אחים התנגדו לצוואה: "איים על המנוח בגיהינום"

המנוח הותיר את רוב רכושו רק לאחד מאחיו. שני אחים שנושלו טענו שהזוכה סחט אותו רגשית ונפשית. אבל ההתנגדות נדחתה והצוואה תקוים

עו"ד אתי רובין | פסקדיןפורסם: 16.06.21 , 13:20

בית המשפט למשפחה בירושלים אישר לאחרונה צוואה של אח בכור שהוריש את רוב רכושו רק לאחד מאחיו. שני האחים שנושלו התנגדו בטענה שהמנוח היה מכור לאלכוהול וסמים וכי אחיהם הזוכה ניצל זאת והשפיע עליו, אך השופט פליקס גורודצקי דחה אותם.

את הצוואה ערך המנוח כשש שנים לפני מותו. במסגרת ההתנגדות טענו האחים כי מדובר בצוואה שבה "רב הנסתר על הגלוי" בכל הנוגע לנסיבות עריכתה. הם ציינו כי בינם לבין המנוח הייתה מערכת יחסים קרובה, תומכת ואוהבת ולא ייתכן כי בחר מרצונו לנשל אותם.

הם הוסיפו שהוא סבל מבעיות פיזיות ונפשיות קשות ביותר, שגרמו לו להיות אדם נוח וקל להשפעה, כך שאין מנוס מהמסקנה כי הצוואה "בחטא יסודה" ודינה להתבטל.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לדבריהם, אחיהם המנוח היה מכור לאלכוהול וסמים והאח הזוכה הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת וסחיטה רגשית במשך שנים, כדי להביא אותו לחתום על הצוואה. הם ציינו שברגעי משבר קשים סיפר להם המנוח, שהיה אדם מאמין, כי הוא עשה ועודנו עושה חטאים רבים וכי האח הזוכה הוא היחיד שיוכל לגאול את נפשו לאחר לכתו מן העולם. המנוח חזר והדגיש בפניהם כי הוא תומך כלכלית באח על מנת לאפשר לו לעסוק בלימודי קודש ולהתפלל לרחמים ולמחילה על נפשו של המנוח.

הם הוסיפו כי האח הזוכה איים על המנוח כי ללא תפילותיו ביום פקודה - יישלח לגיהינום בשל קשרים מיניים שניהל עם גברים.

מנגד התעקש האח הזוכה שמדובר בטענות חסרות כל בסיס שאינן יכולות לשמש עילה לביטול צוואה. הוא ציין שהמנוח היה אדם נורמטיבי, כשיר לחתום על צוואה, ולא הייתה עליו כל השפעה בלתי הוגנת. הוא הוסיף כי בין המנוח לבין המתנגדים היו יחסים מעורערים.

ואכן, השופט פליקס גורודצקי דחה את ההתנגדות. הוא קיבל את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט שלפיה המנוח היה כשיר במועד עריכת הצוואה וכי יש ראיות לכך שבאותו זמן הוא כבר נגמל מהתמכרותו לאלכוהול.

הפסק הדין צוין שהאחים המתנגדים לא פירטו את העובדות המגבשות השפעה בלתי הוגנת והסתפקו בכך שבעשור האחרון לחייו המנוח היה במצב קשה פיזית ונפשית. נקבע כי התשתית הראייתית שהונחה על ידי המתנגדים מובילה למסקנה כי הזוכה לא השפיע על המנוח לערוך צוואה.

השופט קבע כי גם אם נכונה גרסת המתנגדים שלפיה המנוח ערך צוואה מתוך תקווה שהזוכה יתפלל עבורו לאחר מותו - אין בכך משום השפעה בלתי הוגנת. רצון המנוח הוא הגורם המכריע לעניין הצוואה ויש לכבד אותו, ובלבד שמדובר ברצון חופשי. המתנגדים חויבו בהוצאות בסך 70,000 שקל.