שתף קטע נבחר

עו"ד מעל בכספי מוכר דירה – דיסקונט יפצה

הרוכשת ביקשה להעביר תשלום לחשבון נאמנות אבל הבנק לא וידא שיש כזה והעביר את הכסף לחשבון הפרטי של העו"ד. הפיצוי: כ-390 אלף שקל

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שסניף בנק דיסקונט בעיר התרשל כלפי מוכר דירה כשלא העביר את התשלום האחרון של הרוכשת לחשבון נאמנות אלא לחשבונו הפרטי של עורך הדין שייצג אותו בעסקה, מה שאפשר לו למשוך את הכספים לכיסו. השופטת פנינה נויבירט חייבה את הבנק לפצות את המוכר בכ-390 אלף שקל, שהם 80% מהנזק שנגרם לו בתוספת הוצאות והפרשי ריבית והצמדה. 20% מהאחריות הוטלו על המוכר.

 

כשהגיע יום המסירה של הדירה המוכר לא השיג אישור עירייה לטאבו. לכן הוא סיכם עם המוכרת שהיא תעביר את התשלום האחרון, שעמד על 415 אלף שקל, לחשבון נאמנות שיפתח עורך הדין שלו, והכספים יועברו לידיו אחרי שתקבל את האישור.

 

את התשלום הפקידה אמא שלה בשתי העברות שבוצעו דרך סניף טופ דן של דיסקונט לפרטי חשבון שמסר עורך הדין של המוכר, שנחזה כחשבון נאמנות בסניף תל אביב סיטי של דיסקונט. בדיעבד התברר שעורך הדין מעולם לא פתח חשבון נאמנות והכספים הועברו לחשבונו הפרטי. ימים ספורים לאחר מכן הוא משך אותם וכעבור כמה שבועות התאבד.

בתביעה שהגיש המוכר נגד הבנק ב-2017 הוא טען כי הסניף נהג ברשלנות כשלא וידא שהכספים מועברים לחשבון נאמנות, ואילו הסניף שקיבל את הכספים היה צריך לפקח עליהם ביתר שאת משום שחשבונו של עורך הדין היה תחת הגבלה חמורה.

 

מנגד טען הבנק שהמוכרת לא אמרה שמדובר בכספי נאמנות, שכן לו הייתה עושה זאת הפקידה הייתה פועלת בהתאם לנהלים. עוד נטען כי הסניף שקיבל את הכספים לא התרשל משום שאין כל הוראה שמחייבת בירור כשמעבירים כספים לחשבון מוגבל.

 

הבנק הוסיף שיש להטיל רשלנות תורמת משמעותית על המוכר ששכר שירותים של עורך דין שהיה מסובך בחובות ולא ביקש ממנו אישור על העברת הכספים לפני שמסר את הדירה.

 

השופטת פנינה נויבירט קבעה כי לבנק שהעביר את הכספים יש אחריות מכרעת לאובדן הכספים. בעניין הזה היא העדיפה את העדות של אם המוכרת על פני עדות פקידת הבנק שלא זכרה את האירוע, וקבעה כי סביר והגיוני שאמרה לה מפורשת שמדובר בכספים עבור רכישת דירה שיש להעביר לחשבון נאמנות.

 

מכאן, שהיה על הפקידה לבדוק את מהות החשבון שאליו התבקשה להעביר אותם ולוודא שהם אכן מועברים לנאמנות. משלא נעשה כן - הרי שהבנק הפר את חובתו לנהוג בכספי המוכר בזהירות.

 

עם זאת, השופטת לא מצאה בעייתיות בתפקודו של הסניף שאליו הועברו הכספים, שכן בניגוד לסניף השני הוא לא היה אמור לצפות שהעברת הכספים לחשבון של לקוח שלו תפגע במוכר שאין לו שום זיקה אליו.

 

ואולם, השופטת הטילה על המוכר 20% מהאשמה מאחר שלא ביקש מעורך הדין שלו אסמכתה לפתיחת החשבון ומסר את הדירה ללא אישור על העברת הכספים. בהתאם חויב הבנק לפצות את המוכר על 80% מהנזק שנגרם לו. בסך הכל הוא ישלם לו כ-390 אלף שקל - סכום שכולל תוספת ריבית והצמדה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים