רוקד בדרך ל־90
הכוריאוגרף והמרקיד מושיקו הלוי לא עוצר לרגע • "אני בשלהי גילי אבל לא בשלהי בינתי", הוא הסביר אחרי שחגג יום הולדת 89 בהרקדה המונית, "אני לא נותן לתאי הגוף שלי להתנוון לרגע"
איך זקן הכוריאוגרפים ומרקידי ריקודי העם חוגג יום הולדת? במסיבת ריקודי עם, כמובן. בבית דני בתל־אביב חגגו את יום הולדתו ה־89 של מושיקו הלוי במסיבת ריקודים גדולה. ולא סתם מסיבה: זו הייתה הפעם הראשונה מאז משבר הקורונה שנערכת הרקדה במרכז הקהילתי בשכונת התקווה בת"א.
"זה היה מאוד מרגש", סיכם הלוי. "באו מהצפון ומהדרום המון אנשים שמעריכים את העבודה שלי הרבה שנים. אני כבר אדם מבוגר וההתרגשות לא באה בקלות, אבל אתמול התרגשתי מאוד. בכלל, להרגיש אהוב זה כיף גדול".
ב־70 שנות עבודתו צבר הלוי הישגים רבים. הוא נולד ב־1932 בשכונת מנשייה בת"א והוא מתגורר בשכונת התקווה כבר יותר מ־40 שנה. בתחילת דרכו הוא נמנה עם מייסדי להקת המחול הראשונה של צה"ל, הוא רקד וניהל את להקת "ענבל", הקים עם יונה לוי את להקת "הפעמונים" שזכתה להצלחת בינלאומית, והיה כוריאוגרף בלהקות מחול בקנדה ובארה"ב.
בנוסף הוא יצר יותר מ־300 ריקודי עם, בהם "דבקה אוריה" שזכה במדליית כסף בפסטיבל בווינה, הלחין כ־200 מנגינות, הפיק 19 דיסקים, קיבל פרס מפעל חיים בפסטיבל כרמיאל, ואפילו הוציא ספר. ואיך ממשיכים לפזז ולרקוד כך כשנכנסים לעשור העשירי בחיים?
הלוי הסביר: "אני בשלהי גילי אבל לא בשלהי בינתי. אני לא נראה ולא מתנהג בצורה אופיינית לגילי. אני מחבר ריקודים, כותב ספרים ועוסק בכל מה שמגרה את המוח שלי. אני לא נותן לתאי הגוף שלי להתנוון לרגע".
