נפרד מבן זוגו – וביקש להתגרש גם מהילדים

זוג הביא לעולם שלושה ילדים וכל אחד מהם אימץ את ילדיו הלא ביולוגיים. בקשה שהוגשה לביטול האימוץ נדחתה: "ילד שאומץ אינו כדור משחק"

עו"ד נופר סורול | פסקדיןפורסם: 21.05.21 , 11:33

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד בן זוגו לשעבר, בדרישה לביטול אימוץ של הילדים: שני תאומים (ילדיו הביולוגיים של התובע) וקטינה (בתו הביולוגית של בן הזוג). השופטת תמר סנונית פורר קבעה כי לא הוכיחו התנאים הנדרשים לכך.

בני הזוג ניהלו זוגיות במשך כ-10 שנים, שמהלכן פנו להליכי פונדקאות בתאילנד ובמסגרתם נולדו התאומים והבת. שלושתם אומצו על ידי האב הלא ביולוגי. לפני כארבע שנים חל משבר ביחסי בני הזוג, ובמהלכו נותק הקשר בין כל אחד מבני הזוג לבין ילדיו הלא ביולוגיים.

לפני כשבעה חודשים הגיש אחד מבני הזוג בקשה לבטל את האימוץ ההדדי של הילדים באופן שכל אחד יישאר הורה של ילדיו הביולוגיים בלבד. הוא טען כי הניתוק בין הקטינים לבין כל אחד מההורים הוא בלתי נמנע והניסיונות לחידוש הקשר נחלו כישלון חרוץ. לדבריו, הילדים אינם רואים בהורה שאינו ביולוגי כדמות הורית, וטובתם היא ביטול האימוץ על מנת שיוכלו לחיות את חייהם בשקט.

זוג זוגיות גאווה גאים הומואים הומוסקסואלים אבות להט

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הנתבע טען מנגד כי יש לסלק את התביעה על הסף שכן אין בה כל עילה לביטול האימוץ. לטענתו, הנתק בין הקטינים לבין כל אחד מההורים נובע מניכור הורי קיצוני שגרם התובע. הוא הדגיש כי עמדת הגורמים המקצועיים היא השארת האימוצים על כנם וחידוש הקשר בינו לבין התאומים ובין התאומים לבין אחותם.

לאחר דיון מעמיק דחתה השופטת תמר סנונית פורר את הבקשה על הסף. היא הבהירה כי החוק מאפשר לבטל אימוץ רק במקרים חריגים ביותר ובהתקיים שלושה תנאים מצטברים: קיומן של נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בעת מתן הצו, בית המשפט נוכח שראוי לבטל את האימוץ וטובת המאומץ מחייבת את ביטול האימוץ.

היא קבעה כי התנאים אינם מתקיימים במקרה זה, וציינה שב-2014 חתמו בני הזוג על הסכם לחיים משותפים והסכם הורות שבו התחייבו לשמור על קשר הורי רציף גם במקרה של פרידה.

זאת ועוד, במסגרת תסקירים שהוגשו בהליכי האימוץ צוין כי בני הזוג היו שותפים מלאים בתהליך הפונדקאות ועברו יחד את כל שלבי ההיריון והלידה. עוד הודגש כי שניהם מגדלים את הילדים יחד והילדים רואים בכל אחד מהם אב ללא קשר לזיקה הגנטית.

השופטת ציינה שטענות המבקש מתייחסות לאירועים שהיו לאחר צו האימוץ ולא בעת מתן צו האימוץ. היא הדגישה כי זהותם של הילדים, שורשיהם וגדילתם עד פרוץ הסכסוך הייתה על ידי שני הצדדים והם נושאים שם משפחה המשותף לשני בני הזוג.

"זוהי היסטוריית חייהם. אלו שורשיהם", כתבה והוסיפה כי לא מצאה בבקשה נימוק כיצד ניתן למחות היסטוריה זו ושורשים אלה. היא סיכמה בציטוט מהפסיקה: "ילד שאומץ אינו כדור משחק שזורקים אותו הלוך ושוב".