עיריית ת"א דרשה חצי מיליון ש' ארנונה מרבנים

החוב נצבר לאחר שינוי בסיווג של שני נכסים ששכרו מוסדות חב"ד. ביהמ"ש קבע שאין בסיס לחיוב אישי שכן לא הוכיח שהרבנים פעלו בחוסר תום לב

עו"ד ראובן גוברין | פסקדיןפורסם: 12.07.21 , 08:28

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של העירייה לחייב באופן אישי שני רבנים בגין חובות ארנונה של העמותות שהפעילו בנכסים בצפון העיר במשך יותר מ-10 שנים. השופטת חנה קלוגמן דחתה את טענת עיריית תל אביב שלפיה הרבנים פעלו בחוסר תום לב כדי להתחמק מהתשלום.

בבסיס התביעה שני נכסים ברמת אביב שהוחזקו בשכירות על ידי עמותת מרכז חב"ד ועל ידי "פנימיות איזון גוף נפש" (חברה לתועלת הציבור) בשנים 2014-2000. התביעה הוגשה נגד התאגידים עצמם ונגד שני רבנים שייסדו את התאגידים ומלמדים בהם.

חשבון התאגידים היה פטור מתשלום ארנונה בשנים 2013-2000 בשל סיווג כבית כנסת. לאחר ביקורות מטעם העירייה שבהן נמצא שבנכסים מתקיימות סדנאות וסמינרים בתשלום, וכן חדרי אירוח לתלמידות מדרשה, בוטל הפטור והסיווג שונה בחלק מהשטח למסחר ושירותים. בגין שינוי הסיווג הצטבר חוב ארנונה של 538,945 שקל.

ארכיון(צילום: דנה קופל)

התאגידים, שנסגרו בינתיים, לא הגישו כתב הגנה. בתביעה שניהלה נגד הרבנים טענה העירייה שהם היו בעלים, מנהלים ונושאי משרה בכירים בתאגידים ובמודע בחרו שלא לשלם ארנונה בגין הפעילות שממנה התפרנסו והרוויחו כספים באופן אישי. לטענתה, הרבנים החליפו חדשות לבקרים את זהות שוכרי הנכסים ודיווחו על שינויי מחזיקים מעת לעת כדי להתחמק מתשלום ארנונה. בסופו של דבר כדי לא לשלם את החוב הם פשוט סגרו את התאגידים.

הרבנים טענו להגנתם כי הם פועלים כמעט רק בפן הרוחני של הגופים אשר כל מטרתם הייתה אחזקת בית כנסת ובית תפילה לנשים, וכן להרבות בלימודי תורה ופעילות של גמילות חסדים באמצעות מפעליה של תנועת חב"ד. לדבריהם, הם מעולם לא עשו שימוש שלא כדין במסך ההתאגדות של התאגידים ולא קיבלו מהם שכר.

הם הוסיפו כי ההחלטה להפסיק את פעילות התאגידים נעשתה בלית ברירה שכן לא היה בידיהם האמצעים לשלם עבור חובות הארנונה שנפלו עליהם כרעם ביום בהיר.

השופטת חנה קלוגמן הבהירה שחיוב אישי של חברי עמותה בחובותיה באמצעות הרמת מסך ייעשה רק במקרים חריגים ובעיקר כאשר נעשה שימוש לרעה במושג האישיות המשפטית הנפרדת. היא קבעה שהעירייה לא הוכיחה כי אי-תשלום הארנונה נעשה במודע על ידי הרבנים – להיפך.

הוכח שאחד הפעילים בעמותת חב"ד ניסה לסייע בעניין תשלומי הארנונה באמצעות שליחת מכתבים לעירייה והגיע להליכים משפטיים בעניין ההשגה והערר שהוגשו.

העירייה גם לא הוכיחה שהרבנים התפרנסו והרוויחו כספים באופן אישי מפעילות התאגידים, או שהם אחראים לעירוב נכסים והסתרת שימושים. השופטת הבהירה כי אין זה מספיק שהנתבעים יהיו בעלי תפקיד, מייסדים או מנהלים בתאגידים כדי לחייבם באופן אישי בחובות, אלא יש להראות התנהלות בלתי סבירה מה שלא הוכח.

זאת ועוד, העירייה לא הוכיחה את הסיבה לשינוי הסיווג, שאלה מהותית בנסיבות העניין. העירייה חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל ובהוצאות בסך 5,000 שקל.