הוא סבור ש"אומואמואה", גוף בין-כוכבי שהתגלה לפני כשלוש שנים, נוצר על ידי תרבות אחרת, מעריך כי אנחנו לא לבד ביקום, מדבר על "חללית נוח" ומספר גם כיצד הילדות שלו במושב בישראל גרמה לו לחשוב אחרת מיתר המדענים. פרופ' אבי לייב מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית התראיין לאולפן ynet לרגל צאת ספרו Extraterrestrial: The First Sign of Intelligent Life Beyond Earth, שיתורגם גם לעברית, וסיפר למה הוא לא חושש לחשוב אחרת.
  • לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
"אומואמואה" התגלה ב-2017 חולף דרך מערכת השמש. הוא נראה כמו סיגר אדמדם ומוארך ואורכו כ-400 מטר. במחקר שהתפרסם בנובמבר 2018 טען פרופ' לייב כי הוא נשלח על ידי "תרבות חייזרית". "בהתחלה, כמובן, האסטרונומים חשבו שמדובר באבן. גוש אבן כמו האבנים שאנחנו רואים בתוך מערכת השמש. אבל ככל שהזמן עבר, נאספו יותר נתונים והסתבר שהוא מאוד משונה, הוא לא נראה כמו שום דבר שראינו קודם מבחינה הזו שהוא מאוד מוארך. האורך שלו הוא פי עשרה לפחות מהרוחב שלו", הסביר לייב מדוע הוא חושב שלא מדובר בעוד אסטרואיד רגיל או בכוכב שביט.
פרופ' לייב הבחין גם במאפיינים לא מוכרים נוספים: "הוא החזיר אור יותר טוב משראינו קודם. ובנוסף לכך, הייתה דחיפה של הגוף הזה, למרות שלא היה שובל של גז מאחוריו כמו שרואים סביב שביטים. נשאלת השאלה - מה דחף אותו? אנחנו הצענו במאמר שייתכן מאוד שאור השמש מוחזר ממנו, והוא דחף אותו. אז הוא אמור להיות מאוד דק, והצענו שאולי הוא לא נוצר בטבע, אלא למעשה נוצר על ידי תרבות אחרת. התרבות שלנו משתמשת בטכנולוגיה של מפרשיות אור, שזה למעשה כמו מפרשית בסירה שנדחפת על ידי הרוח, אבל במקום להידחף על ידי הרוח, המפרשית האור נדחפת על ידי אור. כשאור מוחזר ממנה הוא נותן לה דחיפה. זאת טכנולוגיה שהיא מאוד טובה לחקר החלל וכרגע אנחנו מפתחים אותה".
לדבריו, ייתכן שתרבויות אחרות כבר פיתחו טכנולוגיה מתקדמת מאיתנו. "אומואמואה מאוד מעניין", הוסיף פרופ' לייב. "כמובן שגילינו שהוא מעניין רק אחרי שהוא כבר התחיל להתרחק מאיתנו וכרגע אי אפשר לרדוף אחריו. בעתיד אנחנו מקווים לגלות גופים נוספים שדומים לו, וללמוד האם זה כלי תקשורת של תרבות אחרת".
פרופ' לייב סבור שייתכן שיש עוד גופים מסוג זה במערכת השמש שלנו. "אנחנו לא יכולים לגלות עם הטלסקופים שיש לנו גופים שקטנים מכמה מאות מטרים", הדגיש, "אנחנו רואים את הגופים האלה, על ידי זה שהם מחזירים את אור השמש. אם הם קטנים מדי אנחנו לא יכולים לזהות אותם. אז יכול להיות שיש הרבה יותר גופים קטנים שעוברים ואנחנו לא יודעים על קיומם. מה שאני מציע זה לחפש גופים שמגיעים למערכת השמש מבחוץ".
