משלמים לפי הצבע

מה היה קורה אילו הייתן מגלות שהעובד שלצידכן, שעושה אותה עבודה בדיוק כמוכן, מרוויח שכר גבוה יותר? למרות חוק "שכר שווה" מ־1996, פערי השכר המגדריים רחוקים מלהיעלם. אך ישנה גם תופעה מקוממת של פערי שכר בין נשים לנשים שעושות אותה עבודה. או ליתר דיוק - בין נשים שחורות לנשים לבנות.

הגילוי שעמית לעבודה מרוויח יותר ממך מלווה בתחושת מעילה באמון. ההרגשה מחמירה כאשר את מגלה שעמיתה לעבודה מרוויחה יותר ממך רק בגלל שהיא בצבע "הנכון".

את המשפט "את לא נשמעת אתיופית בטלפון" שמעה כמעט כל יוצאת אתיופיה והוא מלווה גם אותי מרבית חיי. הוא טומן בחובו דעות קדומות, והוא נוגע ברבדים עמוקים ומשמעותיים שבסופם מביאים למצבי אפליה וגזענות.

למשל במונח הקצת משונה "קנס אתני". חיבור המילים נשמע מוזר בתחילה - כי האם תיתכן מציאות כזו שבה אדם יקבל "קנס" בשל השתייכותו לקבוצה אתנית מסוימת?

אבל בפועל המושג הזה הוא חלק בלתי נפרד משוק העבודה הישראלי. "קנס אתני" פירושו נישות תעסוקה של מיעוטים אתניים, המאופיינות ברמות שכר נמוכות ואפשרויות קידום מוגבלות בהשוואה לרמות השכר בשוק העבודה המרכזי. בשפה פחות אקדמית, מדובר באפליה בשוק התעסוקה בשל השתייכות למיעוט אתני.

ממחקר חדש שביצע מרכז "אדווה" עולה שנשים יוצאות אתיופיה סובלות במובהק ממה שמכונה "קנס אתני". הן אמנם מצליחות להשתלב בשוק העבודה, אך בשכר נמוך משמעותית מאישה אחרת בתפקיד זהה. כן, זו יכולה להיות אפילו קולגה לעבודה שיושבת בשולחן ליד.

נשים יוצאות אתיופיה ללא השכלה אקדמית מרוכזות בתחתית סולם התעסוקה, בשכר נמוך וללא אופק תעסוקתי, חשופות להעסקה פוגענית. שוק העבודה בעצם מסמן ליוצאות אתיופיה - אתן שוות פחות, תרתי משמע.

על פי המחקר, הסיבות לכך הן דעות קדומות, גזענות, אפליה וחוסר אמון כלפי הקהילה בחברה הישראלית, שמשתקפים ביחס המעסיקים ובנכונותם לקלוט יוצאות אתיופיה לעבודה, וכן בחוויות של אפליה שחוות המועסקות.

שוק העבודה אינו מאיר פנים גם לנשים יוצאות אתיופיה שהן בעלות תארים אקדמיים. גם שם האפליה חיה ובועטת, ופערי השכר בינן לבין נשים יהודיות אחרות גדולים מאוד. צריך לקרוא לילד בשמו: מענישים אותן כי הן בצבע הלא נכון. אישה יוצאת אתיופיה בתפקיד ניהולי, למשל, סוחבת על גבה את המשא המורכב של להיות גם אישה וגם שחורה. אפשר היה להניח שהתפקיד הניהולי יהפוך את חייה לקלים יותר, אבל היא בעצם מופלית בתנאי שכרה פעמיים - פעם כאישה ששכרה לא שווה לגבר באותו תפקיד, ופעם שנייה כאישה שחורה שנמדדת על פי שחוריותה.

מצב נתון הוא שיש מיעוט נשים מכל האוכלוסיות בתפקידי ניהול בכירים, ושלנשים בעמדות ניהול יש אתגרים מורכבים הרבה יותר ממנהלים גברים. נתון זה מכפיל את עצמו כאשר את מנהלת יוצאת אתיופיה. כי מנהלות יוצאות אתיופיה נתקלות מדי יום במורכבויות, בחסמים ובמכשולים שמנהלות אחרות לא מתמודדות איתם.

זאת תעודת עניות לחברה הישראלית, והיא אינה בעיה רק של יוצאי אתיופיה. האם חברה שמענישה תעסוקתית אנשים בשל מוצאם היא החברה שאנחנו רוצים לחיות בה? ¿