מיליון שקל השקיע קיבוץ בארי בשנתיים האחרונות בכניסה לענף האבוקדו. כמעט 1,000 דונם מטעי אבוקדו נשתלו בקיבוץ, בהשקעה של כ־12,000 שקל לדונם - במקום גידולי שדה כמו חיטה, אפונה, ועוד. ההשקעה בדונם אבוקדו היא גבוהה, ועד שמטע נותן פרי בכמות מסחרית צריך לחכות כחמש שנים, "אבל זה הגידול הכי רווחי כיום", אומר מאיר ברק, האחראי על המטעים בבארי. "עכשיו יש בעיה - המשתלות שמגדלות את שתילי האבוקדו כמעט ריקות, בגלל הביקושים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
קיבוץ בארי אינו יוצא דופן. בזה אחר זה קיבוצים בדרום ובעוטף עזה - נירים, סעד, כיסופים, נחל עוז ואחרים - מרחיבים את מטעי האבוקדו, ולא רק הם: בכל הארץ מתווספים מדי שנה 10,000 דונם מטעי אבוקדו, המהווים כיום שליש מכלל הנטיעות החקלאיות החדשות בישראל. זה קורה על חשבון גידולי שדה בדרום ובצפון, ועל חשבון פרדסים במרכז. כולם במרוץ אחרי "הזהב הירוק", כפי שמכנים אותו המגדלים. מאז שהוכרז לפני כמה שנים האבוקדו כ"סופר־פוד" בעל ערכים תזונתיים גבוהים, שכוללים חומצות שומן בלתי רווי שטובות לבריאות - הביקושים לפרי בעולם רק גדלים, והפכו אותו לגידול הרווחי ביותר בישראל.
3 צפייה בגלריה
ביקושי שיא. ארגזי אבוקדו
ביקושי שיא. ארגזי אבוקדו
ביקושי שיא. ארגזי אבוקדו
(צילום: יאיר שגיא)
בבריטניה נרשם בשנה שעברה גידול של 20% במכירות הפרי. בארה"ב הצריכה זינקה בחמש השנים האחרונות מ־200 אלף טון בשנה ל־1.2 מיליון טון בשנה. האמריקאים הכירו בעבר את האבוקדו בעיקר כ"גוואקמולי" - מנת צד בתפריט המקסיקני, והאירופאים כלל לא צרכו אבוקדו. אבוקדו מרוח על לחם, אגב, הוא די המצאה ישראלית. במערב משתמשים בו בעיקר כרכיב בסלט. בדרום אמריקה מגישים אותו כמוס מתוק. אבל היום טוסט עם אבוקדו היא אחת המנות הכי פופולריות של חובבי בריאות בארה"ב.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עכשיו מתכננים המגדלים הישראלים לפרוץ מחוץ לגבולות ישראל ולגדל גם בחו"ל, במדינות שבהן כוח העבודה והמים זולים. חברת "מהדרין" הוותיקה, שהתמחתה בגידול ויצוא פרי הדר עוד מהימים שתפוח הזהב הישראלי היה להיט בחו"ל תחת המותג ג'אפה, הרחיבה את עסקי האבוקדו שלה לחו"ל. לאחרונה הודיעה החברה כי תחל לגדל אבוקדו במרוקו, על שטח של 5,000 דונם, בהשקעה של 30 מיליון שקל. זאת מאחר שעלויות החקלאים בארץ גבוהות בהשוואה לאזורי גידול אחרים כמו מרוקו ודרום אמריקה, וברקע איום האוצר על ייקור נוסף של המים לחקלאות.
בדוחות החברה נאמר כי היא כמעט חדלה מנטיעות חדשות של פרדסים, וכי היא נוטעת בעיקר זני אבוקדו. גם ראשי "גרנות" - ארגון המאגד 43 קיבוצים ומושבים שיתופיים באזורים שבין תל־אביב לחיפה, והמגדל הגדול ביותר של אבוקדו בישראל - חזרו בשבוע שעבר מסיבוב בחו"ל בו בדקו אפשרות לגדל במדינות זרות, כולל אפריקה.
עד כמה האבוקדו הוא פרי רווחי? דותן גולדנברג, אחראי האבוקדו בקיבוץ סעד: "אבוקדו הוא הגידול הכי רווחי, בפער גדול לעומת גידולי השדה. המחירים שקיבלנו העונה היו מצוינים - בין 7 ל־9 שקלים לק"ג. בגלל שהוא הכי רווחי, היחידה הכלכלית של הקיבוץ הורתה לנו להגדיל את המטע. כל שנה אנחנו נוטעים עוד 100 דונם בשטחים שבהם גידלנו קודם תפוחי אדמה, חיטה וגזר. היום יש לנו 1,000 דונם". למרבה התסכול, העפיפונים הבוערים מעזה גדעו מהמטע של סעד 180 עצי אבוקדו, שמתו ממכת החום של השריפות.
