הסכם תחת איום? 'אימוג'י של אקדח בווטסאפ'

הורים ל-6 חתמו על מכירת חלק מדירתם. שופטת קיבלה את גרסתם שלפיה הם ערבו להלוואה שנטל אחיה של האישה ואולצו לחתום ע"י המלווה

עו"ד ג'ני ריינדוביץ | פסקדיןפורסם: 06.05.21 , 10:10

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול הסכם שנחתם שבמסגרתו מכרו בני זוג חלק מדירתם לאישה, כפירעון להלוואה שנטלו מאביה: השופטת רחל ערקובי קבעה שההסכם נחתם תחת לחץ, עושק וכפייה, וקיבלה את הטענה שלפיה משפחת האישה איימה לפגוע בבני הזוג ובילדיהם.

הסכם המכר נחתם על ידי הצדדים במועדים שונים במשרד עורך דין. בני הזוג חתמו עליו בדצמבר 2017 בנוכחות אבי הרוכשת, שבעצמה חתמה עליו כשלושה חודשים לאחר מכן.

בתביעה לאכיפת ההסכם סיפרה האישה שקנתה מבני הזוג 412/1000 חלקים מדירתם, תמורת 470 אלף שקל. לטענתה, מתוך הסכום, 300 אלף שקל הם פירעון הלוואה שנטלו מאביה. לדבריה, בני הזוג מסרבים לאפשר לה להשלים את יתרת התמורה בסך 170 אלף שקל ולבצע את הפעולות הנדרשות למימוש ההסכם.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בני הזוג טענו כי בניגוד למצוין בהסכם המכר, לא מדובר בהלוואה שקיבלו מאבי התובעת אלא בערבות להסכם הלוואה שעליה חתם אחיה של האישה. הם הדגישו כי לא קיבלו מאביה של התובעת דבר.

הם הוסיפו כי ההסכם נחתם על ידם בלחץ, כפייה ואיומים מצד אבי התובעת. לדבריהם נאמר להם מפי אחי התובעת כי האב הוא אדם מסוכן שהורשע בעבר בפלילים, והם החלו לקבל שיחות איומים ממנו כי אם לא ישלמו את החוב יפגע בהם ובילדיהם.

לדבריהם, רעיון הסכם המכר היה של אבי התובעת לאחר שאמר להם באיום שזו הדרך היחידה לכיסוי חובם, ואם לא יחתמו "הוא יגיע אליהם הביתה". הם ציינו כי כלל אינם מכירים את בתו וכי גם לאחר שחתמו על ההסכם המשיך האב לפנות אליהם בדרישה לפרוע את החוב, שאם לא כן, יממש את ההסכם.

בני הזוג הוסיפו כי בפרופיל הווטסאפ של אבי התובעת מופיע הכיתוב המאיים "go for it until the end" עם שלושה אייקונים של אקדח. כמו כן, בתקופת האיומים אם התובעת מנתה בפניהם את שמות ילדיהם.

ואכן, השופטת רחל ערקובי קבעה שמדובר בהסכם שנחתם תחת לחץ, עושק וכפייה. היא כתבה כי לא יכולה להיות מחלוקת שהנתבעים היו מצויים תחת לחץ לא מבוטל כשהדרישה לפירעון ערבותם לחוב "נפלה עליהם כרעם ביום בהיר" ובסכומים שאינם מצויים באופן שגרתי ובנקל בכיסם.

היא ציינה שאמנם הנתבעים לא תמכו את טענותיהם בראיות חיצוניות ואף לא הביאו לעדות את אחי הנתבעת שלכאורה נטל את ההלוואה. עם זאת, עדותם הייתה אמינה. "לשם מה נדרשת אם התובעת לדעת את שמות ילדי הנתבעים אם לא לצורך איום והפחדה", כתבה.

מעבר לכך, נקבע שנסיבות ההסכם עצמו וחתימתו מעידות על כפייה: "איזה אדם סביר, אשר לצורך כלכלת משפחתו הכוללת שישה ילדים קטינים, צמצם את מרחב מגוריו ומחייתו בכך שפיצל את דירת מגוריו על מנת להשכירה".

בנסיבות אלה היא דחתה את התביעה והורתה על ביטול ההסכם. התובעת חויבה בהוצאות בסך 25 אלף שקל.