הטכניון נדחה – ולא יקבל ירושה של מיליונים

מתמודד נפש הותיר צוואה שבה קבע שרכושו יימכר לטובת מימון מלגות לסטודנטים בטכניון. בנו היחיד התנגד בטענה שאביו לא כשיר לערוך צוואה

עו"ד דודי מאור | פסקדיןפורסם: 15.07.21 , 18:48

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגיש הטכניון על פסק דינו של בית המשפט למשפחה, שביטל צוואה שבמסגרתה הוריש אדם שהלך לעולמו רכוש לטובת המוסד האקדמי. השופטים קבעו שאין בסיס להתערבות בממצאים העובדתיים, שלפיהם המנוח היה מתמודד נפש ולא היה כשיר לערוך את הצוואה.

המנוח, גרוש ואב לבן שהתמודד עם סכיזופרניה פרנואידית, הלך לעולמו ב-2015. הוא הותיר אחריו שתי צוואות: בראשונה, שנערכה ב-2003, ציווה את כל רכושו לבנו. בנוסף הוא ציווה 20 אלף שקל לקרן "ליב"י" וציין: "אני אוהב את חיילי ישראל אהבת נפש".

בצוואה השנייה, שעליה חתם ב-2004, הוא הורה למכור את כל רכושו, כולל בית בשווי 4.5 מיליון שקל, ולהקים בתמורה קרן למימון מלגות לחיילים קרביים שלומדים בטכניון. לבנו הוא הותיר 36 אלף דולר בלבד מאחר שלדבריו התנכר אליו.

הטכניון. ארכיון(צילום: אלעד גרשגורן)

לאחר מותו עתר הטכניון למתן צו קיום לצוואה השנייה. הבן התנגד וטען שהיא מבוססת על רצון מעוות ונובעת ממחלת אביו וממחשבות שווא. בית המשפט למשפחה הסכים עם הבן והגיע למסקנה כי המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה ויכולת השיפוט שלו הייתה לקויה ומבוססת על תפיסת מציאות מעוותת.

עוד נקבע כי על אף נתק שהיה בין המנוח לבין בנו במהלך ילדותו, לאחר שחרורו של הבן מהצבא החל להירקם תהליך התקרבות ביניהם. ב-2004 חל משבר לאחר שהבן הביע רצון לבחור כלים סניטריים לדירתו עם אמו, ומאז האב הפנה לו עורף.

הטכניון ערער על פסק הדין וטען כי יש לקיים גם צוואות של פגועי נפש. נטען כי החל מ-2001 (שלוש שנים טרם עריכת הצוואה) ועד למות המנוח, הוא לא אושפז באשפוז פסיכיאטרי, היה מאוזן תרופתית וניהל את חייו באופן עצמאי. כמו כן נטען מטעם הטכניון כי יחסי המנוח ובנו היו מורכבים והבן לא היה חלק מהמערכה הפרנואידית של המנוח.

הבן טען מנגד כי הפער בין שתי הצוואות מעיד על מצבו הקוטבי של אביו. לפיכך בצדק, ועל בסיס עדויות רפואיות, פסל בית משפט את הצוואות מחמת לקות נפשית קיצונית.

השופטים סארי ג'יוסי, עפרה אטיאס וניצן סילמן ציינו כי שאלת השלכותיה של מחלת הנפש על כשרותו של מצווה עלתה פעמים רבות בפסיקה. לדבריהם, אף שאין בעובדה שמצווה לוקה בנפשו, כשלעצמה, כדי לפסול את צוואתו, הרי שעולה בבירור מהקביעות העובדתיות של בית המשפט למשפחה כי צוואותיו של המנוח הונעו "בידי כוחות שהציבו לפניו מציאות מעוותת שאינה בנמצא".

הם הוסיפו כי בית המשפט למשפחה בחן את מצבו הרפואי והנפשי של המנוח ואת מאפייניו, כולל השפעתה של מחלתו בזיקה לכשרותו להניח צוואה, ואף מינה מומחה רפואי לצורך כך.

הם סיכמו כי אין בעיקרון העל בדיני הצוואות - "מצווה לקיים את רצון המת" - כדי לשנות את התוצאה. זאת, מפני שעל מנת לקיים את רצון המת יש להתחקות אחר רצונו האמיתי, ולהשתכנע שהמצווה ראה את המציאות נכוחה. הטכניון חויב בהוצאות בסך 7,000 שקל.