוא מן הסתם הנשיא המשמעותי האחרון ואם הוא לא הצליח לטעת רגליים אחוריות ברצפה החלקלקה של התפקיד ולהפוך אותו, ברגע האמת - רגע מתן המנדט להקמת ממשלה - לשובר שוויון, הגיע הזמן לשאול ברצינות אם מדובר בשימוש הטוב ביותר לכספי משלם המסים.

יהורם גאון כנשיא המדינה לפחות יטען את הפוזיציה בפוטנציאל חדש, ועם עוד דחיפה או שתיים בקדנציות הבאות - יש מצב שעומר אדם יתפנה? - אולי נצליח לגרור גם אותה למחוזות הטראש. למי יש יותר כבוד? לא לנשיא. מזמן כבר לא.