השוטרים איבדו זיכרון? כך זוכתה רוכבת אופנוע

אופנוע ורכב משטרתי התנגשו בצומת בלוד, וכתב אישום הוגש נגד הרוכבת. אבל השופט זיכה אותה: "עדותם מחוררת יותר מגבינה שווייצרית"

עו"ד יוגב אסייג | פסקדיןפורסם: 06.07.21 , 10:34

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה זיכה לאחרונה רוכבת אופנוע שהואשמה בסטייה מנתיב ופגיעה ברכב משטרתי. השופט טל פרי קיבל את בקשתה שלא להשיב לאישום לאחר שהתרשם שהראיות שהציגה המשטרה לא מוכיחות את אשמתה, ובאותה מידה ניתן היה לקבוע שהרכב המשטרתי הוא זה שסטה מנתיב.

על פי הנטען בכתב האישום, בחורף 2019 הגיעה הרוכבת לצומת לוד מרכז מכיוון צפון לדרום כשהיא נוסעת בנתיב הימני. בכיוון נסיעתה עמד ברמזור אדום רכב משטרתי. הרוכבת הואשמה שנהגה ברשלנות, סטתה מנתיבה והתנגשה בצדו הימני-קדמי של רכב המשטרה. כתוצאה מהתאונה הנאשמת נחבלה ושני כלי הרכב ניזוקו.

הנאשמת כפרה באחריות לתאונה ובגרימתה והחל הליך הוכחות, במסגרתו הביאה המאשימה לעדות את שני השוטרים המעורבים בתאונה, שני בוחני תנועה שלא היו בזירה, ו"עד ראייה" - שהתברר כי לא ראה את התאונה והגיע למקום רק כמה שניות לאחריה.

תאונת עבודה בחדרה (צילום: דוברות המשטרה)

ארכיון(צילום: דוברות המשטרה)

עם סיום פרשת התביעה העלתה הנאשמת טענת "אין להשיב לאשמה" – כלומר, שראיות התביעה לא מבססות את אשמתה גם אם בית המשפט יקבל אותן. הנאשמת הפנתה לסתירות בגרסאות של עדי התביעה, וטענה שאין במקרה זה עדות ניטרלית כך שאין עדיפות לגרסת השוטרים.

התביעה התנגדה וביקשה לחייב את הנאשמת להשיב לאשמה, אבל השופט פרי קבע שהראיות שהציגה המשטרה לא מוכיחות את אשמת הרוכבת. כך לדוגמה הוא התייחס לעובדה שבוחן התנועה - שלא הגיע למקום התאונה - הודה בעדותו שגרסת השוטרים אינה מתיישבת עם המציאות בזירה.

אותו בוחן גם תיעד במסמך כי עד הראייה הבחין באופנוע שהגיע מצד ימין ופגע ברכב המשטרתי. אלא שבעדותו של עד הראייה במשטרה העד ציין מפורשות כי לא ראה את התרחשות התאונה.

השופט הזכיר עדות של בוחן נוסף שאמר שלא ניתן לקבוע מי מכלי הרכב סטה, ואת עדותו של השוטר שנהג ברכב המשטרתי שהעיד כי הוא לא זוכר את מקום התאונה או מה קרה באותו היום. אותו שוטר גם הודה כי דקות אחדות לאחר התאונה הוא הזיז את הרכב, מבלי שנתן לכך הסבר שמניח את הדעת.

השופט ציין שהשוטר "איבד את זכרונו" בכל הנקודות השנויות במחלוקת ולמעשה אין לו גרסה להתרחשות התאונה. על גרסת השוטרים כתב: "עדותם חסרה ומחוררת יותר מאשר גבינת אמנטל שוויצרית, וגם זאת בלשון המעטה".

הוא הוסיף כי נראה שבוחן התנועה העדיף את גרסתם מבלי לבסס אותה על הממצאים בזירה, וציין גם ששוטרים נוספים שהיו בזירה לא ערכו דוחות ולא העידו. לאור זאת נקבע כי אשמת הרוכבת לא הוכחה ולו לכאורה, והיא זוכתה.