כדי לקבל המחשה עד כמה האבוקדו רווחי, השוו את מה שמקבל מגדל אבוקדו עבור ק"ג פרי, לעומת מה שמקבל למשל מגדל אבטיחים, שנמכרים לצרכן - למעט בתחילת העונה - ברשתות המזון ב־1.9-1 שקל לק"ג בלבד; או למה שמקבלים מגדלי תפוחי אדמה ועגבניות, שנמכרים לצרכן ב־5-3 שקלים לק"ג.
3 צפייה בגלריה
אבוקדו זה הגידול הכי רווחי. דותן גולדנברג, סעד
אבוקדו זה הגידול הכי רווחי. דותן גולדנברג, סעד
אבוקדו זה הגידול הכי רווחי. דותן גולדנברג, סעד
(צילום: חיים הורנשטיין)
לא פלא שהקולגה של גולדנברג, בר חפץ מקיבוץ נירים, אומר: "בשנים האחרונות הגדלנו את המטעים מ־300 דונם ל־1,000 דונם - במקום תפוחי אדמה, בוטנים וכו'. באבוקדו אין הרבה עבודה והוא מצריך פחות ידיים עובדות. מצד שני, הוא מאוד מפונק, רגיש לעודף מים, לחום, לקור. אין מספיק יבול ואין יציבות בכמות - אבל הוא הכי רווחי".
מי החקלאים שנהנים מהבוננזה הירוקה? כ־70% מגידולי האבוקדו - רובו מזן "האס" בעל הקליפה המשחירה, שהוא הזן המועדף בחו"ל - מתרכז בידי הקיבוצים, שברשותם שטחים חקלאיים נרחבים, כנדרש למטע יעיל. ארגון גרנות מאגד את החלק הגדול מתוכם - 32,000 דונם, באמצעות שותפות עם הקיבוצים שבתחומו. הם מביאים את השטחים, וגרנות מעניק להם מימון לנטיעות, שירותי ניהול מקצועי למטעים ושירותי יצוא. בבעלות הארגון בית אריזה לאבוקדו השלישי בגודלו בעולם. היצואנית הגדולה ביותר של אבוקדו מהארץ היא חברת "גליל יצוא", השייכת ל"מילואות", ארגון קיבוצי הגליל המערבי.
ויש גם מגדלים עצמאיים. אחד כזה הוא רלי פן, מהיישוב כרם מהר"ל, והוא מתמחה באבוקדו אורגני. בבעלותו מטע של כ־50 דונם. כמגדל ותיק מזה 30 שנה הוא זוכר גם שנים שבהן אבוקדו לא היה רווחי כלל. "היו הרבה שנים קשות שבהן לא היו ביקושים בחו"ל וזה לא היה רווחי. היו אנשים שעקרו מטעים", הוא מספר. "אנחנו גם מתמודדים עם גניבות. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים רווחים. מ־2017 אני מוסיף נטיעות חדשות. הבן שלי, יונתן, בן 34, הוא מורה דרך שלא התכוון להיות בעל קריירה מלאה של חקלאי. כשהתחילה הקורונה ולא היו הדרכות הוא עזר לי במשק והחליט להצטרף. הגידול העיקרי שלנו הוא אבוקדו, ובזכותו הוא רואה עתיד במשק. אנחנו מאוד אופטימיים, אבל גם חוששים מהיום שבו תהיה הצפה של אבוקדו, כי בכל העולם, לא רק בישראל, נוטעים מטעים".
השבוע נחשף ב"ממון" כי לראשונה יצוא האבוקדו מישראל עבר בהיקפו הכספי את יצוא התמרים מזן מג'הול, שנחשבו עד לאחרונה לגידול הרווחי ביותר בארץ, וסובלים כעת מירידת מחירים משמעותית בגלל תחרות מתגברת, בעיקר מצד מרוקו, ובגלל הפגיעה בשווקים הפתוחים ובחנויות מתמחות, שבהן נמכר רוב הפרי, בעקבות הקורונה. לפי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2020 הסתכם יצוא האבוקדו ב־600 מיליון שקל ו־60,000 טון, ואילו יצוא התמר הגיע ל־570 מיליון שקל. השנה יגדיל האבוקדו את הפער עוד יותר.
ראובן דור, יו"ר "שולחן מגדלי האבוקדו" במועצת הצמחים, אומר כי בעונה הקרובה יישבר שיא ביצוא האבוקדו. הצפי הוא ל־110 אלף טון. דור: "בשל הנטיעות הרבות שבוצעו בשנים האחרונות והגיעו עכשיו לבשלות הכמות השנה כמעט תכפיל את עצמה. זאת בנוסף ליבול מוצלח שהיה העונה מהמטעים הוותיקים. הביקושים באירופה רק גדלים ושומרים על המחיר הגבוה של הפרי".
