"מחדל של ממש": גבר זוכה מתקיפת אשתו

3 חברות היו עדות לאירוע אלים בין בני זוג בלוד, אך בזמן אמת נגבתה עדות רק מאחת מהן. השופט מתח ביקורת על המשטרה, ונאלץ לזכות את הבעל

עו"ד שפיק דרבאשי | פסקדיןפורסם: 08.08.21 , 11:10

בית משפט השלום ברמלה זיכה לאחרונה מחמת הספק גבר שהואשם בתקיפת אשתו במגרש חניה: השופט אייל כהן מתח ביקורת חריפה על המשטרה, שחקרה רק עדת ראייה מתוך שלוש שנכחו במקום. אף שהתרשם ממהימנותה, הוא קבע שעדותה לא הייתה חד-משמעית, בניגוד להכחשה הנחרצת של בני הזוג.

לפי כתב אישום, במאי 2017 בשעת צהרים שהו הבעל ואשתו במגרש חניה בסמוך לבית קפה בעיר לוד. בין השניים התעורר ויכוח שבמהלכו האישה ישבה ברכב ובעלה אחז בידיה מאחורי גבה והכה אותה בפניה. כשיצאה מהרכב, הבעל תקף אותה שוב בכך שדחף אותה לתוך הרכב ומשך את כיסוי הראש שלה. הוא הואשם בעבירה של תקיפה סתם של בן זוג.

בזמן האירוע ישבו בבית קפה סמוך שלוש חברות. אחת מהן דיווחה למשטרה על המקרה ונגבתה ממנה עדות. היא סיפרה בבית משפט כי היא ראתה שהאישה "מקבלת מכות לפנים" ושהבעל תפס את ידה מאחורי גבה. עם זאת היא ציינה שהאירוע אינו זכור לה באופן ברור אלא כתמונות. היא לא ידעה לומר אם מדובר במכה אחת או כמה, והאם מדובר בסטירות או אגרוף.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

בתשובתו לאישום אישר הבעל כי אכן התגלע ויכוח בינו לבין אשתו באותו מקום, אך הוא הכחיש כל אלימות בין השניים. אשתו העידה שהוויכוח היה על רקע טיפול שיניים שעברה ובעלה לא היה מרוצה מהתוצאות, "משום ששיניה בלטו ודיבורה השתנה".

לדבריה, הוא לא היכה אותה, ואם הייתה אלימות היא הייתה מדווחת למשטרה בעצמה. האישה הסבירה שישבה במושב הקדמי ברכב ובמהלך הוויכוח עברה לשבת מאחור. לטענתה הרעלה נפלה מראשה לאחר שנשברה סיכת ראש שהחזיקה אותה.

השופט כהן הסביר שלאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות מצא שהמאשימה לא הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לספק סביר. הוא ציין שאין חולק על אמינותה של עדת הראייה, אך המשטרה לא גבתה עדות בזמן אמת משתי חברותיה ולא ניתן לכך הסבר אף שמדובר בפעולה פשוטה וחיונית ומדובר במחדל של ממש.

רק לאחר שנתיים השלימה המשטרה את החקירה, אך עקב חלוף הזמן השתיים לא זכרו באופן ברור את האירוע, והשופט קבע כי עדויותיהן מוחלשות, אינן תורמות לבירור המחלוקת ואינן יכולות לבסס הרשעה.

השופט ציין שהתרשם מאמינותה של העדה היחידה, וייתכן שאפשר היה לבסס עליה הרשעה אילו הייתה נחרצת וללא סתירות – אך לא כך הדבר, ולא ניתן לתת בה אמון מוחלט. כך לדוגמה, תחילה העידה שראתה "מכות" ולאחר מכן שינתה את גרסתה למכה אחת.

לדברי השופט, לא נשללה האפשרות שהיא פירשה, בתום לב, לא נכונה את הדברים שראתה. בניגוד לכך, עדויות הבעל והאישה היו נחרצות, סבירות והגיוניות, וגם תאמו אחת לשנייה. לפיכך הוא זיכה את הבעל מחמת הספק.