מהחלל עובר פרופ' לייב לחוף הים כדי להסביר את ההבדל בין טבעי למלאכותי. "כשאני הולך על חוף הים ומסתכל בכל מיני אבנים יפות, מדי פעם אני רואה גם בקבוק פלסטיק שהמקור שלו מלאכותי. כשאנחנו מסתכלים על גופים בשמיים, אנחנו צריכים להיות עם דעה פתוחה ולבדוק האם חלק מהם יכולים להיות מלאכותיים והאם אנחנו יכולים ללמוד מכך על טכנולוגיות של תרבויות אחרות שנמצאות על פלנטות אחרות, רחוקות מאיתנו. אני דן בכל הסוגיות האלה בספר שיוצא בארצות הברית בסוף החודש. בעיקרון אני חושב שזה פותח חלון, צוהר חדש, לחקר תרבויות אחרות ביקום".
3 צפייה בגלריה
פרופ' אבי לייב לצד עטיפת ספרו
פרופ' אבי לייב לצד עטיפת ספרו
פרופ' אבי לייב לצד עטיפת ספרו
(צילום: עמית שעל)
מעל האנושות מרחפת תמיד השאלה הגדולה - האם אנחנו לבד ביקום? לפרופ' לייב יש תשובה כמעט חד משמעית. "קשה להאמין שאנחנו לבד, יש מיליארדי כוכבים כמו השמש, אנחנו יודעים שבערך לחצי מהם יש פלנטה כמו כדור הארץ. מים נוזליים יכולים להיות על פני הפלנטה וחיים כמו שאנחנו מכירים יכולים להתקיים. אם זורקים את הקובייה מיליארדי פעמים, מה הסיכויים שאנחנו היחידים שנוצרנו בתנאים דומים? מתוך צניעות הייתי אומר, לא מתוך יוהרה, סביר שאנחנו לא מיוחדים, שאנחנו די ממוצעים, לא החכמים ביותר. יש תרבויות שהן הרבה יותר מפותחות והרבה יותר חכמות מאיתנו".
בשלב זה בריאיון עובר פרופ' לייב לדימוי מהמטבח, "כשפותחים ספר בישול, אפשר לראות שמאותם מרכיבים ניתן לייצר עוגות שונות מאוד, תלוי איך שמים את המרכיבים, כמה מהם שמים ביחד ובאיזה חום מבשלים אותם", הוא אומר ומיד חוזר לחלל, "אם לוקחים את המרכיבים הכימיים שהיו על פני כדור הארץ ובאופן אקראי יצרו את החיים שאנחנו מכירים ואותנו, מה הסיכוי שזו העוגה הטעימה ביותר שאפשר לדמיין? סיכוי מאוד נמוך. אם מיליארדי פעמים מנסים לערבב את החומרים האלה, סביר שמקבלים דברים הרבה יותר מתוחכמים. לכן אני הייתי מציע שמתוך צניעות לא נניח שאנחנו החכמים ביותר. אנחנו עושים הרבה טעויות. מבזבזים הרבה אנרגיה להילחם אחד בשני במקום לשתף פעולה. אז מבחינתי סביר מאוד שאנחנו לא החכמים ביותר בשכונה הקוסמית הזאת".
פרופ' לייב מותח ביקורת על אלה הסבורים שכדור הארץ הוא המקום היחיד ביקום שעליו יש חיים. "רוב הקולגות שלי בקהילה המדעית מעדיפים שלא לדבר על האפשרות הזאת בכלל. מבחינתי זה לא בריא מבחינה מדעית. לפסול אפשרות מלכתחילה בלי להסתכל על העובדות", הוא אומר. "כשגלילאו גליליי טען שיש לו עדות לכך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, פילוסופים אמרו, לא, אנחנו לא רוצים להסתכל דרך הטלסקופ שלך כי אנחנו יודעים את האמת. אנחנו רואים שהשמש נעה בשמיים וברור שהשמש נעה סביב כדור הארץ. אז מה זה עשה? פשוט שמו אותו במאסר בבית, והם נשארו בורים לגבי מה שקורה מסביבנו. אז כמובן, אנחנו יכולים להגיד 'אין חיים, אין ציוויליזציות אחרות, אין טעם להסתכל, כל מה שאנחנו רואים זה אבנים'. וזה יהיה דומה לאדם הקדמון שכל הזמן שיחק עם אבנים, ואם היית מראה לו טלפון אלחוטי, הוא היה חושב שזו אבן קצת שונה. הגישה הנכונה היא לאסוף כמה שיותר עדויות, כמה שיותר נתונים, וללמוד על העולם. לא להניח מראש שאנחנו יודעים את התשובה".