נכון להיום יש בארץ בסך הכל 135,000 דונם מטעי אבוקדו, אומר מיקי נוי, מרכז מקצועי ראשי למטעים סובטרופיים בשירות ההדרכה של משרד החקלאות. "האבוקדו הוא גידול סובטרופי שרגיש לטמפרטורות קיצוניות. בישראל העבודה והמים יקרים. מקסיקו, המגדלת הגדולה ביותר בעולם, נהנית מכוח עבודה ומים זולים. כדי להיות כלכלי, המגדל הישראלי נדרש ליבול גבוה יותר לדונם. מכיוון שהאס, הזן הנדרש בעולם, מניב רק כ־1.5 טון לדונם, ישנה במכון וולקני תוכנית השבחה לזן, במטרה לנסות להפיק יבול גבוה יותר של 2 עד 2.5 טונות לדונם האס".
3 צפייה בגלריה
רואים עתיד במשק. רלי פן, כרם מהר"ל
רואים עתיד במשק. רלי פן, כרם מהר"ל
רואים עתיד במשק. רלי פן, כרם מהר"ל
(צילום: אלעד גרשגורן)
הצורך בשטחים לנטיעות אבוקדו חדשות מביא, במיוחד באזור המרכז, למצוקת שטחים פנויים, שמחייבת פתרונות יצירתיים. כך, לדוגמה, קיבוץ רמת הכובש, מגדל גדול של אבוקדו, יצר שותפות עם מושב שדה ורבורג, שעקר את הפרדס המשותף של המושב, ובמקומו הוקם מטע אבוקדו. מי שמכיר את הפוליטיקה בין מושבים לקיבוצים יודע שזה זיווג נדיר, שרק הבהלה לאבוקדו הולידה.
איך בכלל הגיע האבוקדו, גידול סובטרופי, לישראל? יש כמה גרסאות. לפי אחת מהן, עצי האבוקדו הראשונים הובאו לארץ על ידי נזירים מלטרון בתחילת המאה, אבל יבוא השתילים המשמעותי הגיע הודות לברון רוטשילד בשנות ה־20, והם ניטעו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. רק בשנות ה־50 החלה נטיעת אבוקדו משמעותית בארץ, והאבוקדו הפך, בניגוד למערב, לחלק בלתי נפרד מהתפריט הישראלי.
אין חשש שיקרה לאבוקדו מה שקרה לתמרים?
גיורא מרום, האחראי על האבוקדו בארגון גרנות: "היתרון של ישראל הוא שהאבוקדו מכאן מגיע לשוק באירופה מתחילת ספטמבר עד סוף אפריל - ויש חלון זמן שבו היא מקדימה את המתחרות. עד היום הייתה לנו די בלעדיות באירופה בחלון הזמן הזה, אבל ככל שיותר מדינות שותלות, והמדינות הדרום אמריקניות מתחילות להגיע יותר מוקדם לאירופה, התחרות גוברת. בניגוד לתמר, המזל שלנו הוא שיש גידול מתמיד בצריכת האבוקדו - הצמיחה שלו היא הגבוהה ביותר בכל ענף החקלאות המערבי, וזה מקזז את הגידול בתחרות ושומר על הביקושים ועל המחירים הגבוהים. אנחנו מייצאים ישירות לרשתות מזון גדולות כמו טסקו, אושן, קרפו, ויש כבוד לאבוקדו הישראלי. בעוד שהתמרים נמכרים בשווקים פתוחים ובחנויות מתמחות, שנסגרו בקורונה, אנחנו נמכרים בסופרים ליד העגבניות והמלפפונים, ונהנינו מכך שרשתות המזון שיגשגו בקורונה. בניגוד לתמרים הישראליים, שתפסו כ־50% משוק המג'הול העולמי, האבוקדו הישראלי תופס רק אחוזים בודדים מהיבול העולמי".
אם פעם אבוקדו היה פרי שנמכר במחיר שווה לכל נפש בישראל, בזמן האחרון הוא נמכר במקומות רבים במחירים שהגיעו עד 30 שקל לק"ג, ובנוסף נשמעו תלונות רבות מצד צרכנים על פרי לא בשל שנשלח לשוק טרם זמנו ובבית במקום להבשיל הוא מרקיב.
גיורא מרום, האחראי על האבוקדו בארגון גרנות: "בגלל התוצאות הכלכליות הטובות של גידול האבוקדו נכנסו לענף גם גורמים פחות מקצועיים, שלא מסתכלים על טובת הצרכן, ובתחילת עונה, כדי להשיג מחיר גבוה, שולחים לשוק אבוקדו שעדיין לא בשל. מכירה לא מקצועית פוגעת בכולנו. בעונה הקרובה אנחנו נצא באבוקדו מוכן לאכילה, כך שלא יצטרכו לחכות להבשלה בבית. באירופה הצרכן קונה רק אבוקדו בשל, שאנחנו מבחילים עבורו בארץ היעד. בנוסף, כשנגמרת העונה, כמו עכשיו, יש סוחרים ששומרים את האבוקדו בקירור ומוכרים אותו במחיר גבוה ובאיכות נמוכה. אצלנו אין עכשיו אפילו פרי אחד, זאת פשוט לא העונה. במהלך העונה האחרונה המחיר הממוצע עמד על כ־10 שקלים לק"ג. בחו"ל זה הרבה יותר יקר, שם מוכרים אבוקדו בודד ביורו".
פורסם לראשונה: 07:54, 16.07.21