בן 93 תבע את בנו על מעילה בכספיו - ונדחה

האב דרש מבנו 320 אלף ש' בטענה שמשך סכומים מחשבונו ולא העביר לו את מלוא התמורה על מכירת דירתו. שופט לא מצא הוכחה לרוב הטענות

עו"ד שמואל גרוס | פסקדיןפורסם: 03.03.21 , 10:06

בית המשפט למשפחה באשדוד הכריע לאחרונה בסכסוך בין בן 93 לבין בנו הבכור בן ה-71: האב טען שבנו נטל כספים גבוהים מחשבון הבנק שלו, אבל השופטת עפרה גיא קבעה שפרט לכ-30 אלף שקל, לתביעה אין בסיס.

האב סיפר כי עד לאוקטובר 2010 הוא ניהל חשבון בנק שבו צבר חיסכון של יותר מ-150 אלף שקל. בשלב מסוים התעמת איתו בנו, שהודיע לו שאם הוא רוצה את המשך העזרה בטיפול בענייניו הכלכליים, יהיה עליו להעביר את חשבון הבנק לסניף הסמוך למקום מגוריו. מאחר שהיה תלוי בסיוע הבן - הוא הסכים.

במקביל, הוא עשה מאמצים לעבור לגור ליד בנו. באותה תקופה הצהיר בפניו בנו כי יש קונה לדירה שלו תמורת 200 אלף שקל. כעבור ארבע שנים גילה האב כי בפועל הדירה נמכרה תמורת 355 אלף שקל.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

הוא הוסיף כי הבן היה מיופה הכוח בחשבון החדש והוא סמך עליו לא טרח לעקוב אחרי החשבון. את המתחולל בחשבון גילה לראשונה רק באפריל 2015 ובין היתר גילה כי הבן החל לסחור בכספיו בניירות ערך וביצע משיכות כספים בגובה 459 אלף שקל, מתוכם הועברו לידיו רק 200 אלף שקל.

את נזקיו אמד האב בסך של 326,130 שקל בגין משיכות מכספומט שבוצעו מעבר לסך של 2,000 שקל בחודש שהועבר לידו, סך של 159 אלף שקל בגין יתרת התמורה ששולמה עבור מכירת הדירה, סך של 25 אלף שקל בגין שיק שנמשך לטובת הנתבע וסך של 4,130 שקל שהועבר לבן בהעברה בנקאית מחשבונו.

הבן טען כי מדובר בכפיות טובה ובמקום לשלם ולהודות לו על פועלו ונתינתו במשך שנים כה רבות להוריו, הוא מוצא עצמו מואשם בהאשמות שווא פוגעניות ומשפילות של גזל וגניבה. הוא הדגיש כי מעולם לא פגע ולא הפר את אמונו של אביו והוא מצר על כי יש מי שמנצל בצורה צינית את גילו של האב ואת זכרונו הכושל על מנת להכניס לראשו מחשבות שווא.

במקביל הוא תבע דמי טיפול ושירות בסך 289,788 שקל על הסיוע הצמוד והשוטף שהעניק להוריו.

השופטת עפרה גיא קבעה כי הטענה שהבן משך מחשבון הבנק סכומים ללא הסכמתו של האב אינה מתיישבת עם יתר הגרסאות שהעניק. נפסק כי האב לא הוכיח כי נשא בפועל בהוצאותיו השוטפות ומהעדויות עולה שהבן הוא אשר נשא בהוצאות אלה בפועל מהכספים הנוספים שהיה מושך מידי חודש מעבר לסכום של 2,000 שקל שהועבר לאב.

ביחס לדירה כתבה השופטת כי לא הוצגה כל ראיה הקושרת את הבן לפער בין סכום המכירה לסכום שהועבר לאב וכי מדובר בעסקה שרב הנסתר בה על הגלוי.

עם זאת היא קבעה כי הבן לא הוכיח שצ'ק של 25 אלף שקל ניתן לו במתנה ועליו להשיב לאב את הסכום. כך גם לגבי סכום של 4,130 שקל שהועבר אליו מחשבון האב. תביעת הבן לדמי טיפול ושירות נדחתה. לא ניתן צו להוצאות.