שתף קטע נבחר

התקבלה תביעת הורים לסלק את בנם מהמשק

הבן גר עם אשתו וילדיו בנחלה במושב אבל לימים הידרדרו היחסים עם הוריו שטענו ל"התנהגות מחפירה". השופטת הורתה לו לעזוב ולפצות אותם

בית המשפט למשפחה בראשל"צ קיבל לאחרונה תביעה שהגישו הורים נגד בנם בדרישה שיפנה הנחלה שלהם במושב וישלם להם דמי שימוש על תקופת מגוריו שם. השופטת מיכל ברדנשטיין דחתה את עמדת הבן שלפיה הזכויות בנחלה הועברו אליו ב-1993.

 

להורים נחלה בשטח של 3,029 מ"ר ובה שני מבני מגורים. במבנה הדרומי גרים ההורים ובמבנה הצפוני, שלו קיר משותף עם בית ההורים, גר הבן הנתבע עם אשתו וילדיו. ב-1993, כשהיה חייל משוחרר, הודיעו ההורים לוועד המושב במכתב קצר כי הוא "בן ממשיך" במשק. כפועל יוצא הוא נרשם כחבר באגודה השיתופית.

 

לטענת ההורים, מגוריו של הבן בבית נועדו מלכתחילה לתקופה קצרה שהוארכה עד ,2006 אך אז הם ביקשו ממנו לעזוב את המשק. הם הוסיפו כי ב-2013 העבירו את הזכויות בנחלה לבנם השני במתנה, אך הרישום לא הושלם בין היתר כי האגודה השיתופית מסרבת לרשום את הבן הנוסף כחבר, לנוכח חברותו של הנתבע.

העמסת תכולת דירה (צילום: Shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

לגרסתם, רישום הנתבע כבן ממשיך באגודה נעשה על רקע תוכנית הרחבה של הנחלות במושב שעלתה על הפרק באותו זמן. הם רצו לסייע לו בפתרון מגורים הולם אך התנאי היה שתוכנית ההרחבה תצא לפועל. התוכנית בסופו של דבר לא התממשה ולכן יש לבטל את המינוי.

 

לטענת ההורים, התנהגותו של בנם כלפיהם התדרדרה ולא אחת הוא סילק אותם מביתו וניתק מגע בינם לבין ילדיו, נכדיהם. הם הוסיפו שהם זקוקים לבית הצפוני שכן הוא בנוי כמפלס אחד מה שיקל עליהם עם התבגרותם.

 

הבן טען מנגד כי כל הזכויות בנחלה הועברו אליו ללא תנאי שעה שהמושב התבקש על ידי ההורים לרשום אותו כבן ממשיך. הוא הכחיש שהתנהגותו כלפי ההורים הייתה מחפירה וטען כי הם אלה שלא כיבדו אותו ואת משפחתו.

 

אבל השופטת מיכל ברדנשטיין קיבלה את גרסת ההורים שלפיה מינויו כבן ממשיך נעשה בתנאי שתוכנית ההרחבה תצא לפועל, מה שלא קרה. לפיכך קבעה שאין להסכם תוקף.

 

כל או אחרת צוין כי מוסד הבן הממשיך אינו קיים במושב, כך שיש להכריע לפי דיני החוזים והמתנה. נקבע כי גם אם מדובר במתנה שהעניקו ההורים לבן - היא לא הסתיימה ברישום והם היו רשאים לחזור בהם ממנה.

 

על פי השופטת הוכח שהתנהגותו של הבן כלפי ההורים הייתה מחפירה וגם מסיבה זו הם רשאים לחזור בהם. כך למשל, הבן ניתק את הקשרים עם הוריו ולא סייע כלל במשק.

 

נקבע כי ההורים רשאים לעשות בנחלה כרצונם ובכלל זה להעביר את הזכויות במתנה לאחיו של הנתבע. השופטת קבעה כי על הבן להתפנות מהבית בתוך 90 יום ולשלם להורים דמי שימוש של 5,000 שקל לחודש החל ממאי 2018, המועד שבו דרשו ממנו באופן ברור לעזוב, ועד ליום בו יתפנה בפועל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד דניאל מקליס
  • ב"כ הנתבע: עו"ד ציון משה, עו"ד עדן מושייב
  • עו"ד אלון גולדברג עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
רונית וולפר
עו"ד אלון גולדברג
רונית וולפר
מומלצים