הכל אודות אבא

לתהילה יש מחירים. משלמים אותם מושאי התהילה עצמם ומשלמים אותם, לעיתים עם ריבית גבוהה במיוחד, גם בני משפחתם. השבוע האחרון חשף עד כמה זה יכול להיות הרסני.

שני נראטיבים מחרידים של התעללות, מסוגים שונים מאוד, הציפו השבוע את תשומת הלב החדשותית והציבורית: בארץ, התפרסם 'דבר שמתחפש לאהבה', ספרה שובר הלב של גליה עוז על ההתעללות הפיזית והנפשית שעברה כילדה בידי אביה, הסופר עמוס עוז. בעולם, הסדרה התיעודית 'אלן נגד פארו', שחושפת חומרים חדשים על פרשת ההתעללות המינית לכאורה של הבמאי וודי אלן בבתו המאומצת דילן פארו כשהייתה בת שבע, הכתה גלים ומסרבת לשכוך.

הדמיון ברור: שני אייקונים תרבותיים שנחשבים "איכותיים" מואשמים במעשים מחרידים שלא הולמים, לכאורה, את הדימוי הגבוה שלהם. באופן מובן, המוני אוהדים שמצאו רגישות, עדינות ונחמה ביצירות שלהם מתקשים להכיל את הפער. אבל גם ההבדל ברור: עמוס עוז מת, וודי אלן עדיין חי. הרבה מילים נכתבו על הבחירה של עוז לחכות למות אביה כדי לבוא איתו חשבון, ורבים טענו שיש טעם לפגם בעובדה שאינו יכול להגן על עצמו. גם זה מובן ואולי מצער, כל עוד מצליחים להכיל ולקבל את המורכבות הנפשית של הסיטואציה שהובילה את עוז להמתין. אבל גם ניתן לתהות, אם כבר מעלים שאלות של הגינות ואמת, עד כמה זה משנה אם הוא חי או מת.

הנה, תסתכלו על דילן פארו.

פארו טענה כבר בגיל שבע, בשנות ה־90, כי אלן פגע בה מינית. אלן הכחיש, וייחס את הדברים למאבק משמורת מכוער עם מיה פארו, פרודתו. בשנים האחרונות הציפה פארו את הטענות שוב ושוב - וכל פעם נתקלה בחומת ההכחשה. כך היה גם הפעם. העובדה שאביה חי כדי להגיב היא אולי יותר הגונה, אבל היא בוודאי לא עוזרת. לא לחקר האמת, לא לתהליך ההחלמה שלה, והאמת שגם לא לאלן, שהמוניטין שלו קרסו ובצדק. אם עוז היה בחיים, היינו מקבלים אחת משתי תגובות: הכחשה או הכאה על חטא. באשר לאפשרות הראשונה - המשפחה הנאמנה והמכובדת שלו התגייסה להגנתו כאיש אחד. ובאשר לאפשרות השנייה, זה היה רק מאשש את החוויה של גליה עוז. אבל ככה זה כשיש אבא מתעלל שהוא גם מפורסם, כנראה: חי או מת, הוא זה שאת קולו ישמעו.