את החשיבות של חקר החלל מזהה פרופ' לייב עוד בספר בראשית וסיפור נוח והמבול. "כרגע כל הביצים שלנו הן בסל אחד. אם תהיה קטסטרופה, נאבד את כל מה שיקר לנו. נוח בסיפור התנ"כי חשב לבנות את תיבת נוח ולשים בה חיות, כך שכשיבוא המבול הגדול, החיים על פני כדור הארץ ישרדו. כיום, אפשר לחשוב על שליחת חללית שכמובן, אפשר יהיה לשים עליה חיות, אבל אין שום סיבה לשים עליה חיות גדולות כמו לווייתנים או ציפורים או חיות אחרות. במקום זאת צריך לקחת את הדנ"א, את האינפורמציה הגנטית של אותן חיות, לשים אותה במחשב יחסית קטן עם אינטליגנציה מלאכותית ומדפסת תלת ממד שיכולה לייצר את החיים כמו שאנחנו מכירים אותם מתוך החומרים שניתן למצוא על פלנטות אחרות. כלומר, כל מה שצריך לשלוח זה קופסה יחסית קטנה שמכילה מחשב מספיק מתוחכם, שמכיל אינפורמציה על ההרכב הגנטי של החיים על כדור הארץ, ולייצר אותם במקומות אחרים. זאת תהיה תיבת נוח המודרנית, שלמעשה אני קורא לה "'חללית נוח' לעתיד הרחוק".
לייב (58) נולד במושב בית חנן, סמוך לראשון לציון ונס ציונה: "אספתי ביצים כל אחר הצהריים". הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1986, כשהיה בן 24, קיבל תואר ד"ר לפיזיקה. מ-1993 הוא מכהן כפרופ' במחלקת האסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד ומאז 2011 הוא עומד בראש המחלקה. הוא כתב מאות מחקרים בנושאי החלל ועוסק גם בסוציולוגיה של המדע.
בריאיון הוא דיבר גם על הביקורת של מדענים על מחקריו: "מטרת העיסוק המדעי, מבחינתי, היא להבין את מה שקורה סביבי ולא להאדיר את שמי. כשיש דליפה בברז, במטבח, אני מנסה לפתור את הבעיה על ידי זה שאני אוסף כמה שיותר עובדות ומנסה לפתור את הבעיה. באותה הדרך, אם יש אנומליה באובייקט, בגוף, שגילינו בחלל, אני מנסה להבין אותה ולא אכפת לי מה התגובה של האנשים. מבחינתי זה המשך טבעי של הסקרנות שהייתה לי בילדות, להבין את העולם. אני יכול לעשות טעויות בדרך, זה חלק ממה שילדים עושים. מבוגרים כל הזמן חושבים על האגו של עצמם, מנסים להאדיר את שמם, לכן הם מאוד נזהרים ונהיים תוקפניים ברגע שהם שומעים על משהו שהוא שונה ממה שהם שמעו עליו. אני חושב שאנחנו צריכים להתרכז בטבע ולא בעצמנו. זו המטרה של המדע ולכן, אני מרגיש מאוד נוח שאני מדבר על גוף שהוא יוצא דופן, בתור יוצא דופן ושם על השולחן את האפשרות שאולי הוא מלאכותי. הקהל הרחב מאוד מתעניין בשאלה הזאת. איזו זכות יש למדענים להגיד שיש להם טכנולוגיה לגלות תרבויות אחרות, אבל הם לא רוצים לדבר על זה – בזמן שהקהל הרחב הוא זה שמממן את המדע? מבחינתי אני עושה דבר מאוד טבעי עבור מדען והסיבה שהגעתי לפרסום היא שהקולגות שלי לא מתנהגים ככה".
