הגרוש השתלט על הווילה, וישלם 220 אלף ש'

אישה עתרה לחייב את בעלה לשעבר בשכר דירה על שימוש בלעדי שעשה בבית המשותף במשך שנים בזמן שגרה בארה"ב. בית המשפט הסכים איתה

עו"ד אורי נוה | פסקדיןפורסם: 04.05.21 , 08:01

בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה לדמי שימוש שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר, שגר ומשכיר לסירוגין את הווילה המשותפת מאז 2009 וגורף לכיסו את שכר הדירה. השופטת אלה מירז קבעה שהוא התנהל בצורה כוחנית וחייבה אותו בשכר דירה על 44 חודשים בסך כולל של 220 אלף שקל.

בני הזוג הם הורים לשלושה ילדים בגירים, וחיו לסירוגין בארה"ב ובישראל. בשנת 2000 הם רכשו וילה בארץ וגרו בה כמה שנים. ב-2004 הם עזבו את הבית יחד ועברו לגור בארה"ב. כשלוש שנים לאחר מכן התגרשו שם.

ב-2009 סודר הגט בארץ ובאותה שנה הבעל שב ארצה ונכנס לגור בווילה. במקביל הגישה האישה, שנותרה לגור בארה"ב, תביעה לפירוק שיתוף. ב-2014 ניתן פסק דין המורה על מכירת הנכס וחלוקת התמורה אך הוא טרם בוצע.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בתביעה לדמי שימוש טענה האישה כי יש לחייב את הבעל לשעבר בשכר דירה החל מ-2009. היא העריכה את דמי השכירות הראויים ב-10,000 שקל לחודש ועתרה לחייב אותו בחצי מהסכום, ובסך הכל ב-448 אלף שקל עבור 118 חודשים. לדבריה, במהלך כל השנים שחלפו הוא גר בנכס והשכיר אותו תוך שהוא מתעשר על חשבונה. זאת ועוד, הוא הערים קשיים על הליך מכירת הנכס באופן שסיכל את ביצוע פירוק השיתוף.

הבעל טען מנגד שהאישה השלימה עם שימושו בנכס והיא בחרה מרצונה לגור בארה"ב ולהימנע משימוש בנכס. הוא הוסיף כי מצבו הכלכלי בכי רע ואין לו מקום אחר לגור בו.

השופטת אלה מירז ציינה שהבעל לא הציג ראיות לוויתור מפורש מצד האישה על דמי שימוש, והוכח ההיפך. בנוסף, הוכח שמאז 2009 הבית היה נתון לשליטתו הבלעדית והוא סירב להתפנות במהלך הניסיונות הרבים לאורך השנים למכור אותו. יתירה מכך, הוא העיד כי ידע שהשכרת הנכס ללא ידיעת כונסי הנכסים ובית המשפט, ומעל ראשם, היא בניגוד לדין ואסורה עליו בתכלית.

עוד עלו מחומר הראיות ניסיונות כוחניים מצד הבעל להרחיק את האישה מהבית כולל איום מרומז שנועד להטיל עליה אימה שלא תיכנס לבית לבל תיפגע. "הנתבע השתלט על הנכס שלא כדין ובאופן כוחני ואינו מכיר במרותו או סמכותו של אף אדם, בעל תפקיד או רשות. הוא מחזיק בנכס כ'בן ערובה' ובאופן המנוגד לכל דין", נכתב.

בנסיבות אלה נקבע שהאישה זכאית לקבל דמי שימוש. את תחילת החיוב קבעה השופטת לספטמבר 2015, המועד שבו הגישה האישה בקשה דחופה להורות לנתבע למסור את מפתחות הכניסה לבית כדי להציגו לקונים והוא נמנע משיתוף פעולה. ממועד זה יש לראות בו כמי שמנע במודע ובכוונת מכוון את שימושה של התובעת בנכס, כתבה השופטת.

בסיכומו של דבר נקבע שעל הנתבע לשאת בדמי שימוש עבור 44 חודשים ובסך של 220 אלף שקל בתוספת הצמדה והוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.