3 צפייה בגלריה
הדמיית מחשב של אומואמואה
הדמיית מחשב של אומואמואה
הדמיית מחשב של אומואמואה
(הדמיה: shutterstock)
לאחרונה עלו לכותרות דבריו של פרופ' חיים אשד הטוען כי החייזרים כבר מתהלכים בינינו ואף הגיעו להסכם עם ממשלת ארצות הברית. פרופ' לייב מעביר ביקורת קשה על דבריו: "כל אחד יכול להגיד כל דבר. הוא יכול להגיד הרבה דברים אבל השאלה אם יש לו איזושהי עדות למה שהוא אומר. כי אם אין מסמך או עדות, כל אחד יכול להגיד כל דבר. הרעיון של המדע הוא תמיד להסתמך על עובדות, על עדויות. מדוע לדבר על חיים אשד כשהוא אומר דברים שאין להם שום סימוכין? זה סתם בזבוז זמן. הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל אנחנו לא צריכים לדבר על זה".
פרופ' לייב שולל אפשרות שממשלות מסתירות מידע על חייזרים: "אני לא חושב שזה אפשרי, כיוון שלממשלות אין את היכולות למדר מידע מסוג זה בצורה טובה, הוא היה דולף מיד. הקהילה המדעית ממשיכה לאסוף נתונים כל הזמן ושומרת את הנתונים פתוחים.
"אני מקווה שהדיון על חייזרים יהיה מבוסס על עובדות, כמו במקרה של אומואמואה שאספנו נתונים מדעיים", מוסיף פרופ' לייב, "יש הרבה דיווחים על עצמים בלתי מזוהים, אבל הם לא עומדים בסטנדרטים של מדידות מדעיות ולכן חשוב מאוד להביא את הנושא הזה לתחום המדע כך שנשתמש במכשירים המתוחכמים ביותר שיש לנו כדי לחפש חיים. אסטרונומים מציעים במחיר של מיליארדי דולרים טלסקופים עתידיים שיחשפו חמצן באטמוספרה של פלנטות אחרות, כי זה אולי יעיד על כך שיש שם חיים. אבל חמצן ניתן לייצר גם באופן טבעי, למשל ממים, ונשאלת השאלה אם זו תהיה עדות ברורה. אם נגלה, לעומת זאת, זיהום תעשייתי באטמוספרות של פלנטות אחרות, זו תהיה עדות לכך שיש שם חיים. אותם טלסקופים יכולים לעשות גם את זה. זה לא דורש השקעת משאבים נוספת, זה רק דורש שינוי בגישה של הקהילה המדעית".
3 צפייה בגלריה
יש לו לא מעט ביקורת על הקהילה המדעית
יש לו לא מעט ביקורת על הקהילה המדעית
יש לו לא מעט ביקורת על הקהילה המדעית
(צילום: GettyImages)
מה לגבי מפגש פנים אל פנים של האנושות והחייזרים? פרופ' לייב בספק אם נזכה לכך. "לא הייתי מהמר על כך ואני גם חושב שחיים במקומות אחרים יהיו מאוד שונים מהחיים שאנחנו מכירים. כשאנחנו יוצאים לפגישה, אנחנו בדרך כלל מדמיינים את הבן אדם שעוד לא פגשנו, כדומה לנו. זה לא רחוק מהאמת, כיוון שיש לנו את אותו הרכב גנטי, אבל כשניפגש עם חיים שנולדו במקום לגמרי אחר, סביר מאוד שהם ייראו לנו מאוד משונים, מאוד יוצאי דופן. גם הטכנולוגיות יהיו הרבה יותר מפותחות באופן טבעי משלנו. אני חושב שהדרך קדימה היא איסוף נתונים. בעוד שלוש שנים יהיה טלסקופ חדשני שנקרא 'ורה רובין אובסרבטורי' (vera rubin observatory). הוא יהיה הרבה יותר רגיש מהטלסקופ בהוואי, 'פן-סטארס' (Pan-Starrs), שגילה את אומואמואה והוא יוכל לגלות בכל חודש גוף דומה לאומואמואה. אני חושב שזו המטרה המרכזית של הספר שלי, לעודד את הקהילה המדעית להסתכל על גופים כאלה בצורה יותר מרוכזת ולא לחשוב שהם בהכרח סלעים או אבנים".